תארו לעצמכם עולם שבו רעיונות נוצרים עוד לפני שהספקתם לחשוב עליהם, בעיות נפתרות לפני שהבנתם שהן קיימות, והחלטות מתקבלות בלי שמישהו ישב לנתח אותן. הבינה המלאכותית כבר לא מחכה להנחיות - היא מציעה, מפיקה, מנתחת, ומשנה את כללי המשחק בזמן אמת. אז מי באמת מנהל את מי? האם אנחנו עדיין אלה שקובעים את הכיוון, או שאיכשהו הפכנו לנווטים בעולם שהטכנולוגיה מסמנת בו את הדרך?
המהפכה הזו לא רק מחליפה משימות, היא מגדירה מחדש מקצועות שלמים. תפקידים שבעבר דרשו ניסיון וידע אנושי מפנים מקום לאלגוריתמים חכמים, בעוד מי שיודע לרתום את ה-AI הופך למבוקש יותר מתמיד. השאלה היא לא רק אילו עבודות ייעלמו, אלא אילו מיומנויות ישרדו - והאם נהיה מוכנים לעולם שבו הכללים משתנים מהר יותר ממה שהתרגלנו.
מה יקרה לעובדים בעולם החדש?
אחת השאלות שמעסיקות את כולנו היא כיצד ה-AI ישפיע על שוק העבודה. לפי מחקר חדש של ,IDC יותר ממחצית ההשקעות ב-AI באירופה מתמקדות בקמעונאות, בנקאות ושירותים, מה שמראה עד כמה המגזרים המסורתיים מסתמכים על אוטומציה כדי לשפר את הביצועים שלהם. התחזיות מצביעות על כך כבר השנה, 45% מהחברות הגדולות באזור יטמיעו AI גנרטיבי (GenAI) להאצת תהליכים ולשיפור היעילות התפעולית.
אך לא מדובר רק על חיסכון בזמן או בכסף - מדובר בהזדמנות ליצירתיות ולשדרוג התפקידים של העובדים. במקום שהבינה המלאכותית תחליף עובדים, היא יכולה לשחרר אותם למשימות חשיבה גבוהה יותר, אסטרטגיה ויצירתיות. למשל, ארגונים שמבצעים אוטומציה של משימות חוזרות יכולים להפנות עובדים למשימות בעלות ערך גבוה יותר, מה שמוביל לצמיחה במקום לאיום.
מחקר נוסף וחדש של חברת Dell, שנערך בקרב 750 מקבלי החלטות עסקיים ו-IT ברחבי העולם, מצביע על כך ש-94% מהארגונים מאמינים שהעובדים שלהם חייבים לפתח מיומנויות חדשות כדי למצות את הפוטנציאל של ה-AI. התחומים המרכזיים לפיתוח כוללים טיפוח יצירתיות, חיזוק כישורי מדע הנתונים ולמידת מכונה, פיתוח חשיבה ביקורתית ושיפור הבנת תהליכים עסקיים הניתנים לאופטימיזציה באמצעות AI.
הנתונים הללו מצביעים על שינוי מגמה משמעותי: עובדים שלא ילמדו איך לעבוד עם AI ימצאו את עצמם מחוץ למשחק. לעומת זאת, מי שיבינו איך למנף את הכלים החדשים - יהיו בעלי יתרון תחרותי עצום.
ה-AI משנה את פני שוק העבודה
מחקרי שוק מצביעים על כך שבעשור הקרוב, יותר מ-70% מהתפקידים החדשים יהיו קשורים ישירות לבינה מלאכותית. תפקידים כגון מומחי אתיקה ל-AI, מפתחי ערים חכמות ומאמני מכונות לומדות יהפכו לחלק בלתי נפרד משוק העבודה.
אך האתגר האמיתי יהיה כיצד להתאים את כוח האדם לשינויים אלה. מחקר של Dell Technologies מראה כי ארגונים שמטמיעים תהליכי למידה מתמשכת כדי להכשיר עובדים לתפקידים חדשים צפויים להגדיל את התפוקה שלהם בכ-60% ביחס למתחרותיהם.
מנגד, מעל מחצית מהנשאלים (54%) הודו כי הם אינם יודעים כיצד ייראה התחום שלהם בעוד 3-5 שנים, מה שמעיד על תחושת אי-ודאות משמעותית. נוספים ציינו כי הם מתקשים לעמוד בקצב השינויים המהירים.
מה יקרה בישראל?
הבינה המלאכותית תשנה את שוק העבודה גם בישראל כמובן. השפעתה תשתנה בהתאם לענף, רמת ההשכלה ואופי התעסוקה. מחקר של מרכז טאוב מצא כי עובדים בהיי-טק, כמו מפתחי תוכנה, צפויים להרוויח מהטכנולוגיה, בעוד שבענפי הפיננסים והביטוח רבים עלולים להיפגע, שכן מערכות אוטומטיות עשויות להחליף סוכנים, אנליסטים ואנשי חשבונאות ומשפטים. בתחום החינוך, לעומת זאת, הבינה המלאכותית צפויה לסייע לרוב העובדים באמצעות כלים לשיפור ההוראה. כמו כן, עובדים בעלי השכלה גבוהה צפויים להרוויח יותר מהחשיפה לטכנולוגיה, בעוד שבעלי השכלה נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לאובדן מקום העבודה.
באופן כללי, כ-30% מהעובדים בישראל צפויים להפיק תועלת משמעותית מהבינה המלאכותית, בעוד שכ-23% עלולים להיפגע ממנה. החשיפה לטכנולוגיה משתנה גם לפי מגדר ומגזר - חרדים (גברים) ונשים ערביות נחשפים פחות, אך מבין אלו שכן חשופים, שיעור המועסקים במקצועות שייהנו ממנה גבוה. עובדים מהבית מתחלקים באופן שווה בין אלו שצפויים להרוויח לאלו שעלולים להיפגע, בעוד שבקרב עובדים במקצועות עתירי חשיפה שלא עובדים מהבית, רובם דווקא צפויים להפיק תועלת מהטכנולוגיה.
המשוואה הפשוטה היא זו- AI לא יחליף את העובדים - אבל עובדים שיודעים להשתמש ב-AI יחליפו את אלה שלא. במקום לחשוש מהמכונה, עלינו ללמוד איך להפוך אותה לכלי שמשדרג אותנו, מקצר תהליכים ומעניק לנו תובנות חכמות יותר.
העולם החדש אינו מקום שבו AI שולט על האנושות, אלא מקום שבו האנושות יודעת לרתום את הטכנולוגיה לצרכיה. השאלה היא לא האם AI ישנה את עולם העבודה - אלא איך כל אחד מאיתנו בוחר להסתגל אליו ולנצח במשחק החדש.
הכותב הוא סמנכ"ל מכירות מגזר פרטי ב- Dell Technologies