בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) משנה את העולם בקצב מסחרר, מדינת ישראל עומדת בפני צומת דרכים קריטי. בעוד מדינות כמו ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי משקיעות מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות AI, ישראל הידועה בחדשנותה הטכנולוגית, חסרה עדיין אסטרטגיה לאומית מקיפה שתממש את הפוטנציאל שלה בתחום.
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה הצביע על כך והדגיש את הצורך הדחוף במהלך כזה, על מנת למנוע פיגור בזירה העולמית ולהבטיח את עתידנו הכלכלי והחברתי.
בזמן שישראל עדיין בתהליכי למידה, יש כאלו שזיהו את הצורך הזה מוקדם. האיחוד האירופי לקח על עצמו אתגר שאפתני להתמודד עם סוגיה זו, כשהוא הציג את "חוק הבינה המלאכותית" (EU AI Act) - החקיקה הראשונה בעולם שמטרתה להסדיר את תחום הבינה המלאכותית. חוק זה, שנכנס לתוקף באוגוסט 2024, מציב את אירופה כחלוצה עולמית בתחום ומציע מודל לניהול סיכונים המותאם לעולם הטכנולוגי המהיר.
האיחוד האירופי מציג מודל שאפתני ומקיף וישראל כמדינה המובילה בחדשנות טכנולוגית, צריכה לשאוף להטמעת רגולציה דומה, תוך התאמה לצרכים המקומיים. יש להקים מסגרת רגולטורית שתבטיח פיתוח ושימוש אחראי בטכנולוגיות AI, לשלב חינוך והכשרה בתחום, לעודד שיתופי פעולה בין מגזרי הממשלה והתעשייה ולמשוך השקעות חסרות תקדים. ישראל חייבת לפעול במהירות כדי להבטיח את מעמדה כמרכז עולמי לחדשנות, תוך הקפדה על ערכים דמוקרטיים ושמירה על זכויות אדם.
אז מה על ישראל ומקבלי ההחלטות לעשות כדי להוביל ברמה העולמית את ה"מהפכה התעשייתית הרביעית" כמו שנעשה בענף הסייבר?
הכרזה על פרויקט לאומי והקמת בירת ה-AI
ממשלת ישראל חייבת להכריז על AI כפרויקט לאומי, בדומה למה שנעשה בתחום הסייבר. הקמת "בירת AI" בישראל - בדומה לבאר שבע כ"בירת הסייבר" - תאפשר ריכוז משאבים, תמריצים כלכליים ושיתוף פעולה רחב בין המגזרים הממשלתי, הציבורי והפרטי. שיתופי פעולה אלה קריטיים להטמעה ויישום יעיל של המהלך. מרכז לאומי לבינה מלאכותית יכול להפוך ללב הפועם של החדשנות הטכנולוגית בארץ, למשוך עשרות חברות בינלאומיות, לפתח עשרות אלפי משרות ישירות ותעסוקה נלווית ולהבטיח פיתוח ברמה הגבוהה ביותר. כל אלה צריכים להיעשות תוך כדי הזרמת הון רב דרך תוכניות ספציפיות, משרד המדע והמדען הראשי, רשות החדשנות ועוד.
ויש גם מודלים בינלאומיים שיכולים להוות מקור להשראה. למשל, התוכנית הלאומית ל-AI של צרפת (PNRIA) אותה השיקה כבר בשנת 2018. צרפת שמה לעצמה מטרה לבסס את מעמדה כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום זה ולהפוך למובילה אירופית במחקר בינה מלאכותית. התוכנית כוללת השקעה של 1.5 מיליארד אירו על פני חמש שנים והתמקדה בשלושה יעדים מרכזיים: השגת מצוינות במחקר בדמות הכשרת והבאת מיטב הכישרונות העולמיים בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו, הוקמו 190 משרות אקדמיות למחקר והוראה, ונוצרו 500 משרות חדשות לדוקטורנטים בתחום ה-AI מדי שנה.
בנוסף, גם הפצת הבינה המלאכותית בכלכלה ובחברה על ידי עידוד סטארט-אפים, שותפויות ציבוריות-פרטיות ושיתוף נתונים, תמיכה במעבדות מחקר והקמת מסגרת אתית לבינה מלאכותית.
פעולות אלה זוהו על ידי ענקיות הטכנולוגיה והובילו לדוגמה להשקעה של 4 מיליארד דולר מצד מיקרוסופט וחברות נוספות.
שיתופי פעולה גלובליים ורגולציה אתית
הצלחה בתחום הבינה המלאכותית תלויה גם בשיתוף פעולה בין מדינות. ישראל יכולה לחבור לבריתות בינלאומיות כמו GPAI (Global Partnership on AI) ולקדם סטנדרטיזציה גלובלית בתחום תוך כדי שימוש אחראי בטכנולוגיות AI ואבטחת מידע.
חינוך והכשרה מכיתות נמוכות
כדי להבטיח את הצלחת המהלך, ההשקעה בהון האנושי היא הכרחית. הטמעת תכני לימוד בתחום ה-AI במערכת החינוך כבר מגיל צעיר, בשילוב עם תוכניות הכשרה מקצועית למבוגרים, יבטיחו שהכוח האנושי בישראל יהיה מוכן לעידן החדש ולשוק העבודה המשתנה. מוסדות אקדמיים כמו הטכניון, המדורג בין המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית, יכולים להוות מרכזי מצוינות ולהכשיר את דור העתיד. ישראל גם צריכה לפעול לעידוד חוקרים לחזור לישראל על ידי יצירת תמריצים כלכליים ותשתיות אקדמיות שימשכו כישרונות ישראלים מחו"ל.
תמיכה בסטארטאפים
על ישראל לעודד יצירת מסגרות תמיכה לסטארטאפים בתחום ה-AI עם דגש על אזורי פריפריה, יחד עם הקמה של קרנות מימון ייעודיות - שיספקו הון ראשוני לחברות צעירות בתחום, פתיחת אקסלרטורים וחממות.
מינוי פרויקטור לאומי
על המדינה למנות פרויקטור לאומי במשרה מלאה אשר יעסוק בקידום התחום, שיווק ברחבי העולם, הבאת משקיעים, סטארט-אפים וקרנות בינלאומיות לצד בניה של בירת ה- AI בראיה אסטרטגית רחבה עשרות שנים קדימה.
המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית אינה המתנה לעתיד - היא מתרחשת כאן ועכשיו. ישראל, שמובילה בתחומים רבים של חדשנות, חייבת לנצל את ההזדמנות ולפעול בנחישות. מדובר בצעדים הכרחיים להבטחת המשך מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית.
כותב הוא מנכ"ל Dell Technologies ישראל