וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לאן הולך ההייטק הישראלי? הרבה תלוי בנו: שישה צעדים שעל הממשלה לנקוט

ד"ר אסתר לוצאטו, טור אורח

1.5.2024 / 9:35

הנתונים הקשים של 2023 בהייטק הישראלי מעלים שאלות נוקבות לגבי עתידו של קטר המשק. אך ראייה מפוכחות של הנתונים עשויה ללמד שמדובר במשבר נקודתי ולא כרוני. עם זאת, עלינו לשאול את עצמנו מה יהיה השלב הבא באבולוציה של ההייטק הישראלי ולרכז מאמץ לאומי להשגתו

בצלאל סמוטריץ'. צילום: יונתן זינדל/פלאש 90, עיבוד תמונה
שנה קשה? זה הזמן להקצות משאבים/עיבוד תמונה, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

שנת 2023 הייתה שנה קשה להייטק הישראלי. דוחות של מספר ארגונים וגופים הצביעו על ירידה בהשקעות ההון סיכון בישראל, ירידה במספר קרנות ההון סיכון הפעילות בשוק הישראלי, זרות ומקומיות, וקיטון - נוסף, יש לומר - במספר הסטארט-אפים שנפתחו ובסבבי ההשקעה המוקדמים. לפי SNP, חלה ירידה של כ-60% בשיעור ההשקעות בישראל, שיעור כפול מהיקף הירידה שנרשם בארה"ב, וירידה של 45% בהיקף ההשקעות בסבבים מוקדמים, כלומר בסטארט-אפים צעירים.

לפי דו"ח המשקיעים של IVC - גורניצקי - KPMG לשנת 2023 במהלך שנה זו, הצליחו רק 21 קרנות הון סיכון ישראליות לגייס הון ובהיקף של 1.52 מיליארד דולר בלבד. בהשוואה לשנת 2022, סכום זה משקף ירידה של 74% בהיקפי ההון וירידה של 66% במספר הקרנות. למעשה, הסכום שגויס הוא הנמוך ביותר מאז 2015, כאשר מספר הקרנות שגויסו דומה לאלו של השנים 2015 ו-2017.

הסיבות לירידות הללו הן מגוונות, חלקן אקסוגניות להייטק הישראלי, שהחל להציג סימני האטה כבר במחצית השנייה של 2022 עם העלאות הריבית בארה"ב, מקור מרכזי להון סיכון הישראלי. עם זאת, אי היציבות הפוליטית בישראל במהלך 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" בסופה תרמו גם הן את תרומתן.

פארק עתידים תל אביב. רון איילון,
נתוני ההון לא השתנו. פארק עתידים, ממרכזי ההייטק של ישראל/רון איילון

נתונים אלה ואחרים מעלים את השאלה האם מדובר במשבר מתמשך או במשבר נקודתי. ניתוח מפוכח של הנתונים עשוי להצביע דווקא על האפשרות השנייה, מה גם שנתוני הרבעון הראשון של 2024 כבר מצביעים על שינוי מגמה.

ראשית, בכל העולם נרשמו ירידות משמעותיות בהיקפי ההון שהושקעו בהייטק ומבחינה זו ישראל אינה שונה מארה"ב או מבריטניה, אם כי היקף הירידות בה היה גבוה יותר. שנית, הירידה במספר החברות החדשות שנפתחו לא הייתה ייחודית רק ל-2023. מדובר במגמה - מדאיגה מאוד כשלעצמה - שהחלה כבר ב-2014 ונמשכת מאז בעקביות. צריך לסייג נתון זה ולומר כי הירידה העיקרית נרשמה בתחום הסושיאל מדיה (כ-60%) שממילא סבל מאינפלציה של חברות חדשות ואין בכך כדי לשקף את התמונה בכללותה. נתון אופטימי נוסף הוא העלייה שחלה במספר העובדים שהועסקו בחברות טכנולוגיות בשנה החולפת, מה שמצביע על כך שאותן חברות שקלטו כוח אדם, נמצאות במסלול צמיחה מהיר שאת תוצאותיו נראה בהמשך הדרך.

מעל הכל, עומדת העובדה שנתוני היסוד של ההייטק הישראלי לא השתנו. מבלי לזלזל בחולשות, חלקן מבניות, החוזקות של האקו-סיסטם הישראלי עודן משמעותיות, ומנגד גדלו ההזדמנויות בזירת ההייטק העולמית. חוזקות אלה כוללות מגזר יזמי מצליח, תשתית חזקה של כסף פרטי, חיבור חזק בין אקדמיה לתעשייה ומגזר ביטחוני ענק ובעל אימפקט עצום יחסית לגודל השוק, מגזר שהוא בעל אוריינטציה הייטקית מובהקת.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

לעודד ספין-אוף של חברות ביטחוניות

בכל זאת, איננו פטורים מלשאול את עצמנו מהו השלב הבא באבולוציה של ההייטק הישראלי וכיצד ניתן לקדם אותו. בהקשר זה יש לממשלה תפקיד מפתח - בהובלת המהלך, בהנחת התשתית הפיננסית והרגולטורית לקידומו ובתכלול כל המשאבים, השחקנים ובעלי העניין שפועלים באקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי, לכדי מאמץ מרוכז ומתואם. הנה שבע פעולות המוצעות לממשלה ולקבינט הכלכלי-חברתי:

1. למנף טכנולוגיות ביטחוניות או בעלות ממשק ביטחוני - לישראל מגזר ביטחוני חזק, שמבוסס על חדשנות טכנולוגית. מכיוון שאחת הבעיות המרכזיות היא מחסור בחברות חדשות שנפתחות ובהיעדר הון מספיק לסבבי השקעה מוקדמים, מומלץ לייצר מנגנון תמרוץ לחברות ביטחוניות להקמת סטארט-אפים עם יזמים במגזר העסקי (ספין-אוף), או לשיתוף פעולה עימם לצורך פיתוח טכנולוגיה ספציפית או להנבטת טכנולוגיה שכבר הוחל בפיתוחה. כבר כיום המגזר הביטחוני משתף פעולה עם עשרות חברת הזנק ויש לעודד מגמה זו ואף להרחיבה. מהלך כזה יביא בכנפיו להקמת עשרות סטארט-אפים חדשות, בדומה להשפעה שהייתה לתעשיית ההייטק בזמן פרויקט "הלביא" ולאחריו.

2. "לסמן" טכנולוגיות חדשניות ומפציעות (emerging technologies) ולעודד את המגזר הפרטי והאקדמיה להתמחות בהן - מי שמתבונן על זירת הטכנולוגיה המתהווה יכול להבחין במספר תחומים שיעצבו את העתיד הטכנולוגי ואמורים לתת מענה לאתגרים המרכזיים של האנושות. בראש ובראשונה, בינה מלאכותית יוצרת, ה-Generative-AI, אך גם רבות נוספות, בתחומים כמו גנומיקה, ביוטכנולוגיה, חלל, פתרונות אנרגיה מתוחכמים, רובוטיקה ואוטומציה, מחשוב קצה, מחשוב קוונטי, מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, בלוקצ'יין (מעבר למטבעות קריפטוגרפיים), אינטרנט של הדברים, קישוריות דור 5, גרינטק ופתרונות ברי קיימא, חינוך ולימוד מרחוק ועוד. בכל אלה יש בישראל התחלות מצוינות, אך אין בכך די. צריך לאגם משאבים ולכוון את השחקנים בתחום להתמחות בהם. יש לראות את ההייטק בראייה רחבה יותר מאשר רק סייבר ותוכנה.

3. להגדיל דרמטית את משאבי רשות החדשנות - למרות שרשות החדשנות עושה ככל יכולתה לתת מענה לאתגרי ההייטק ולמרות שתקציב המדינה לשנת 2024 כולל, בפעם הראשונה מזה שנים, תוספת של כמיליארד שקלים לרשות (תקציבה יעמוד על 2.5 מיליארד שקלים) אין בכך די. ברקע הדברים יש לזכור, כי בשנה שעברה ספגה הרשות - במסגרת מה שהוגדר כ"קיצוץ רוחבי" - הפחתה של 100 מיליון שקלים מתקציבה וכי במשך עשור תקציב הרשות לא גדל באופן משמעותי, למעט עלייה ב-2020 שחלה בתקופת הקורונה.

אתי לוצאטו. עדי מילר,
ד"ר אסתר לוצאטו/עדי מילר

4. לייצר מנגנוני תמרוץ נוספים למוסדיים להשקעה בהייטק - המדינה אמנם נקטה בשנים האחרונות במספר יוזמות, שנועדו לעודד את המוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי, כולל רשת ביטחון, אבל לאור התוצאות נראה שאין בכך די. לפני כשנה צצה יוזמה של האוצר לתמרץ את הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון חדשות, אך להבנתי היא גוועה. אפשר לעשות זאת באמצעות מנגנון הגנה מפני הפסדים, או הבטחת תשואה, או באמצעות הגדלת התשואה במקרה של הצלחה, וכן לשלב בין המנגנונים.

5. להרחיב ולחזק את מודל החממות - מודל החממות הוא מודל מנצח ולטעמי לא אבד עליו הכלח. בפרט כשהוא מספק את התשתית לחברות הזנק בראשית דרכן והרי זו בדיוק הבעיה המרכזית שלנו - היעדר מאסה קריטית של חברות חדשות מידי שנה. לאחרונה נמסר כי המדינה שוקלת לשנות את מודל החממות ולהשקיע בחממות שיתמקדו בטכנולוגיות דיפ-טק. הטענה שהחממות נכשלו בהצמחת חברות בפריפריה איננה מדויקת בלשון המעטה. גם אין למדוד את ההצלחה רק בהיבט הכמותי, אלא בהשפעה הסביבתית הכוללת של החממות על הפיתוח האזורי. לטעמי, יש לעודד הקמת חממות חדשות, ולא רק בדיפטק, כולל ברשויות המקומיות, תוך הרחבת פעילותן בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

6. עוד אינטל אחת לפחות - אין צורך להכביר מילים על חשיבותה העצומה של אינטל לקידום ההייטק, היצוא והפיתוח האזורי. יש אמנם ביקורת על היקף ההטבות שמקבלת אינטל, אבל כדאי לזכור מה עושות ממשלות אחרות. הודו למשל, מציעה היום לחברת טאואר - הפועלת בישראל מזה שנים - מענק עצום להקמת מפעל שבבים חדש בשטחה, בהיקף של עד 75% מעלות הקמת המפעל. ארה"ב, באמצעות חוק השבבים החדש, מספקת תמריץ של 35% ואילו ישראל 9% בלבד. יש לנסות ולאתר חברות רב-לאומיות ולעודד את הגעתן לכאן - אם להקמת מפעלים ואם לפתיחת מרכזי מו"פ - וזאת באמצעות רשת צפופה של מענקים, תמריצים, הקלות מס והטבות. יש לייצר כאן אקלים עסקי ותנאים אטרקטיביים, שימשכו לכאן את ענקיות הטק שעוד לא פועלות כאן, וכן משקיעים מקומיים ובין-לאומיים.

המפתח: להקצות קשב

יש עוד כמובן ערוצי פעולה נוספים שבהם יש לנקוט, כמו קידום פיילוטים של טכנולוגיה חדשנית במשרדי הממשלה, האצת תהליכי הדיגיטציה במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, השקעות בטכנולוגיות חדשניות, טיפוח ההון האנושי, האצת השוויון המגדרי ובעיקר דאגה לכך שהחדשנות הטכנולוגית תחלחל גם לפריפריה ותבטיח צמיחה מכלילה.

בכל מקרה, על הממשלה - חרף אלף ואחת הבעיות עימן היא מתמודדת בימים אלה - להקצות קשב לתחום ההייטק שהיה, הינו וימשיך להיות קטר הצמיחה החשוב ביותר של המשק הישראלי.

חיזוק ההייטק הישראלי מחייב מאמץ משותף של הממשלה, התעשייה, האקדמיה והחברה האזרחית. על ידי התמודדות עם האתגרים והשקעה בתחומים הנכונים, ישראל תוכל לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ההייטק.

הכותבת היא עורכת פטנטים, שותפה בקבוצת לוצאטו ומנכ"לית הקבוצה. קבוצת לוצאטו היא קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל המציינת השנה 155 שנים להיווסדה

  • עוד באותו נושא:
  • הייטק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully