מי מנצח בשוק הנגנים?

רויטרס דיווחו השבוע על הודעה עולצת לעיתונות של חברת נוקיה. יצרנית הטלפונים הפינית צופה שתמכור השנה 80 מיליון טלפונים בעלי יכולות נגינת מוזיקה. זה מספר מרשים. יותר מפי 2 ממספר האייפודים שימכרו השנה על פי ההערכות של אפל.

נוקיה טוענת ששני שליש מרוכשי הטלפונים בעלי יכולות המוזיקה משתמשים ביכולות האלה. ושוב, גם שני השלישים האלה מהווים מספר גדול יותר מרוכשי האייפודים. אבל הנתונים האלה עשויים להיות מטעים.

לי יש טלפון של נוקיה בעל יכולות מוזיקה. נוקיה 6680. זה טלפון מצוין עם נגן נחמד מאד, וכרטיס הזיכרון שרכשתי מלא במוזיקה. בנסיבות בהן אני נמצא ללא נגן המוזיקה שלי ואני רוצה לשמוע מוזיקה, אני גם משתמש בטלפון למטרה זו.

אבל רוב הזמן, אני משתמש בנגן הייעודי. למה? כי היכולות של הנגן של נוקיה בדגם שנמצא ברשותי עוד לא באמת מתחרות. הנפח קטן בהרבה, כך שמבחר השירים קטן בהרבה, ויכולות הרכבת פלייליסטים מוגבלות יותר. ושימוש בנוקיה כנגן מצריך שימוש באוזניות של נוקיה. וזה גומר את הסוללה, ואז מה אעשה כשארצה לדבר?

קשה לדעת, אבל הניחוש שלי הוא שרבים מהמשתמשים שמדווחים על שימוש בטלפונים שלהן כנגנים עושים זאת בחלק מהזמן בלבד. הבעיות עליהן דיברתי פתירות. למעשה, נוקיה כבר מתקדמת לקראת פתרונות. דיווחנו כאן על טלפוני המוזיקה היעודיים עליהם הכריזה החברה. אבל אפל מתקדמת גם היא לקראת מתחרה ישיר למכשירים של נוקיה. ההכרזה על ה-iPhone, הטלפון הנגן עליו רוחשות שמועות כבר חודשים, צפויה להגיע בינואר לכל המאוחר.

אין לי ספק שהנגן הייעודי נמצא בדרכו להיות מכשיר נישה, ושבעתיד הקרוב יעברו רוב הצרכנים לשמוע מוזיקה בטלפון, בין אם זה מכשיר של נוקיה, אפל, סוני אריקסון וסדרת W שלה, או מכשירים מתחרים של סמסונג, LG ומוטורולה. אבל לעת עתה, אני בספק האם הנתונים של נוקיה מצביעים על שליטה אמיתית בתחום המוזיקה הדיגיטלית.