אנחנו לעומת שאר העולם: מה מצב הפטנטים בישראל בשנים האחרונות?

במהלך חמש השנים האחרונות, הקניין הרוחני בישראל, ובפרט תחום הפטנטים, המשיך להוות נדבך קריטי באקו-סיסטם הטכנולוגי המקומי. עם כ-9,000 סטארט-אפים פעילים וכ-70 חברות יוניקורן, ישראל ממוקמת בצמרת העולמית במספר הפטנטים לנפש (בנרמול של האוכלוסייה), בחברה טובה עם מדינות כמו ארה"ב, דרום קוריאה, יפן, גרמניה ושבדיה (לפי אתר Statista+). הטכנולוגיות המוגנות בפטנטים תוצרת כחול-לבן כוללות חידושים בתחומים המובילים ביותר בזירת החדשנות העולמית כגון דיפנס-טק, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, אבטחת סייבר ורפואה דיגיטלית.

עם זאת, חמש השנים האחרונות היו סוערות מאוד ומטלטלות. מאז שנת 2019 ישראל עברה את משבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה - שהובילו לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית - חמש מערכות בחירות ואי יציבות פוליטית, העלאות ריבית בעולם, ולבסוף מלחמת "חרבות ברזל", שטלטלה עמוקות את החברה והכלכלה בישראל.

תחום הקניין הרוחני הושפע ללא ספק מכל אלה, אך בראייה כוללת ישראל הצליחה לשמור על מעמדה המוביל כאומת החדשנות. יחד עם זאת, תובנה זו תקפה לגבי העבר וחובה עלינו לשאול את עצמנו האם נוכל לשמור על מעמד זה גם בשנים הבאות, במיוחד לאור אתגרי השנים האחרונות?

נתוני רשות הפטנטים הישראלית מלמדים לא מעט על מעמדה הטכנולוגי של ישראל. הנתונים מעלים כי בשנים 2019-2022 חל גידול עקבי במספר בקשות הפטנטים שהוגשו בישראל, למעט שנת 2023 שהעיבה מעט על המגמה. אם בשנת 2019 הוגשו בישראל 7,738 בקשות פטנט (בקשות שהוגשו לראשונה בישראל וכן כאלה התובעות דין קדימה) ובשנת 2020 הוגשו 8,123 בקשות, בשנת 2021 כבר הוגשו 9,886 בקשות ובשנת 2022 הגיע מספר בקשות הפטנט לשיא - 10,075 בקשות - גידול של 5% לעומת השנה שקדמה לה. שנת 2023 - השנה האחרונה שלגביה יש נתונים סופיים רשמיים מרשות הפטנטים הישראלית - קטעה את הגידול האמור. באותה שנה הוגשו 9,253 בקשות פטנט בלבד. עם זאת, רוב הירידה נרשמה אצל מבקשים מחו"ל ופחות בחברות ישראליות.

נתונים אלה התכתבו עם התוצאות הכוללות של שנת 2023 שהייתה שנה קשה להייטק הישראלי, עם ירידה בהשקעות ההון סיכון בישראל וקיטון נוסף במספר הסטארט-אפים שנפתחו ובסבבי ההשקעה המוקדמים. אין ספק שהמלחמה שפרצה ברבעון האחרון של אותה שנה תרמה לירידה בהיקף ההשקעות ואולי גם לירידה בהיקף בקשות הפטנט.

למרות שבשנת 2023 חלה ירידה במספר האקזיטים, נתונים מהזמן האחרון ממש מלמדים כי בשנה החולפת חלה התאוששות ניכרת, ובשנה זו נרשמה עלייה של כ-78% בהיקף הכספי של עסקאות הרכישה וההנפקות שיצאו לפועל, כאשר ההיקף הכספי הכולל הסתכם כ-13.4 מיליארד דולר, לעומת 7.5 מיליארד דולר בשנה שעברה (דו"ח האקזיטים לשנת 2024 של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel, המתייחס לעסקאות של מעל לעשרה מיליון דולר בלבד שנסגרו עד לתחילת דצמבר 2024).

לנתון זה יש קשר ישיר לעניינינו, כי הקניין הרוחני, ובפרט פטנטים, מהווה נכס אסטרטגי מרכזי המשפיע באופן ישיר על שווי החברות הישראליות בכלל ובעת אקזיט בפרט.

הסיבה העיקרית לכך היא שקניין רוחני מעניק לבעליו מונופולין על האמצאה, ולמעשה לא ניתן לעשות בה שימוש שלא ברשותו, ובלעדיות זו מתומחרת היטב במחיר העסקה ושווי החברה. לצד סיבות נוספות לחשיבותו, פורטפוליו קניין רוחני משמעותי של חברה מהווה תמריץ עסקי מהותי לרכישתה, ודרך כך, רכישת הטכנולוגיה והיתרון התחרותי שבשימוש הבלעדי בה.

ניתוח עסקאות בולטות בשנים האחרונות מראה, כי חברות ישראליות עם פורטפוליו פטנטים חזק זכו להערכת שווי גבוהה משמעותית. חברת הסייבר הישראלית Wiz, למשל, אחת החברות הבולטות בעולם בתחום אבטחת מידע בענן, עמדה להימכר לאחרונה לגוגל תמורת הסכום הפנטסטי של 23 מיליארד דולר. החברה החליטה לוותר על האקזיט החלומי הזה לבסוף, אבל אין ספק שפורטפוליו הקניין הרוחני המשמעותי שלה היה בין הגורמים המרכזיים לשוויה. אגב, Wiz מנהלת כיום מאבק משפטי עם חברת סייבר ישראלית גדולה אחרת, אורקה סקיוריטי (Orca Security), סביב טענתה אורקה על הפרת פטנטים מצידה של Wiz.

כולנו גם זוכרים את השווי האסטרונומי של חברת מובילאיי, שהחזיקה למעלה מ-180 פטנטים בתחום הרכב האוטונומי, ונמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור חברת טכנולוגיה ישראלית.

כאן המקום להדגיש, כי מבחינת החברות הרוכשות, הפטנטים לא רק מגנים על הטכנולוגיה הייחודית של החברה הנרכשת, אלא גם מהווים מחסום כניסה משמעותי למתחרים ומעניקים יתרון תחרותי ארוך טווח. בנוסף, פורטפוליו פטנטים מגוון מייצר הכנסות נוספות באמצעות רישוי הטכנולוגיה לצדדים שלישיים.

מלבד Wiz ומובילאיי, ניתן לראות דוגמאות רבות נוספות להשפעת הקניין הרוחני על אקזיטים משמעותיים בתעשייה הישראלית. חברת מלאנוקס, למשל, שנרכשה על ידי אנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר ב-2019, החזיקה בלמעלה מ-235 פטנטים בתחום רשתות התקשורת המהירות.

לאחרונה אף דווח על שני אקזיטים גדולים של חברות ביומד ישראליות שנולדו במרכז הרפואי שיבא בתל השומר והחזיקו בפורטפוליו קניין רוחני גדול: אינוולב ביו מדיקל (Innovalve Bio Medical), שפיתחה פתרון לטיפול בתחלואה של מסתמי לב באופן זעיר פולשני, ונרכשה על ידי ענקית המכשור הרפואי אדוארדס (Edwards Lifesciences) תמורת 300 מיליון דולר במזומן - סכום הגדול פי-עשרה מהסכום שגייסה מאז הקמתה - וחברת בלקין ויז'ן, שנמכרה לענקית מוצרי רפואת העין אלקון תמורת סכום של עד 466 מיליון דולר.

אפילו בשנת 2023, שבה חלה כאמור ירידה במספר עסקאות האקזיט, הן הכניסו למשק הישראלי 11.5 מיליארד דולר. עכשיו צאו וחשבו כמה מיליארדים הוזרמו לכאן לאורך השנים, אם לוקחים בחשבון את נתוני הלמ"ס לפיהם בשנים 2023-2010 בוצעו 1,989 עסקאות אקזיט ל-1,857 חברות. המסקנה העולה מכל אלה היא ההשפעה הכלכלית האדירה שיש לקניין הרוחני על המשק הישראלי.

על פי דו"חות ארגון הקניין הרוחני הבין-לאומי (WIPO), המשווים בין ישראל למדינות אחרות, אין ספק כי ישראל מייצרת תרומה עקבית לחדשנות העולמית. הארגון מדגיש את יכולתה של ישראל לשלב בין יצירתיות טכנולוגית ותשתית חקיקתית מתקדמת. כחלק מהתהליכים הללו, רשות הפטנטים הישראלית משקיעה משאבים בהנגשת שירותים ותמיכה ביזמים, תוך שיתוף פעולה עם גופים בין-לאומיים להסדרת סטנדרטים אחידים בתחום.

מגמה נוספת הבולטת בדו"חות העולמיים היא העלייה במספר הפטנטים בתחומים צומחים כגון טכנולוגיות תוכנה ובינה מלאכותית. ניתוח המגמות מצביע על כך שישראל מצליחה לא רק לחדש, אלא גם להבטיח שהחדשנות שלה מוגנת בזירה הבין-לאומית, מה שממצב אותה ככוח מניע בתחום הכלכלה מבוססת הידע.

ראוי לשים לב במיוחד לתחום הדיפנס-טק שהופך במהירות לאחד מעמודי התווך המרכזיים של החדשנות הטכנולוגית הישראלית. מאז המלחמה באוקראינה בואכה מלחמת "חרבות ברזל", התפתח ביקוש אדיר לאמצעי לחימה מתקדמים מתוצרת ישראל, הן מצד צבאות זרים והם מצד מערכת הביטחון המקומית, כאשר ישראל הפכה למעבדת נשק עולמית ולבטא סייט גלובלי. תהליכי החדשנות רק הואצו משנת 2023 ועד היום בעקבות הדרישה לטכנולוגיות בשדה המלחמה, והיד עוד נטויה.

כל חברות התעשייה הביטחונית הגדולות של ישראל ובמיוחד שלוש הגדולות, רפאל, התעשייה האווירית ואלביט, מככבות בצמרת טבלת מבקשי הפטנטים של ישראל בחמש השנים האחרונות. התעשייה האווירית, למשל, מחזיקה כיום 2,500 פטנטים, שבאמצעותם גם העובדים זוכים לתמלוגים על היותם ממציאים. כמו כן, לצד החברות הגדולות של התעשייה הביטחונית קמו בישראל מאות חברות סטארט-אפ קטנות במגוון תחומים הקשורים לתעשייה הביטחונית.

אז לאן צועדת החדשנות הטכנולוגית הישראלית - זו שהקניין הרוחני מגן עליה ומתמרץ אותה? ישראל רשמה ירידה בשנים האחרונות במדד החדשנות העולמי והיא דורגה ב-2024 במקום ה-15 במדד החדשנות העולמי הכולל (Global Innovation Index של ארגון WIPO), לאחר שמוקמה במקום העשירי בשנת 2019. מדובר במגמה רב-שנתית והיא מדאיגה. ישראל גם ירדה ב-2023 בהיקף בקשות הפטנטים המצויות ב-WIPO. מהדוח האחרון של הארגון עולה שהיא רשמה ירידה של 10% בהיקף בקשות הפטנט, אך שומרת על מקומה במקום ה-15 העולמי.

ייתכן שהירידה קשורה לתופעה אחרת והיא ירידה במספר חברות הסטארט-אפ הנפתחות כאן מידי שנה. תופעה זו החלה עוד לפני המלחמה, כאשר ב-2014 נפתחו כ-1,400 סטארט-אפים חדשים והמספר ירד בהדרגה לכ-700 בלבד ב-2023, ירידה של כמעט 50% תוך עשור (נתוני איגוד ההייטק). מגמה זו מדאיגה במיוחד לאור העובדה שחברות הזנק הן מקור מרכזי לחדשנות מוגנת פטנטים ולצמיחה עתידית. זהו בעצם מנוע הצמיחה של תעשיית ההייטק.

עם זאת, ישראל מדורגת במקום הראשון במספר מדדים של מדד החדשנות, כמו שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה וההשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי. אגב, נתון זה לא מגלם את ההשקעות האדירות של המדינה במחקר ופיתוח בצבא ובגופים הביטחוניים.

כל אלה הן חלק מהסיבות לכך שהתחזית שלי הוא אופטימית. אופטימיות זו לא נשענת על משאלות לב אלא על ניתוח מפוכח של המציאות. להערכתי, היסודות העמוקים של החדשנות הישראלית הם לא רק יציבים ואיתנים אלא גם נמצאים על ציר צמיחה והתפתחות נוספת. האקדמיה הישראלית, המטפחת את המחקר המדעי, הבסיסי והיישומי; הצרכים הגוברים של תעשיות הביטחון, בארץ ובעולם; היותה של ישראל מוקד של הון אנושי איכותי ומתקדם; הנוכחות החזקה של החברות הגלובליות; ומעל הכל - הכישרון, החריצות והיזמות של הישראלים והישראליות. כל אלה יוסיפו לתמוך בתעשיית החדשנות הישראלית.

עם זאת, המשך צמיחת החדשנות הישראלית הוא לא טייס אוטומטי והוא תלוי לא מעט במה שתעשה המדינה, כפי שהיא ידעה לעשות זאת ובהצלחה גדולה בעבר. ממשלת ישראל חייבת להגדיל את ההשקעה הממשלתית במחקר ובפיתוח (מרבית ההשקעה כיום מגיעה מחו"ל או מהמגזר העסקי) ואת התמיכה בהשכלה גבוהה, תוך ניתוב ההון - פרטי וציבורי - להעמקת היכולות של ישראל בתחומים ה"חמים" של הטכנולוגיה העולמית: בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוקונברג'נס, קליימטק, פודטק ואגריטק (באלה יש לה כבר יתרון התחלתי) ביולוגיה מולקולארית, ננוטכנולוגיה, מדעי החומר ועוד. על המדינה גם לעודד רישום פטנטים - במגזר הממשלתי ובמגזר העסקי - כך שישראל תוכל לחזור ולאייש את המקום החמישי במספר הפטנטים לנפש ממנו נהנתה בעבר הלא רחוק.

הכותבת היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה והמובילה בישראל, החוגגת השנה 156 שנים להיווסדה