מקצוע עריכת הדין עבר ברבות השנים שינויים רבים, והושפע מטרנדים ומגמות. מעורכי דין "עושי כל" להתמחויות ועד ולנישות מקצועיות ספציפיות שרק מתי מעט מכירים.
היות ומדובר במקצוע רחב מאוד, העיסוק בתחומים שונים בו יכול להיות שונה מהאחד לשני כמו המרחק המקצועי בין מהנדס לצייר, בין אדריכל לרופא. בתחום אחד, דרושה יכולת ניתוח כמותי ובשני, מעוף ויצירתיות הן הדרישות הבסיסיות.
לאן פנינו? זו שאלה המעסיקה כיום רבים העוסקים במקצוע, כמו גם כאלו שעתידים לבחור במקצוע עריכת הדין כמקצוע לחיים.
כמות עורכי הדין הגבוהה במדינה , כמו גם פרשיות לא מחמיאות פה ושם, לא הוסיפו הרבה כבוד למקצוע ודומה כי מדי שנה רבים מבוגרי התואר הראשון במשפטים פונים למקצועות אחרים. להם מתווספים גם כאלו שנוטשים את המקצוע לאחר מסלול קריירה קצרצר.
דומה אולי כי הפעם, במבט לעתיד, דברים עשויים להשתנות. המהפכה הטכנולוגית-דיגיטלית שאנו עדים לה בשנים האחרונות, שיש הרואים בה זיהום סביבתי לכל דבר, עתידה להיות גיים צ'נג'ר גם בתחום עריכת הדין.
פחות מגע אדם
ניקח את תחום עריכת הדין ונחלק אותו לשלושת הענפים המרכזים של המקצוע - עריכת חוזים, ייצוג בבתי משפט (ליטיגציה), רגולציה.
כעת נבחן לדוגמה מספר תתי התמחויות ונבדוק את התאמתם לענפים שמניתי. הנפקת חברות הוא תחום מרכזי כמובן אולם רובו ככולו מבוסס על ניתוח חוזים, איסוף מידע ורישום הנתונים בהתאם להנחיות הרגולטור. תחום העסקאות, גם הוא נשען על עריכת חוזה בין צדדים כאשר שכלולו מבוסס על תחום הרגולציה. כנ"ל קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, דיני עבודה, איכות סביבה, וכו'. עיסוק בליטיגציה, מענפי המשפט המרכזים, עוסק בסכסוכים בכל אחד מהתחומים הנ"ל כאשר כללי המשחק קבועים ותחומים.
על כן, כיצד שינויים, או יותר נכון מהפכות טכנולוגיות-דיגיטליות, ישנו את תחום עריכת הדין בכל אחד מהענפים הנ"ל, אם בכלל?
המהפכה הטכנולוגית הפכה את המידע לנגיש - אולי אפילו באופן קיצוני - בלחיצת כפתור. התקדמות והשתכללות הטכנולוגיה הביאו לכך שלא נדבר רק במונחים של הקלות בנגישות למידע אלא קלות בעיבוד המידע וניתוחו, אשר גם הוא קורה בלחיצת כפתור, או בהחלקה עם האצבע. אם המהפכה הטכנולוגית הנגישה את המידע לכל אדם באשר הוא, אזי מעתה והלאה גם עיבוד של מידע, שעד כה היה שמור רק לאנשי מקצוע שאומנו לשם כך, יהיה נגיש לכולם.
כבר אמרו מי שאמרו שמה שניתן לחזות למעשה כבר קיים או יתקיים בעתיד הקרוב. עיבוד נתונים רפואיים וקבלת פרוגנוזה רפואית על ידי המחשב, כבר קיימים במחוזותינו וככל הנראה ברמת דיוק גבוהה בכמה מונים מזו שהאדם מסוגל לה. כך גם במקצועות רבים אחרים, גם כאלו הדורשים מומחיות, יצירתיות ועיבוד של נתונים רבים תוך שילוב מספר דיציפלינות.
אם כך, מה צופה לנו עתיד תחום עריכת הדין, שעל פניו אינו שונה בהרבה מתחומים אחרים? אם ההנחה הבסיסית היא שכניסת הטכנולוגיה ויכולת העיבוד העתידית, עולה בכמה וכמה מונים על זו של האדם המקצועי ביותר בתחומו, הרי שבכל תחום בו ישנו תהליך של עיבוד נתונים, יצומצם שילוב ומגע האדם בו.
בתחומים אלו ניתן לכלול עריכת חוזי מכר בתחום הנדל"ן ובכלל, הסכמים מסחריים כמו הסכמי הפצה, הסכמי יעוץ, מיזוג והשקעה, ולמעשה כל חוזה, ללא יוצא מהכלל. באמצעות קביעת מספר קריטריונים והגדרות בסיסיים יתקבל פלט מקיף ביותר אשר ישקף וישקלל את התחומים השונים, לאחר עיבוד כל הנתונים הנדרשים.
רגולציה. פה הדברים, לפחות על פניו, פשוטים עוד יותר. לכל העוסקים בתחום הרגולציה, מורכב ככל שיהיה, ברור וידוע כי עיבוד המידע והפלט הנדרש (מסמך הנחיות, תכנית אכיפה, תשקיף וכו') מבוססים על חוקים, כללים והנחיות כתובים המתעדכנים לעיתים קרובות. מדובר במשימה פשוטה בעיקרה לכל מערכת עתידית שיש באפשרותה לעבד את הנתונים הללו לפלט שמטרותיו יוגדרו מראש.
גם תחום הליטיגציה יושפע מכך. כל ליטיגטור יודע, גם אם לא יודה בכך, כי הוא לא נדרש להמצאת הגלגל בכל כתב בית דין. פתיח כמו "זה המקרה המובהק ביותר שבו..." או "לפנינו מקרה פשוט בו הדברים זועקים וברורים...", אינו מצריך כישורים שרק בן אנוש יכול להם. הליכי ליטיגציה, מורכבים ככל שיהיו, מבוססים על עובדות (ראיות קיימות או כאלו שיושגו בהליך הוכחות) וטענות משפטיות. גם פה, נדרשת מלאכת עיבוד, שככל הנראה אינה מסובכת כלל. כן, לא יקרה כלום אם בקשות לבתי משפט יהיו פשוטות יותר, פחות מתלהמות ויותר מבוססות על נתונים ופחות על מניפולציות מעייפות.
אם כן, מה יוותר לעורכי הדין? מצד אחד לא הרבה, אולם מצד שני - המון. מקצוע עריכת הדין יהפוך להרבה יותר מהותי. יותר נכון. עורך דין יידרש לידע משפטי רחב ומעמיק הרבה יותר מזה שיש לעורכי דין כיום. עורך דין יידרש לייעץ ללקוח (בין אם מדובר באדם פרטי, שותפות, חברה קטנה או קונצרן ענק) לגבי אופן ניהול ענייניו ופעילותו.
האם למכור נכס או לשעבד, האם ליטול הלוואה או להשקיע, האם למזג חברה או להימנע מזה, האם להנפיק חברה, האם להגיש תביעה אחת או שלוש, משיקולים כאלו או אחרים, האם להגיש תביעה או להתפשר לפני, האם לקבל הסדר טיעון או לנהל הליך משפטי, האם להתגרש ובאילו תנאים, האם לבסס פעילות על זכיינות או סניפים בבעלות וסוגיות רבות נוספות מעין אלו.
נפש האדם נכנסת גם לכתיבת חוזים
הידע המשפטי שיידרש יהיה רחב מאוד עם הבנה מעמיקה של ענפי המשפט השונים והשילוב שלהם עם תחומים נוספים. ופה אדגיש כי איני מדבר על איך רושמים סימן מסחר או על אופן נטילת הלוואה מבוססת בטחונות, כי אם על השאלה האם לרשום סימן מסחר או שמה עדיף להימנע מרישום, האם ליטול הלוואה או אולי להכניס משקיע שותף. אלו שאלות של מהות שתקפלנה בתוכן סוגיות של ערכים (חברתיים ועסקיים), שאיפות, היבטים סוציולוגיים, פסיכולוגיים ופילוסופיים. כל אלו יהיו חלק בלתי נפרד ממקצוע עריכת הדין ובכלל מכל מקצוע המבוסס על שרותי ייעוץ.
אנו בהחלט נראה עדנה מחודשת למקצועות שכיום נחשבים כמקצועות כלליים ולא "מקצוע לחיים". מקצוע עריכת הדין יחייב הבנה וכישורים מתחום מדעי הרוח, פסיכולוגיה, פילוסופיה, הדרכה (קואוצ'ינג), פיתוח אישי. הבנת היבטי תודעה ונפש וכללי אתיקה חברתיים ועסקיים.
מקצועות שתופסים בימים אלו תאוצה, כאלו המתמקדים בנפש האדם, מצויינות, קידום ותודעה, יהוו חלק בלתי נפרד מחיינו בכל תחום. קואוצ'ר, מדריך בתחום זה או אחר, מלווה משפחתי, ליווי תודעתי עסקי ובכלל עיסוק בתודעה ונפש האדם, יהפכו לחלק בלתי נפרד גם מעולם המשפט. את כל השאר תעשה הטכנולוגיה. לא נידרש לשינון, מילוי טפסים, עריכת חוזים שחוזרים על עצמם בשינויי פונט ואף לא לכתיבת מסמכים לבית משפט. כל אלו ייעשו מעצמם לאחר בחירת המסלול אותו יתווה מראש עורך הדין בהתאם לקריטריונים ולכישורים שאוזכרו לעיל.
אני באמונה שדברים יהפכו לפשוטים הרבה יותר מחד, אך למהותיים יותר מנגד. מסיחים ומסכים הפועלים בפומבי יהיו בגדר זיהום סביבתי מגונה ובזוי. נחזור לבסיס. עולם מפותח טכנולוגית ביותר אך פשוט. פשוט הרבה יותר שיחזיר את האדם, הנפש והתודעה למרכז הדברים. אולי זו משאת נפש, אולי הערכה מושכלת, אולי קשקוש. מה שבטוח זה שבעוד מספר שנים לא רבות, מקצוע עריכת הדין יהיה שונה בתכלית.
הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות'