לאחר שנים של פריחה וחדשנות שהציבו את ישראל בחזית המהפכה הגלובלית בתחום המזון, ניצבים כיום לפתחנו אתגרים רבים בענף הפודטק.
שוק הפודטק העולמי מגלגל מאות מיליארדים וצפוי להגיע להיקף של כ-400 מיליארד דולר עד 2030. זו לא סתם תחזית - מדובר במגמות ברורות שמניעות את השוק ומצביעות על פוטנציאל עצום: קיימות, בריאות והשאיפה להפחתה בבזבוז מזון. תחומים כמו חלבונים חלופיים, מזון מתורבת, הפחתת סוכרים טבעית וטכנולוגיות שימור מזון הם כבר לא בגדר רעיון דמיוני - הם פה ורבים מהפיתוחים הם משלנו, מספקים גאווה ישראלית רבה.
לפודטק הישראלי ישנו ייצוג מכובד עם פיתוחים לבעיות גלובליות כמו ביטחון תזונתי, שינויי אקלים, ומעבר למקורות מזון ברי קיימא. הוא מדורג אף במקום השני בעולם בהשקעות בתחום תחליפי החלבון, אחרי ארצות הברית. יחד עם זאת, חלק מהמשקיעים ניצבים בדילמה, בעיקר אלו שמחפשים החזר מהיר על השקעותיהם - ועלולים להתאכזב, מאחר ובעולמות ההייטק הכלליים התשואות על השקעתם מהירות יותר. בעוד סטארטאפים בהייטק המסורתי, יכולים ליהנות בתקופה קצרה יחסית, מתשואה מהירה כתוצאה מהשקת מוצר מוצלחת, אזי בפודטק, הסיפור לגמרי שונה. חברות נדרשות לשנים של מחקר ופיתוח, להתמודדות עם רגולציה מחמירה, ולחינוך שוק- וכל אלו לוקחים זמן רב. משקיעים צריכים לקחת בחשבון שהשקעה בפודטק דורשת סבלנות, אורך רוח ומשאבים. עם זאת, הסיפוק מהשפעתה הטכנולוגית וחדשנותה על סצנת המזון העולמית ונגזרותיה השונות הוא רב.
גם אירועי ה-7 באוקטובר והשפעותיהם הכלכליות והחברתיות תרמו כאמור ליצירת לחץ נוסף על תעשיית הפודטק בישראל. משקיעים זרים, מושפעים מהאירועים האחרונים, אלו שהביעו אמון רב בטכנולוגיות הישראליות, מבטאים בחלקם חשש מהשקעה באזור בשל חוסר הודאות הביטחונית, אי יציבות עסקית והשלכות נוספות בטווח הרחוק ובוחנים שוב את השקעותיהם. עם זאת, רבים מבינים שאין תחליף אמיתי לפודטק הישראלי, שמציע פתרונות חדשניים למגמות גלובליות המקדמות קיימות ובריאות, לצד הרצון לפתור בעיות, כגון רעב ובזבוז מזון. כל אלה, הם בליבה של התעשיה הישראלית- המציגה פתרונות טכנולוגיים המקנים לה יתרון, הובלה ודומיננטיות גלובלית.
כדי להעניק תנופה לענף חשוב זה, מוכרחים בשנה הקרובה להאיץ את תהליכי הפיתוח והחדירה של החברות לשווקים השונים. חשוב לא פחות להעניק תמיכה רגולטורית משופרת מצד מדינת ישראל ומדינות יעד (בהן החברות פועלות ונושאות עיניהן אליהן), אשר עשויות להיות כלי חשוב לגישור על הפערים. במקביל, בכדי להשיב את אמון המשקיעים ולהחיות את ההשקעות בתחום, נדרשת תמיכה ממשלתית ייעודית בדמות מענקים, הטבות מס והגדלת תקציבים למו"פ, הענקת תמריצי מס למשקיעים ולחברות וגם-עידוד שיתופי פעולה גלובליים.
כמובן שגם לצד מהלכים אלה, מוטב לשים דגש על הכשרת כוח אדם איכותי, שימור כישרונות מקומיים והקמת מרכזי חדשנות- כולם קריטיים לחיזוק מעמדה של ישראל כשחקן מרכזי בתעשיית הפודטק העולמית.
חשוב לזכור שהחדשנות הישראלית היא ללא ספק המפתח להתמודדות עם אתגרי המזון של העתיד והיא עתידה להמשיך למשוך השקעות משמעותיות שהוא בפני עצמו נתון מעודד ואופטימי. התעשייה הישראלית תישאר חזקה ונחושה, עם סטארטאפים שמובילים מהפכות עולמיות בתחומים שונים. גם ההשקעות חוזרות בהדרגה, ונראה כי שילוב בין תמיכה ממשלתית, שיתופי פעולה גלובליים ותעוזה ישראלית ימשיך את הקו בו ישראל נתפסת כגורם משמעותי ביצירת שינוי עולמי.
זה הזמן להשריע בחברות הפוד טק הישראליות כדי לתת בטחון והמשכיות לתעשייה ענפה שתשפיע רבות על פיתוחים בעולם תעשיית הפוד-טק המקומית צריכה לנצל את ההזדמנויות הגלובליות,כדי ש תוכל להמשיך לקחת חלק ולעצב את תעשיית המזון העתידית- ולהבטיח שגם בתוך תקופה של אי-ודאות, החדשנות תמשיך לככב ולהוביל.
הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת משותפת בחברת הפודטק Better Juice