הבלוגרים כעיתונאים

בישראל, רוב השיח אודות הבלוגים נסוב סביב הכסף שבלוגים יכולים או לא יכולים להביא לחברות מסחריות ולגופי התקשורת. כמעט ולא מתייחסים לבלוגים כאמצעי תקשורת שפועל בשיטות עיתונאיות ולא מתייחסים לכותבי הבלוגים כאל מי שכותבים כתיבה עיתונאית. כדאי מאוד שגופי הדוברות ויחסי הציבור יתחילו לתת יחס שווה לכותבי הבלוגים העצמאים כמו לעיתונאים. היום, כשהתכנים העצמאים נודדים בקלות מהעיתונות הממוסדת, אף אחד לא יכול לקחת את הסיכון שתגובה אטית או לא מספקת לכותב בלוג עצמאי תהפוך בקלות לפרשת ארומה שנייה.

הנה דוגמה. בתחילת אוקטובר ראיתי משהו מרגיז בסניף אופיס דיפו במרכז הקניות ביג בבית שמש. על דלת הסניף הודבקה מודעת חיפוש עובדים שכותרתה "דרושים עובדים לאחר צבא". נכנסתי פנימה ושאלתי את אחת המוכרות האם ההתניה בשירות צבאי קשורה לגיל. אמרתי לה שיש לי חבר ערבי שמחפש עבודה ושאלתי האם הוא יכול להציע את עצמו. לאחר שבדקה זאת, היתה תשובתה "שיבוא וימלא קורות חיים".

למחרת עשיתי ניסוי. רציתי לבדוק האם יתייחסו לפנייה שלי, ככותב בבלוג, ברצינות כמו לפנייה של עיתונאי מהעיתונות הממוסדת. התקשרתי אל מנהלת תיק יחסי הציבור של אופיס דיפו במשרדו של רן רהב. שלחתי מכתב תלונה ובו כתבתי שבניסוח המודעה יש הפליית גיל, הפליה על בסיס שירות צבאי והפליה על בסיס לאום, והיא עוברת על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. שאלתי במכתבי האם מדיניות גיוס העובדים לרשת אופיס דיפו כוללת את התנאי לשירות בצבא ואם כך הדבר, האם לא מן הראוי לשנות את מדיניות החברה.

בתוך כמה שעות קיבלתי תשובה מסודרת שהמודעה סותרת את מדיניות החברה, שהניסוח השגוי הוחלף וכי "בעקבות המקרה רועננו הנהלים ואנו נקפיד להמשיך ולשמור על כבוד האדם באשר הוא אדם".

כתבתי את כל התגלגלות הפרשה בבלוג שלי ובכך השגתי את מטרותי: העברתי את המסר לקוראים שלי, שלמרות ש"כולם עושים את זה" מן הראוי לשים לב לנוסח המפלה "לאחר צבא", וכי לנו ככותבי בלוגים יש מה לעשות בעניין. בהזדמנות זו גם נתתי חשיפה למדיניות ההעסקה הבלתי מפלה של חברת אופיס דיפו וליחס הטוב שקיבלתי ממשרד יחסי הציבור שלהם.

עברו חודשיים והנה אני נתקל במודעה דומה בסניף קפה ארומה באותו מרכז קניות. בעקבות פרשת ארומה הראשונה שכרה החברה (ארומה ישראל, לא כולל תל אביב) משרד יחסי ציבור המתמחה בטיפול במשברים תקשורתיים ולכן היה לי קל למצוא את החברה - שלמור שרף. שוב התקשרת ומצאתי את האחראית על תיק ארומה, אבל כאן הטיפול היה שונה לחלוטין. לא קיבלתי תשובה בכתב והייתי צריך לנדנד ולאיים כדי לקבל תגובה. הובטח לי שהשלט יתוקן אבל לא כך היה ורק במוצאי שבת, ארבעה ימים לאחר פנייתי, ראיתי שהשלט תוקן ושהוסר ממנו הנוסח המפלה.

היחס והטיפול שקיבלתי ממשרד שלמור שרף הוא דוגמה איך לא להתייחס לפניות של כותבי בלוגים עצמאים. מהתגובה בעל פה לא הבנתי האם המודעה המפלה היא חלק ממדיניות הרשת או שהיא יוזמה מקומית של הזכיין בבית שמש. משרד יחסי הציבור (שאמור להתמחות במשברים תקשורתיים) פיספס הזדמנות לחשיפה חיובית של הרשת שנמצאת בימים אלה בשוליה של מגננה תקשורתית, בדיוק באותם התחומים שעליהם התלוננתי.

תגובת משרד שלמור שרף: "משרדנו טיפל באופן מיטבי ומהיר בפנייתו של הבלוגר. מי כמונו ער לחשיבות שבטיפול במדיה החדשה, אותה אנו מעריכים ומטפחים. צר לנו אם במהלך הטיפול שלנו הרגיש שהטיפול בו לא היה ראוי".