Speak & Spell- חדשושים והמצאות

הרבה לפני 'בלי סודות', הרבה לפני "קומפי", קיוו הורים בריטים להכניס בילדיהם קצת דעת ולשפר את יכולות האיות שלהם. החל מ-1978 הם יכלו לעשות זאת, בעזרת Speak & Spell, הראשון בטרילוגית הלימודים של חברת Texas Instruments (אחריו באו Speak & Math ו-Speak & Read). היה זה מעין מחשב אישי בזעיר אנפין עם שורת תצוגה ומקלדת פשוטה, שבחר מילים באופן אקראי והקריא אותן לילדים הרכים ואלו נדרשו להקליד את מה ששמעו על המסך, ולחכות לגזר הדין: "נכון" או "שגוי". המחיר בארה"ב היה שווה לכל נפש: 50 דולר.

Speak & Spell התבסס על טכנולוגית זיהוי קול וכלל זיכרון בינארי ובו מידע ההקראות ותצורת ההקלדה הנכונה, סינתיסייזר צורמני ורמקול חורקני ששימוש עזר כנגדו, ומקלדת אחת לשלוט בכולם. המנגנון היה מסובך למדי, ובכל מילה חדשה הצריך את המעבד לפנות למחרוזת המתאימה, לטעון אותה, ורק אז היא נשלחה אל הסינתיסייזר, כדי שזה יעשה בה שמות. ואו-הו, כמה שהוא עשה שמות: המילים הוקראו במה שהיה הסינתיסייזר הקולי הראשון בעל שבב בודד - ה-TI TMC 0280 - ב-8 ביט ובמבטא אמריקאי (מספר בריטים הצטמררו בזעזוע). איכות הסאונד האיומה - כאילו סטיבן הוקינג ניסה להקריא לכם סיפור לפני השינה - לא תמיד איפשרה להבין מה בדיוק נאמר.

הורים שאפתנים שאיכות הצליל עימו התמודדו ילדיהם לא הרתיעה אותם, הוזמנו לקנות תוספות והרחבות לאוצר המילים, ולטעון אותם לתוך המכשיר. ילדים שאפתנים לא פחות יכלו לנסות לשבור את שיא מהירות ההקלדה, כדי להכות את יכולותיו של המכשיר: קליטה מהירה (לדברי היצרנים) של שתי יחידות קלט בכל חמש מיקרו-שניות!

למרבה מזלו של ה- Speak & Spellהוא מצא את מקומו באסון-תרבות אייטיזי אחר: תעשיית המוזיקה. מספר אומנים ודי-ג'ייז כמו LFO, Kraftwerk, אפקס טווין ועוד, נזכרו בגאדג'ט הקטן, ושילבו את הקראת המילים המתכתית בשירים שהוציאו לרדיו.

והיום? לקראת חלונות ויסטה החדש הציגה מיקרוסופט פיתוח מהפכני: דברו אל מעבד התמלילים שלכם והוא יתרגם אוטומטית את הצלילים שהפקתם למילים על הכתב. לרוע המזל, ההדגמה החגיגית לא עלתה יפה. אולי זו הסיבה שאנשי חינוך מתעקבים לומר שעידן המחשב משחית את הנוער. כפי שאמרה התוכנה של מיקרוסופט כשאמרו לה kill aunt :select all. אכן.