כלים לא מאוישים, אוטונומיים ותבוניים משחקים תפקיד מרכזי. השקעה נכונה בתחום תוביל לגידול משמעותי בתוצר, ליצירת מקומות עבודה איכותיים, להרחבת היצוא ולחיזוק מעמדה של ישראל לא רק כ-"Start-up Nation" אלא כמעצמה של רובוטיקה ובינה מלאכותית
במערכת חינוך שמתמודדת עם עומס, פערים הולכים וגדלים בין תלמידים, וצורך בהתאמה מתמדת למציאות משתנה, הבינה המלאכותית מציעה תקווה חדשה - לא להחליף את המורה, אלא להפוך אותו למדויק, רגיש ומשפיע יותר
אייל היימן, מנהל אבטחת המידע והגנת הסייבר בבנק מרכנתיל מציג את הכלים כיצד לנטרל את העוקץ כיצד להגן מהכסף של הציבור מפני הונאות פיננסים
לא כל mid-market הוא אותו mid-market. לא כל תאגיד מתנהל כתאגיד. והבעיה הגדולה? חברות שמאמצות את המסגרות הללו נלחמות בשוק עם הכלים הלא נכונים
אירועי החום הקיצוניים מזכירים לנו את הדחיפות של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והשקעה מתמשכת בחדשנות. האתגרים האקלימיים ימשיכו להחריף, אך הפתרונות הטכנולוגיים מתפתחים בקצב מהיר. צריך רק דחיפה ממשלתית קלה על מנת שיותר ויותר חקלאים מקומיים יאמצו את הפתרונות
לפי דו"ח שהתפרסם לאחרונה נרשמה עלייה של 35% במתקפות מבוססות AI רק בשנה החולפת. בעידן שבו השקעות בבינה מלאכותית הולכות וגדלות, עולה גם הצורך באחריות ובניהול סיכונים מחושב
יום אחד אתם מתעוררים ומגלים שהיועץ הכי חד שלכם והעוזר הכי מסור כבר עובדים - אבל הם לא בני אדם. הבינה המלאכותית לא רק מסייעת, אלא מציעה רעיונות, מקבלת החלטות ומעצבת אסטרטגיות. אז מי מוביל את מי?
אם הגדרתם את עצמכם פעם כ'אנשי תשתיות', 'מפתחי תוכנה' או 'מנהלי מוצר' - התואר הזה הולך ומאבד ממשמעותו בעולם החדש שוק העבודה הישראלי. אז מה צריך להיות הצעד הבא שלכם כדי להישאר רלוונטיים?
היתרונות של האוטומציה ניכרים בכל תחום, אבל אי אפשר לוותר על הטאץ' האנושי והמשמעות לשוק העבודה. איפה נמתח הקו?
פושעי הסייבר מוצאים דרכים יצירתיות לביצוע הונאות וה-eSIM משמש אותם לניוד מספרי טלפון של קורבנות לצורך גניבת כספים. שרון קספר, מנהל מודעות הסייבר בבנק הפועלים, מסביר כיצד להתגונן
דו"ח איגוד האינטרנט המסכם את שנת 2024 מצביע על כך שהפריצה לרשתות חברתיות, גניבת חשבונות והנדסה חברתית הופכות לרבות ומתוחכמות יותר בזמן שהמשתמשים נותרים חסרי אונים. כיצד ניתן להילחם בתופעה, ומהם הצעדים הקריטיים שכולנו חייבים לנקוט?
בעבר נתפסו חברות הביטוח כגופים גדולים ומסורתיים, אך בשנים האחרונות הן עוברות תהליך הדרגתי של שינוי כדי להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי. עם הקדמה הן מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים
בשלהי משברים כלכליים וביטחוניים, כאשר האבק שוקע והמשק הישראלי מנסה לשוב למסלולו, מתחדד הצורך בגישה עסקית מתקדמת המבוססת על חדשנות דיגיטלית
חמש השנים האחרונות היוו תקופה סוערת לקניין הרוחני המגן על החדשנות הישראלית: מלחמות, מגפה עולמית ומשברים כלכליים, לצד שיאים חדשים בפטנטים ובאקזיטים. מהו מצבה הנוכחי של "אומת הסטארט-אפ" ומהם האתגרים והצעדים הנדרשים לשמירה על מעמדה הבין-לאומי?
ב-2025 ניהול נתונים הוא מרכיב קריטי בהצלחת חברות, אבל עלויות בלתי צפויות מקשות על תכנון מדויק. איך עושים זאת נכון?
הצעת החוק החדשה של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, המבקשת להעניק לשר התקשורת סמכות לחסום אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, ללא הגבלת זמן או פיקוח משפטי, חושפת את הכוונות האמיתיות: לא הגנה על ביטחון המדינה, אלא יצירת מנגנון צנזורה ממשלתי רחב היקף
על אתגר ההשקעות בענף הפודטק בשנת 2025 ועל תפקידה של המדינה בשימור מעמדה של תעשיית הפודטק כמובילה עולמית באמצעות הזרמת משאבים ייעודיים
בעוד מדינות כמו ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי משקיעות מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות AI, ישראל הידועה בחדשנותה הטכנולוגית, חסרה עדיין אסטרטגיה לאומית מקיפה שתממש את הפוטנציאל שלה בתחום. זה הזמן להתעורר ולעשות כמה צעדים משמעותיים בכיוון
בזמן שכולם משבחים את יתרונות השימוש בבינה המלאכותית, נוטים לשכוח את הסכנות האורבות לחברות וארגונים המשתמשים בה. איך הופכים את השימוש לבטוח יותר?
זו הייתה שנה מאתגרת במיוחד וחברות רבות בבריאות הנפש כבר מתחילות לשלב בינה מלאכותית בפלטפורמות שלהן. כך ניתן לקדם סיוע נרחב לאוכלוסייה גדולה שזקוקה לתמיכה, אבל יש עדיין כללים שצריך להקפיד עליהם
לפני עשר שנים, תחזית נועזת של אוניברסיטת ברנדייס הציבה את באר שבע ברשימה המכובדת של שבע ערי ההייטק העתידיות. אנו מתקרבים להגשמת אותו חזון, אך מימושו הסופי תלוי בתמיכה הממשלה. אחרי השבעה באוקטובר, תרחיש "עסקים כרגיל" יכול להיות בעל משמעות חמורה
בתקופה של חוסר ודאות ומשברים מתמשכים, הילדים שלנו זקוקים לנו יותר מתמיד. אבל איך נוכל להעניק להם את הכלים ולשמור על בריאותם הנפשית? ליאת דותן, פסיכולוגית חינוכית, מציעה לנו מספר עצות מעשיות לחיזוק החוסן הנפשי של ילדינו
המתקפות האחרונות על ארגונים בישראל ממחישות את המגוון הרחב של מטרות ואת התחכום הגובר של התוקפים, ומדגישות את הצורך בהגנה מקיפה ורב-שכבתית על תשתיות קריטיות ומערכות מידע חיוניות, עבור ארגונים בכל גודל
למרות שנה קשה במיוחד, דוח חדש חושף שההייטק הישראלי ממשיך לפרוח ולהכות גלים. אז מה בכל זאת צריך להדאיג אותנו?
המהפכה הטכנולוגית-דיגיטלית שאנו עדים לה בשנים האחרונות, שיש הרואים בה זיהום סביבתי לכל דבר, עתידה להיות גיים צ'נג'ר גם בתחום עריכת הדין. אז איך בדיוק זה יבוא לידי ביטוי?
לקראת כנס AUTOCONF AI של חברת אוטודסק ישראל, שוחחנו עם ד"ר יובל דרור, סוציולוג של טכנולוגיה ומומחה בתחום הבינה המלאכותית: "רואים פגיעה, אבל טכנולוגיה לא מעלימה מקצועות"
הנתונים הקשים של 2023 בהייטק הישראלי מעלים שאלות נוקבות לגבי עתידו של קטר המשק. אך ראייה מפוכחות של הנתונים עשויה ללמד שמדובר במשבר נקודתי ולא כרוני. עם זאת, עלינו לשאול את עצמנו מה יהיה השלב הבא באבולוציה של ההייטק הישראלי ולרכז מאמץ לאומי להשגתו
בוט, תעביר את זה הלאה: בינה מלאכותית, IOT וביג דאטה - הכירו את טכנולוגיות העתיד של העבודה הסוציאלית
הביקוש העולה של גורמי הרפואה בהעברת מידע אודות מטופלים באמצעות מערכות ופלטפורמות דיגיטליות מובן לחלוטין משיקולי זמינות, נגישות וצמצום זמן מענה למטופל. עם זאת, השימוש בטכנולוגיה מביא עמו מורכבויות בהיבטי הגנת הפרטיות
נדרשת מנהיגות אמיצה שתתעדף ציונות על פני שורת הרווח ותוביל את שיקום היישובים המפונים | דעה
