פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גליוטינה: נשק יום ה-Dell

      כשאנשים מפשלים בתחום המחשבים, עינת חורשי כאן כדי לספר את סיפורם. טור שלישי בסדרת... הגליוטינה

      לכולנו יש רגעים מביכים, וכולנו עושים מדי פעם טעויות, שלא נעים לנו להודות בהן. אז תארו לעצמכם מה קורה לחברה שעשתה טעות מביכה אבל רוצה לשמור על שמה הטוב - אין לה ברירה אלא להתחנף באמירות כמו "להבא, נבחן את המדיניות שלנו ונשגיח על עצמנו", גם אם ברור לכולם שמישהו שם פישל בגדול. על הגיליוטינה שלנו מונחת הפעם יצרנית המחשבים Dell.

      באמצע חודש פברואר 2002, ג'ק וויגנד הזמין מחשב נישא מחברת דל. לאחר שבוע, כשהגעתו של המשלוח התעכבה, הוא התקשר לחברה כדי לשאול מה עלה בגורל המחשב, ומשנציגי דל התעלמו מההודעות שהשאיר הוא ביקש לבטל את ההזמנה. ואז נזכר מי שנזכר לחזור אליו, והסביר לו שבעצם, ההזמנה שלו בוטלה כבר לפני שבוע. לטענת נציג המכירות, וויגנד מהווה איום, והחברה חששה שהוא יעשה שימוש לא ראוי במחשב שלה וינצל את היכולות שלו לתכנון דברים שהס מלהזכיר. וכל זה רק משום שלוויגנד יש עסק בשם Weigand Combat Handguns. לנציגים של דל לא היתה בעיה לומר בפה מלא: חמישה חודשים לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, אנחנו לא מוכנים לעשות עסקים עם כל מי שקשור בנשק חם. אתה נשמע לנו מפוקפק מדי, ובטח יש לך עסקים מלוכלכים ולא חוקיים כלשהם.

      כל זה עוד היה הגיוני במידה כלשהי אלמלא שתי עובדות חשובות: (א) דל לא טרחו לבדוק אם אולי, במקרה, וויגנד נחשב לאזרח הגון; (ב) אף אחד לא טרח ליידע את וויגנד כי הזמנתו בוטלה באופן אוטומטי - זה כבר יראה לטרוריסטים האלה, שימשיכו לחכות למחשב עד בוש!

      אלא שוויגנד לא וויתר. הוא התעקש שאמנם הוא מנהל חנות לכלי נשק, אבל בהיותו נשיא ארגון יצרני האקדחים, ועל כן - דמות ציבורית (מה שלא בעיה לבדוק. ב-2002 גוגל היתה מוכרת מספיק, ומנועי חיפוש אחרים לא חסרו), הגיוני להניח שהוא לא יכול לעסוק בעסקים לא כשרים. דל התעקשה שלא אכפת לה - לאור אירועי מגדלי התאומים, היא לא מוכנה למכור מחשבים למי שנחשדים על ידה, אפילו אם יש ראיות לכאורה שמוכיחות את היותם אנשים הגונים. וויגנד פנה לערוץ היחידי שנותר לממורמרי האינטרנט באשר הם: מכתב שרשרת בו ביקש להחרים את מוצרי החברה ולספר למנהליה מדוע.

      דל לא הכחישה את העובדות: היא אכן ביטלה את משלוח המחשב שהזמין וויגנד, ואכן עשתה זאת מתוך מדיניות פוסט ניין-אילבן. אבל לא מספיק להסכים עם העובדות - צריך גם לדעת איך להציג אותן. מנהלי דל אמנם לא חשבו שיש בעיה בדרך בה הגיבו, או שלכלל שקבעו יש יוצאים מן הכלל שמאפשרים לחרוג ממנו, אבל הם הודו שהמחשב של וויגנד בוטל בגלל קצר בתקשורת, בו נדמה היה למישהו שניתן לבטל באופן אוטומטי את ההזמנה, ושאין צורך להודיע על כך למזמין. הם גם אמרו לו כי מעתה יבחנו את המדיניות שלהם ויפקחו על עובדיהם. ליתר בטחון, הם הציעו לו מחשב חינם. עד היום לא ברור אם וויגנד קיבל את המחשב שהובטח לו ואם כן - האם ירה בו.