תוציאו את הראש מהמסך: כך תשפיעו על בריאות ילדיכם

הקורונה, השסע החברתי, השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מטלטלים את חיינו ואת חיי ילדינו כבר תקופה ארוכה. תחושת הביטחון שלנו התערערה והמתח משפיע על כל בני הבית. אך גם כשהמציאות מרגישה בלתי ניתנת לשליטה, יש לנו, כהורים, תפקיד מכריע ויכולת לחזק את תחושת המוגנות ואת החוסן הנפשי של ילדינו ולהעניק להם כלים שיעזרו להם להתמודד עם הקשיים ולהתאושש מאירועים לא פשוטים.

במציאות של היום הורים רבים מבקשים לסייע לילדיהם להתמודד עם רמות חרדה גבוהות ומצוקה נפשית, שעשויה להתבטא בהתנהגויות כמו הסתגרות, תלותיות מוגברת, הימנעות מפעילויות או לחילופין, התנהגויות של תוקפנות, אלימות, התמכרות למסכים, שימוש באלכוהול וסמים. הדרך לעזור לילדים, היא בראש ובראשונה לחזק את הקשר והתקשורת איתם. מחקרים מצביעים על כך שהקשר עם מבוגר משמעותי, הוא אחד מגורמי החוסן החשובים לילדים ונוער.

הילדים הצעירים, נוטים לחפש יותר את הקשר ולהעזר בהורים. אך גם בני הנוער זקוקים מאוד להוריהם או למבוגר משמעותי, שיוכלו לפנות אליו ולשתף על עניינים שמעסיקים או מטרידים אותם. קיומו של קשר כזה, מהווה גורם חוסן שצפוי להפחית פניה להתנהגויות סיכון באופן משמעותי. מומלץ ליצור מרחב שיאפשר לדבר על מה שמטריד אותם. זמן שבו המסכים כבויים, מסתכלים אחד לשני בעיניים ונותנים ביטוי לרגשות. ילדים, בכל גיל, צריכים לשמוע שמתעניינים בהם, מקשיבים להם ושואלים לשלומם.

תנו לילדים להרגיש שכל רגש הוא לגיטימי ותנו תוקף לרגשות. השתדלו לא לבטל או לומר "אין מה לדאוג", אלא "זה באמת קשה ולא נעים שזה קורה" ובו בזמן העבירו מסר בטוח ומחזק של הרגעה אופטימיות ותקווה. כמו למשל "יש לנו עם חזק, שהתגבר על הרבה קשיים לאורך הרבה שנות היסטוריה" או "יחד נמצא את הכוחות שיש בנו כדי להתמודד ולהתגבר".

האופן שהילדים מפרשים את המציאות מושפע בעיקר ממה שהם רואים בעיניהם של ההורים. הם לא צריכים מילים כדי לדעת אם אנחנו לחוצים או רגועים' מבט אחד אל עינינו מספיק. לכן חשוב שנשמור על תגובות מווסתות ורגועות, שיהוו מודל לילדים. בשביל שתוכלו לתמוך ולסייע לילדים, חשוב שתהיו מודעים לרגשות שמתעוררים בכם ההורים. צרו לכם את המקומות שבהם אתם מקבלים, תמיכה, הרגעה ומקום לשתף ולעבד את הדברים.

השתדלו להימנע משיחות מלחיצות מעל הראש של הילדים ולהפחית חשיפה לתכנים מדאיגים באמצעי התקשורת. בגילאים הצעירים יותר קל לנו לסנן את המידע, אצל הילדים הבוגרים יותר, שחשופים לרשתות החברתיות, אנחנו לא יכולים למנוע לגמרי את החשיפה, אבל יכולים לתת להם כלים להתמודד עם אינפורמציה מציפה כמו לעזור להם להבין שאמנם אין שליטה על התכנים שמגיעים, אבל יש השפעה על משך החשיפה. חשוב ללמד אותם לפתח חשיבה ביקורתית, להעלות מודעות לפייק ניוז ולכך שהחשיפה עשויה לגרום לטראומה משנית. עודדו אותם לספר לכם על תכנים אליהם נחשפו, הקשיבו בלי שיפוטיות ועזרו להם לעשות סדר באינפורמציה.

תחושת השייכות, החיבורים החברתיים והתחושה שיש לילדים ערך ומשמעות הם רכיבים חיוניים לרווחתם הרגשית. לא חייבים להיות מוקפים בקבוצה גדולה של חברים, קשר משמעותי אחד יכול לעשות את ההבדל. תחושת הרווחה של ילד שיש לו קשר חברי משמעותי אחד, נמצאה קרובה לזו של הילד הכי מקובל בכיתה. בדקו אם לילדכם יש להם קשר כזה ועזרו להם לחשוב איך אפשר לבסס את הקשרים שלהם. בידקו האם מרגישים שייכים לבית הספר ומה יעזור להם להרגיש שייכים. בנוסף, חשוב לסייע בחשיבה על דברים שהם עושים או רוצים לעשות למען אחרים, שביכולתם לחזק את תחושת הערך העצמי והמשמעות.

אם בכל זאת אתם רואים סימפטומים של מצוקה מתמשכת, אל תהססו לפנות לייעוץ ועזרה מגורמי הטיפול בביה"ס או בקהילה. העבירו לילדים את המסר שהם לא לבד, שתמיד הם יכולים לפנות אליכם המבוגרים המשמעותיים לעזרה.

הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, סייף סקול