הפריצות לרשתות החברתיות: מי באמת צריך לפעול?

הדו"ח האחרון של איגוד האינטרנט הישראלי מצביע על עלייה חדה במספר ההונאות, הפריצות לחשבונות והתקפות הסייבר נגד אזרחים. המשתמשים, שמוצאים עצמם חסרי אונים מול שיטות תקיפה מתוחכמות כמו פישינג, גניבת זהויות והנדסה חברתית, נאלצים להתמודד לבדם בזמן שהפלטפורמות הטכנולוגיות מתקשות להגן עליהם באופן מספק. הרגולציה, כרגיל, מפגרת מאחור. אך האם אפשר להמשיך ולהניח את כל האחריות על המשתמשים? מי צריך לפעול?

ההאקרים כיום אינם רק גאוני מחשבים עם קוד זדוני אלא הם גם מנצלים פסיכולוגיה, מידע אישי ומערכות בינה מלאכותית כדי לתמרן משתמשים ולגנוב מהם גישה לחשבונותיהם האישיים והעסקיים.

בעבר, פריצות לרשתות החברתיות היו לרוב מבוססות על פריצות סיסמאות פשוטות או שימוש חוזר בסיסמאות ישנות. היום, התוקפים משתמשים בטקטיקות מתוחכמות הרבה יותר: הודעות דיוג (phishing) המופיעות כהודעות תמיכה רשמיות, התחזות לאנשים קרובים וניצול פרצות אבטחה בפלטפורמות עצמן. לכך מצטרף כוחן של מערכות ה- AI המסייעות להאקרים לשפר את תחבולותיהם.

אחת הסכנות המרכזיות שהבינה המלאכותית מביאה עמה היא היכולת לייצר תוכן שנראה ומשכנע כמו אמיתי, אך בפועל הוא זיוף. Deepfake- למשל, מאפשר ליצור סרטונים של אנשים אומרים דברים שמעולם לא אמרו תוך שימוש במודלים מתקדמים לעיבוד תמונה וקול.

כוחה של הבינה המלאכותית במתקפות סייבר הולך וגובר והופך את האיומים לדינמיים ומורכבים יותר. האקרים יכולים כיום להשתמש בבינה מלאכותית כדי לזייף שיחות טלפון בקול אמין, כך שניתן יהיה ליצור אשליה של אדם מוכר הדורש העברת כספים למשל באופן דחוף. מערכות מתקדמות של AI מאפשרות גם דיוג חכם באמצעות בוטים חכמים שמייצרים הודעות מותאמות אישית לכל קורבן, תוך ניצול מידע שנאסף מהרשתות החברתיות כדי להיראות אמין במיוחד.

גם בתחום גניבת הזהות ניכרת השפעת ה-AI כאשר פרופילים מזויפים שנראים אותנטיים מצליחים לשכנע משתמשים למסור מידע אישי ולחשוף את חשבונותיהם לסכנת פריצה.

למרות שהרשתות החברתיות משקיעות לא מעט משאבים בשיפור אבטחתן, המתקפות הולכות ומשתכללות וההגנות הקיימות אינן תמיד מספיקות. תהליכי שחזור חשבונות שנפרצו מסורבלים, שירותי התמיכה איטיים ולעיתים קרובות מופעלים באופן אוטומטי מדי, מה שמותיר את המשתמשים חשופים לפגיעה.האחריות מוטלת ברובה על המשתמשים עצמם ולא על החברות שמנהלות את הפלטפורמות, והרגולציה בתחום עדיין אינה מספקת מענה הולם. חוקים קיימים אינם מחייבים את החברות להטמיע מנגנוני הגנה מתקדמים יותר והפיקוח על האחריות שלהן כלפי המשתמשים נותר חלש.

ההתמודדות עם התופעה מחייבת פעולה בשלושה מישורים - המשתמשים הפרטיים, הארגונים והממשלות. משתמשים פרטיים יכולים לנקוט בצעדים פשוטים להגנה על חשבונותיהם, כגון הימנעות מהקלקה על קישורים חשודים, שימוש באימות רב-שלבי ((MFA ובמנהלי סיסמאות, בדיקת כתובות אתרים כדי לוודא שמדובר במקור אמין והקפדה על התקנת עדכוני אבטחה שוטפים. מודעות לסימני אזהרה של דיוג ודיווח על חשבונות מזויפים יכולים אף הם לסייע בהגנה מפני התקפות סייבר מתוחכמות.

הארגונים והפלטפורמות הטכנולוגיות חייבים להחמיר את בקרות האבטחה שלהם, לשפר את מערכי השחזור ולחייב אימות מתקדם כברירת מחדל. עליהם להטמיע פתרונות מבוססי AI לזיהוי מתקפות, להפעיל הגנות בזמן אמת ולשפר את חוויית המשתמש כך ששחזור חשבונות שנפרצו יהיה פשוט ונגיש יותר. במקביל, חקיקה ורגולציה מעודכנות חיוניות כדי לחייב את החברות לשפר את מנגנוני האבטחה שלהן, לקבוע אחריות ברורה במקרים של פריצה לחשבונות משתמשים ולפתח סטנדרטים מחייבים לשמירה על פרטיות המידע האישי.

האיום על הרשתות החברתיות אינו רק בעיה טכנולוגית אלא סוגיה רחבה שמשפיעה על כל חלקי החברה - המשתמשים, הפלטפורמות והממשלות. כדי להתמודד עם האיומים הגוברים, עלינו לנקוט אמצעי זהירות מתקדמים, לדרוש מהפלטפורמות שיפור מתמיד של מערכות ההגנה שלהן ולחייב רגולציה שתבטיח אינטרנט בטוח יותר לכולם. ללא פעולה משולבת, נמשיך להיות חשופים למתקפות שהולכות ומשתכללות בכל יום.

הכותב הוא CTO בתחום שירותי אבטחת סייבר ב- Dell Technologies