פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוף מעשה במחשב תחילה

      על ביל גייטס, שאמר שמחשב לא צריך זיכרון גדול מ-64 קילובייט כבר שמעתם. אבל הוא לפחות הכיר בכך שכדאי שלאנשים יהיו מחשבים בבית. היה גם מי ששלל את הצורך הזה

      בשנות החמישים והשישים, Digital (או בשמה המלא Digital Equipment Corporation) היתה אחת החברות המוערכות יותר בתחום מחשבים לתעשיות, נתבים, שרתי מסופים ומוצרי תוכנה לכל דורש. היא היתה החברה השניה בגודלה, עם מחזור מכירות של 14 מיליארד דולר בשנה. אך כמו המפתח גארי קילדול, שהפסיד מיליונים כשאמר להצעת העבודה של חברת יב"מ "לא", כך גם דיגיטל נמחתה מעל פני האדמה בגלל ראיית שוק לקויה של המייסד שלה, קן אולסן. בנאום שנשא בשנת 1977 בכנס "החברה העולמית העתידית", אמר אולסן: "אין כל סיבה שלמישהו יהיה מחשב בבית".

      האמירה הזו הפכה לאגדה אורבנית, ובניגוד גמור לאחרות - כולה אמת. עם זאת, כדאי לסייג ולומר שאולסן לא התכוון לצאת נגד כל המחשבים באשר הם. בראיון מאוחר יותר, טען אולסן כי הוא הכיר בפוטנציאל של המחשבים האישיים ובערך הבידורי שלהם, אבל ה"מחשבים" שהוא דיבר עליהם היו מרכזי שליטה ובקרה שיהפכו את הבית כולו לאוטומטי (למשל, יווסתו טמפרטורות, ידליקו ויכבו אורות בצורה אוטומטית וכו'). כל אלה תירוצים יפים, אבל האמת היא שבאותה תקופה, מחשבי האפל 2 חדרו לשוק - העסקי כמו גם הרחיבו את שוק המחשבים האישיים - ודיגיטל נשארה מאחור. רק מספר שנים לאחר מכן החליטו מנהלי החברה לנסות לפתח מחשב אישי משלהם. אלא שהם הגיעו למסקנה ששוק המחשבים האישיים הגיע לרוויה והתחרות בו גדולה מדי, ולכן פיתחו מחשב אישי משלהם, בודד ונפרד מהמחשבים האחרים בשוק, שלא היה תואם PC. המשתמשים הגיבו בהתאם, ודיגיטל לא זכתה אפילו לתואם-כסף על מאמציה (אם כי מנהליה חושבים עד היום שההחלטה לא להיכנס לזירת ה-PC היתה נבונה, ושההצלחה של החברות האחרות היתה "רק מזל" כי כל העניין הזה עם הצורך להקליק על עכבר ממש לא נוח). כדי להוסיף חטא על פשע, התעלמו מנהלי דיגיטל מהפופולריות ההולכת וגוברת של מערכת ההפעלה UNIX, וממעבדים חדשים שנכנסו לשוק (למשל, RISC). לדיגיטל היתה מערכת הפעלה משלהם, והם סירבו לנסות לפתח מערכת שונה, שתתאים למה שהקונים מצפים לקבל. הם גם סירבו בעקשנות לשלב מעבדי RISC - שהיו המעבדים המתקדמים טכנולוגית באותו זמן - במוצריהם או להתאימם למעבדים כאלו. וכמו בשוק המחשבים האישיים, דיגיטל נכנסה לשוק המעבדים המתקדמים מאוחר מדי, ובצורה היסטרית מדי, שגרמה לחברה להוציא מוצר לא טוב.

      בראיון מאוחר יותר אמר אולסן כי הוא לא מבין איך יש אנשים שמוכנים ללמוד רק מחשבים ולעשות בזה תואר - המחשב הוא רק כלי וכך יש להתייחס אליו. הראייה הצרה הזו היא שגרמה לדיגיטל לפספס פלחי שוק שהיו יכולים להוציא אותה מהצרות, ולמנוע את מכירת החברה ל-Compaq (שבתורה נקנתה על ידי HP, בתחילת שנות ה-2000).