בימים האחרונים פורסמו שני דו"חות מעניינים על מצבו של ההייטק הישראלי, שיש בהם נקודות אור רבות אך גם סימני אזהרה. הדו"ח האחד, של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), הצביע על זינוק בהיקף גיוסי ההון במחצית הראשונה של 2024, לאחר מספר רבעונים של יובש, והדו"ח השני, של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), הראה שיותר ויותר סטארט-אפים חדשים בוחרים להתאגד דווקא בארצות הברית.
נתחיל עם חצי הכוס המלאה. לפי דו"ח של SNC, במחצית הראשונה של 2024 גייסו חברות ישראליות 5.1 מיליארד דולר, זינוק של יותר מ-30% בהשוואה למחצית השנייה של 2023. למותר לציין שהשנתיים האחרונות היו הסוערות והמאתגרות ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, שנאלץ להתמודד עם סערות מבית ומחוץ, מצניחת מניות הטכנולוגיה בעולם ב-2022 ועד מהלכי החקיקה המשפטית של הממשלה, וכמובן 7 באוקטובר הארור והמלחמה. לאור כל זאת, נתוני SNC הם "תמונת הניצחון" של ההייטק הישראלי. למרות הגיוס המסיבי למילואים, למרות ניסיונות ה-BDS, למרות הסיכונים הגיאו-פוליטיים, המשקיעים העולמיים ממשיכים להשקיע בהייטק הישראלי. בעיני, זה לא פחות ממדהים. רק לשם השוואה, באותה תקופה גדלו גיוסי ההון בארצות הברית ב-26%, ובאסיה ובאירופה אף חלה ירידה.
הפספוס של כולנו
עם זאת, הדו"ח גם הדליק כמה נורות אזהרה. לפי הדו"ח, יותר ממחצית מגיוסי ההון היו שייכים לחברות סייבר. זו "בעיה" ידועה. משקלו של הסייבר בהייטק הישראלי תמיד היה גבוה ובשנה האחרונה הוא אף עלה באופן משמעותי, ויש ניסיון מתמיד, גם באמצעות יוזמות של רשות החדשנות והמדינה, "לגוון" את התמהיל הטכנולוגי של חברות הסטארט-אפ שקמות. ואולם, בדו"ח הנוכחי התלות בסייבר היתה חריגה אפילו ביחס להייטק הישראלי. בשנים האחרונות הסייבר הישראלי תפס נתח של רבע מכלל הגיוסים, ובמחצית הראשונה של השנה זה תפח לכמחצית. לשם השוואה, בארצות הברית חברות הסייבר תופסות כ-13% בלבד מגיוסי ההון.
מצד אחד, הדבר מלמד על עמדת ההובלה של הסייבר הישראלי בעולם. ואולם, צריך לוודא כי הריכוז הזה של הון אנושי ופיננסי בנישה אחת לא תוביל להזנחה של תחומי צמיחה אחרים כמו AI, דיפ-טק, פודטק, ביוטק, שבבים וכדומה, תחומים שבהם חשוב שגם כן נהיה בחוד החנית. חברות בתחומים הללו, בעיקר בשלבים מוקדמים, מתקשות לגייס באקלים הנוכחי די הון כדי להוציא את החזון שלהן לפועל - וזה פספוס עבור כולנו.
הדו"ח השני לא עורר כותרות רבות, אך הוא מדאיג. לפי סקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, כ-44% מחברות הסטארט-אפ החדשות שקמו ב-2023 בחרו להתאגד בארצות הברית ולא בישראל. ב-2022 עשו כך רק 20% מהחברות החדשות. על פניו מדובר בפרט טכני, שהרי החברות הללו מקימות חברה-בת בישראל, שמעסיקה את העובדים, מחזיקה בקניין הרוחני ומשלמת מס בישראל. ואולם, העבר מלמד כי לאורך זמן חברה שמתאגדת בארצות הברית מאבדת בהדרגה, ככל שהיא מתפתחת וגדלה, את הזיקה לישראל. חברה כזו נוטה להעביר חלק מהפיתוח לארצות הברית, ולעיתים עובדים ומנהלים מבצעים לשם רילוקיישן. בהדרגה גם הקניין הרוחני וחובת המס נודדות מעבר לאוקיאנוס. לראייה, סקר שפרסם אותו איגוד ישראלי לתעשיות מתקדמות בחודש יוני, העלה כי 40% מקרנות ההון-סיכון המשקיעות בסטארט-אפים ישראליים דיווחו כי לפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה קניין רוחני לחו"ל.
המגמות הללו מוכיחות כי חרף חוסנו, ההייטק הישראלי כן רגיש לאי-יציבות פוליטית ולסיכונים גיאו-פוליטיים, והחברות מחפשות קרקע יציבה יותר לתקוע בה יתד. אני מקווה שעם התייצבות המצב גם חברות הסטארט-אפ אך גם חברות גדולות יותר ששמענו לאחרונה שמעבירות את הפיתוח מחוץ לישראל, ירגישו בטוחות יותר לטעת כאן שורשים.
הכותבת היא מנכ"לית ובעלים חברות הטכנולוגיה ספידווליו הציבורית, קודווליו ו- וול דאן