נושאים חמים

פיטורי הענק באינטל: האם הסמארטפונים ניצחו את המחשבים?

וגם: האם 10,000 העובדים של ענקית המחשוב בישראל בסכנה? כמה טעויות היסטוריות הובילו את אינטל לנקודה בה היא איבדה מהרלוונטיות שלה מול יצרניות הסמארטפונים הגדולות, אבל זה לא אומר שהחברה בקריסה. היא כנראה באמת רק משנה כיוון

(בווידאו: איך מיוצר שבב של אינטל?)

12,000 מעובדי אינטל ילכו הביתה בשנה הקרובה, ויתבקשו לא לחזור למשרדיהם. המספר הזה נראה דרמטי, בייחוד כשלוקחים בחשבון שמדובר ב-11 אחוזים מכלל עובדי החברה. ענקית המחשוב, שתציין בעוד כשנתיים את חגיגות היובל שלה, נפרדת כמעט מכל עובד תשיעי. גם בישראל

למהלך הזה כמה סיבות, מהאטה בשוק המחשוב האישי, ועד לכישלון המתמשך של החברה לייצר מעבד מצליח לטלפונים סלולריים; אך לפני שצוללים לתוך כל אחת מהסיבות, חייבים להבין שאינטל איננה בקריסה. היא עודנה רווחית, עודנה חברת ענק עם מחזור מכירות שנתי של מיליארדים. אבל זו גם חברה שמוצאת את עצמה מנסה להישאר רלוונטית בעולם שאותו היא לא מובילה, בתעשיות בהן דווקא היא נחשבת לפעמים לאנדרדוג.

אינטל מוצאת את עצמה אל מול משקי בית שכבר לא צריכים מחשב לכל אדם, וגם כשהם קונים לפטופ, הם קונים אותו "לאופיס ואינטרנט". המסכים שלנו הופכים למסופים עבור אחסון ועיבוד שנעשים בחוות שרתים ממוזגת שנמצאת עשרות, מאות או אלפי קילומטרים מאיתנו. זו מהפכה בהתהוות, היא עדיין לא הושלמה (עיבוד מקומי, עם מעבד שקונים פעם אחת, עדיין זול יותר מרוחב פס שעליו משלמים כל הזמן), אבל הרגלי הצריכה השתנו פלאים בעשור האחרון. ואינטל נתפסה לא מאוד מוכנה לגדול השינויים שנעשו.

אינטל (דייב בוימוביץ')
עובדי אינטל. (צילום: דייב בוימוביץ’)

זה לא היה חייב לקרות

לפני עשור, אפל דווקא רצתה שאינטל תייצר את המעבד לאייפון הראשון, אך זו החליטה לא להיכנס לתחום בגלל ההשקעה הנדרשת, כי מי כבר יקנה אייפונים?! בשנת 2006 אינטל אף מכרה את החטיבה שפיתחה מעבדים בטכנולוגיה הרלוונטית לחברת המחשוב מארוול. בדיעבד, נראה שזו הייתה טעות.

ארכיטקטורת ARM – טכנולוגית השבבים שאינטל ויתרה עליה – יעילה הרבה יותר מהטכנולוגיה של מעבדי אינטל (הנקראת x86). בשני המקרים, מדובר בערכת פקודות שהמעבד מבין. מעבדי x86 יכולים להבין הרבה יותר פקודות, ולעשות דברים מסובכים יותר, אבל לצורך כך נדרש יותר כוח עיבוד ויותר חשמל. ערכת הפקודות ARM הרבה יותר פשוטה, אך גם יעילה ולכן כששוק הסמארטפונים החל לתפוס תאוצה, הוא היה מבוסס כמעט כולו על שבבי ARM, היות ויעילות ניצול הסוללה הייתה ונשארה קריטית עבור המשתמשים בשוק הזה.

כשהחליטה אינטל להיכנס באיחור לעולם הסלולר, היא עשתה זאת נגד הזרם עם מעבדי x86. היא אמנם עשתה התאמות כדי לייעל אותם, ואף הצליחה לייצר מוצרים לא רעים בכלל, אבל השוק הצביע ברגליו. התוצאה: חברת קוואלקום, המבססת את שבביה על ארכיטקטורת ARM, היא יצרנית ערכות העיבוד (SoC) הפופולרית ביותר לסלולר. אפל, וואווי וסמסונג מייצרות את שבבי ARM שלהן בעצמן, אם כי סמסונג משתמשת גם באלה של קוואלקום. גם כיום, כשלאינטל כבר יש שבבי סלולר תחרותיים, השוק כמעט ולא מסתכל עליהם.

במקביל, ההאטה במכירת המחשבים האישיים - הן לפטופים והן מחשבים נייחים - פוגעת קשות באינטל. לפי נתוני חברת המחקר גרטנר, בשנת 2015 צנחו מכירות המחשבים ב-10 אחוזים - הצניחה הגבוהה ביותר אי פעם, והפעם הראשונה מאז 2008 בה נמכרו פחות מ-300 מיליוני מחשבים בעולם.

מפעל אינטל בירושלים (רויטרס)
מרכז אינטל בירושלים. (צילום: רויטרס)

יפטרו גם בישראל? לא בטוח בכלל

אינטל מסתכלת על העתיד ומנסה להגיב מהר. או נכון יותר במהירות המרבית בה חברה עם יותר מ-100,000 עובדים יכולה להגיב. חשוב להבין שאינטל אולי מוכרת לרובנו בזכות המעבדים שלה למחשבים האישיים, אבל זה ממש לא כל מה שהחברה עושה. למעשה, 40 אחוזים מההכנסות, ו-60 אחוזים מהרווחים שלה ברבעון האחרון הגיעו מתעשיות "שאינן מחשבים אישיים".

כשבחברה אומרים שהם מקצצים 12,000 משרות, זה לא אומר שהם מפסיקים לגייס עובדים, או שנגמר להם הכסף. אין סיבה אמיתית לחשוד שמאחורי האמירה "ארגון מחדש" מסתתר משהו - אינטל באמת מנסה לארגן את עצמה מחדש, כדי להתמקד בהובלה בתחומים שאינם מצטמצמים ב-10 אחוזים בשנה. כך, התלות שלנו ברשת האינטרנט ושירותי ענן מייצרת עבור אינטל הזדמנויות ענק בתחום השרתים ומרכזי דאטה שמאחסנים את כל חיינו - תחום בו היא נחשבת לאחת המובילות. אשתקד, 29 אחוזים מההכנסות שלה הגיעו מהחטיבה שמייצרת פתרונות עבור מרכזי דאטה.

נכון לעכשיו, עבור הצרכנים אינטל היא עדיין שם נרדף למעבדים, ולא נראה כי החברה רוצה לשנות את זה. אם כבר, היא רוצה שגם עבור כל מי שרוצה מעבד כיום - ולא משנה לאיזה מכשיר או איזו מטרה - היא תחזור להיות שם נרדף למעבד. במקביל, היא מנסה לשמר את מה שמצליח - שבבי תקשורת, פתרונות אבטחה, פתרונות אחסון.

במקביל, כבר כמה שנים שאינטל מנסה למצב את עצמה כמובילה בתחום המחשוב הלביש ו"האינטרנט של הדברים" - פתרונות בהם מחשבים מדברים אחד עם השני בלי התערבות אנושית, כדי להקל על חיינו. סדרת מעבדים זעירים בשם קוורק פותחה למטרה הזו, ובינואר 2015 אינטל אף השיקה לוח זעיר המבוסס על השבב הזה, על מנת לאפשר שילוב של כוח מחשוב במוצרים שעד כה היו אנלוגיים לגמרי - מבגדים ועד לשלדות של אופניים.

לאינטל מפעל ייצור שבבים וארבעה מרכזי פיתוח בישראל, אך מכיוון שאכן לא מדובר בקיצוץ רוחבי, אי אפשר להסיק עדיין איך ישפיעו הקיצוצים על 10,000 עובדי אינטל בארץ. הקיצוץ לא יהיה סימטרי בכל החטיבות, וניתן להניח שבחלקן דווקא יגייסו עובדים חדשים כדי להתמודד עם השינויים בשווקים בעולם.

מאינטל ישראל נמסר כי "זהו מהלך גלובלי ואנחנו לומדים את השפעותיו על הפעילות בישראל. דבר אחד בטוח: אינטל תעמוד במחויבויות שלה לממשלת ישראל".