בנד כסף

מוזיקה בשווי של מיליון דולר נמכרה בחצי השנה האחרונה באתר אירוח המוזיקה בנדקמפ. פחות משנתיים לאחר שנוסד, רשומים בו עשרות אלפי אמנים. תנועת האתר עולה בעקביות, כולל קפיצה חדה בתשעת החודשים האחרונים. יותר מ-900,000 ביקורים נעשים בו בחודש, והוא מתהדר ביותר מחצי מיליון משתמשים.

בנסיבות אלה החליטה החברה שהגיע הזמן לנצל את המומנטום, והודיעה על מודל כלכלי חדש: החל מאוגוסט תגבה בנדקמפ 15% מכל עסקה שנעשית דרכה, זאת עד שהאמן יגיע להכנסות כוללות של 5,000 דולר, אז תרד העמלה ל-10%. "ביססנו את המודל על מספר האחוזים שיעבוד נכון לעסק, ולפי מה שרבים מכם אמרו לנו שהם מאמינים שהוגן", הודיעה החברה בפוסט שפרסמה בנושא.

Bandcamp.com הוקם בספטמבר 2008 על ידי שני יזמי אינטרנט: אית'ן דיימונד ושון גרונברגר. הטריגר להקמת השירות היה הבנתו של דיימונד שמוזיקאי המעוניין לפתוח אתר ולהציע בו את מרכולתו צפוי להיתקל במחסומים טכניים וכספיים. "מוזיקאים לא צריכים להתעסק בכל זה, הם צריכים להיות מפוקסים על עשיית מוזיקה", אמר דיימונד, והחליט לצרף אליו כמה חברים כדי לפשט את העניין וליצור פלטפורמה טובה וקלה לשימוש מצדם של המוזיקאים. דיימונד ממש לא התכוון להקים תואם מייספייס. "אנחנו מפעילים אתר שהוא כולו שלך, ונמצאים ברקע כדי לטפל בכל הנושאים הטכניים מהם אתה חושש", כתב בפוסט הראשון בבלוג בנדקמפ הרשמי.

זה די הצליח להם. כחודש לאחר השקת בנדקמפ כבר היו רשומים לשירות 1,300 אמנים עם 4,300 קטעי אודיו. כל זאת מפה לאוזן ומפוסט לפוסט, מבלי שהחברה הוציאה אגורה על שיווק ויחסי ציבור. הבלוגרים היללו את השירות, ומוזיקאים (בעיקר עצמאיים וחסרי אמצעים) נרשמו בהמוניהם לאתר שאיפשר להם להעלות את שיריהם בפשטות ולמכור אותם ישירות לקהל ללא מתווך או עלות כלשהי.

כיום מארח בנדקמפ עמודים של עשרות אלפי אמנים היכולים לא רק להעלות את המוזיקה שלהם לאתר ולמכור אותה, אלא גם להעלות את הגרפיקה של האלבום ומידע מפורט על השירים. גם בישראל תפס האתר תאוצה בקרב קהילת המוזיקה המקומית, ועשרות אמני אינדי פתחו בו עמודים. הבולטת שבהם היא דניאלה ספקטור, שמאז הפכה ליקירת פלייליסט. אלבום הבכורה שלה היה זמין להאזנה ולקניה באתר חודשים רבים לפני שיצא לשוק כמוצר פיזי.

השגשוג הזה, כאמור, הביא את אנשי בנדקמפ למסקנה שהגיע הזמן לראות קצת כסף מהמיזם. החברה הודיעה על כוונתה לשנות את המודל העסקי שלה וציינה ש"מי שכועס על כך – מוזמן להשאיר תגובה, ונשמח לקחת בחשבון את הפידבק שלו. מי שכועס עוד יותר – יכול לגשת לפרופיל שלו וללחוץ על כפתור 'מחק את החשבון'".

מי שבהחלט נמנה על קטגוריית ה"כועס עוד יותר" הוא יאיר יונה, ממנהלי לייבל המוזיקה המקומי Anova ומוזיקאי בזכות עצמו, המפעיל בין השאר עמוד בבנדקמפ בו הוא מציע למכירה את שיריו. השינוי במודל העסקי של האתר גרם ליונה לפרסם פוסט זועם בנושא. "ההחלטה שלהם נראית לי אומללה. לא בגלל שהם פוגעים פגיעה מינורית בכיס של האמנים, אלא מכיוון שכחברה הם הולכים אחורה בזמן ולמעשה יורים לעצמם ברגל, ולו ברמת המוניטין", כתב יונה בפוסט שהתארח בבלוג המוזיקה "קסטה". "עד כה בנדקמפ נתנה לאמנים העצמאיים את האופציה לפתוח עמוד, לעצב אותו בקלות ולשים את המוזיקה שלהם באופן חופשי... המוני מוזיקאים פתחו שם פרופילים ופוצצו את האתר במוזיקה. החלטה אחת אומללה גורמת לאבד את כל היופי שבשירות שלהם, וגם את האמינות", כתב יונה הזועם.

"זה לא שאני מצפה שהם לא ירוויחו", מסביר יונה בשיחה עם וואלה! TECH. "ברור שכן, זה עסק. אבל אתם לא יכולים לבוא למשתמשים שעשו בשבילכם את העבודה, הביאו לכם תנועה, פרסום ומוניטין, ולהגיד להם 'מעכשיו זה עולה כסף, ואם זה לא טוב לכם – תעזבו'. בעיני זה דורסני. דבר כזה צריך היה להיות מוגדר מראש. מדובר בהחלטה עקומה שלא מכבדת את מי שתרם לאתר הזה".

- החברה כתבה מראש ב-FAQ שלה שיגיע יום בו היא תעבור למודל כזה.

"הרבה אנשים לא מגיעים למקומות האלה ולא קוראים את זה. אני פספסתי את זה. זה משול לחברה סלולרית שפתאום עפה עליך עם משהו שכתוב באותיות הקטנות של החוזה עליו אתה חתום ואומרת לך "תשמע, תמיד כתבנו שאנחנו יכולים לקחת לך את הבית". מהאתר הזה נשבה רוח חינמית.שלחו את המוזיקאים של כל העולם לפתוח אצלם עמוד מתוך ידיעה שכרגע זה בחינם ואף אחד לא יודע מתי זה ישתנה. עכשיו בהתראה של שבועיים הם מנצלים את העובדה שלאף אחד אין ברירה אלא לשתף פעולה. אחרת מה? לך תוריד את הלינק ששמת במיליון מקומות ברשת. זה ניצול של כוח, וזה מה שמעצבן אותי".

- מה היית עושה אם היית בנעלי המנהלים בבנקדמפ?

"הייתי חושב על שירות פרימיום, שמספק בתשלום כלים שאין בשירות הבסיסי".

נראה שיונה נמצא בעמדת מיעוט. התגובות שנכתבו לפוסט עם ההודעה של בנדקמפ היו אוהדות ברובן ופרגנו לחברה על המודל הכלכלי החדש שהיא עומדת להנהיג. חלק קטן יחסית מהתגובות הביע מורת רוח מהכללים החדשים. היו גם אלו שהציעו לחברה לשפץ את המודל – להפחית את האחוזים הנלקחים או להתחיל לגבות אחוזים רק מרף הכנסות מסוים. "זה נראה קצת לא הוגן. למשתמשים שמבצעים רק מספר קטן של מכירות, 15% יהיו עול גדול בהרבה מאשר לאלו שמרוויחים 1000 דולר בחודש", כתב אחד מהם. אחרים הזכירו את העובדה שההכנסות גם כך נחלקות עם שירות התשלומים פייפאל, הגובה עמלת עסקה.

המוזיקאי שלום גד דווקא לא נבהל מהמודל החדש. את אלבומו החמישי, "קוץ ברוח" בחר להפיץ בלעדית בבנדקמפ, ויש לו רק מילים טובות לומר על השירות. "אנחנו במציאות בה אנשים משלמים על מוצר תרבות לא כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים. האתר משתלב טוב בגישה הזאת. הרבה זמן היה לי הרצון להקים אתר נורמלי משלי בו אוכל לשלוט – אבל לא את המשאבים הכספיים. בנדקמפ נותן לך אפשרות לבנות אתר משלך בלי כאב הראש שבדרך כלל נלווה לתהליך. המודל החדש, לפיו הם לוקחים אחוזים מהרווחים, היה צפוי. אני מעדיף שהם יקחו כסף מאשר שלא יקחו, ואז עוד שנה יפשטו את הרגל. מה רוצים, שהם יעבדו בחינם?".

רועי פוברצ'יק, יחצ"ן ויועץ אסטרטגי לרשתות חברתיות עבור אמנים, מסכים עם גד, ואף פרסם פוסט תגובה לזה של יאיר יונה. "פלטפורמות כאלה שלא יעשו רווח – יסגרו. העולם לא עובד בחינם, וגם בנדקמפ לא אמור לעבוד כך", הוא אומר. "אם ה-15% האלה יחזיקו את האתר המצוין הזה בחיים – זה לא נורא, וזה הרע במיעוטו. יחסית למה שלוקחות חברות הפצה בעולם – זה גרושים. האתר נותן פלטפורמה מעולה לאמנים שלא יודעים לבנות אתרים ולא שוחים בביצה התל-אביבית-ברנז'אית בה כל אחד מכיר מישהו שיודע להתקין לו וורדפרס. אותם אמנים שכביכול קידמו אותו לא באמת קידמו את האתר אלא את העמוד הספציפי שלהם בו. הם לא דחפו לינקים לבנדקמפ.קום בלי היוזר-ניים שלהם בתוכו.

- מה לגבי הרעיון של מודל כלכלי שונה? פרסומות או שירותי פרימיום?

"בנדקמפ נותן לך לבנות בקלות עמוד משלך בלי לתקוע לך פרסומות של במבה לפנים, וזה משתלב עם הרצון של האמן להעביר מסר מסוים בלי תוספות מבחוץ. הם גם יקחו כסף רק על רווחים. לגבי שירותי פרימיום - זה מרגיש לי כמו מוכר שמנסה להגדיל לי את הארוחה בשקל-תשעים. מה, תקחו ממני 5 דולר כדי שאוכל להזין 12 שירים ולא 10? עדיף שיקחו אחוזים, ויוכלו להמשיך לפתח את הפלטפורמה הזאת, ולהבטיח שהיא תמשיך להיות יותר יעילה ממה שאמן יכול להקים בעצמו".

יאיר יונה מודה באיכויותיו של בנדקמפ. "זה בנזונה של אתר, ואני מאוד נהנה ממנו", הוא אומר. "אני קולט שהדיעה שלי בנושא לא פופולרית, אבל באמת שהאקט הזה מעצבן אותי בצורה כזאת שחשוב לי להגיד את זה".

- אז תהיה מאלה שמספיק מתעצבנים כדי ללחוץ על "מחק את החשבון"?

"אני לא יודע מה אעשה עכשיו. כנראה פשוט אוותר על 15% מהרווחים, כדי לחסוך את כאב הראש של להוריד מכל מקום את הלינק שהפצתי לעמוד שלי בבנדקמפ".