וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גיליוטינה - אטארי

עינת חורשי

9.1.2007 / 16:37

אטארי שלטה פעם בשוק המשחקים העולמי. ניתן לטעון שהנפילה שלה החלה כשהוציאה משחק המבוסס על ET

בשנת 1982 היינו צעירים ותמימים. עוד לא ידענו שמשחקי מחשב המבוססים על סרטי קולנוע יהפכו לכזו מגפה; עוד לא ידענו שסרטי קולנוע המבוססים על משחקי מחשב יהפכו גם הם לטרנד, ולא איכותי במיוחד. אטארי חשבה שהיא תפסה את השמים, כשעלתה על הקונספט המהפכני הזה: לרכב על הצלחה של סרט שובר קופות, ולשדך לו משחק וידאו שבוודאי יגרוף הררים של דולרים ויעזור לה להשתלט על העולם. מווהא-האהא-הא-הא!

ביוני אותה שנה יצא למסכים 'אי.טי. - חבר מכוכב אחר'. הסרט, אין צורך לספר, המיס את לבבות ההמונים. חברת אטארי החליטה שהוא המועמד הראוי כדי להוציא לפועל את תוכניתה, שילמה 20 מיליון דולר עבור הזכויות לעיבוד למשחק ושקדה במרץ רב על פיתוח משחק וידאו לקונסולת האטארי 2600. פרץ האנרגיה של אטארי נמשך שישה שבועות בלבד, שבסופם הודפסו חמישה מיליון עותקים של 'אי.טי - המשחק', ובדרך גם עוד 12 מיליון עותקים של הגרסה של אטארי ל'פקמן'. מספר העותקים הרב לבדו יכול להצביע על השאננות המוגזמת של אטארי, שכן היו רק 10 מיליון קונסולות אטארי 2600 בשוק. 'אי. טי' שווק היישק לתוך שוק שכבר שבע ממשחקים בינוניים ומטה, אבל מבחינתה של אטארי, עצם זה שהמשחק מבוסס על סרט אהוב הקנה לו מספיק ייחוד על פני מתחריו, מה גם שעונת חג המולד המתקרבת גרמה לחברה להיות בטוחה שהנה, בתוך יום כבר יודיעו לה להדפיס עוד עותקים של המשחק.

בנקודה זו ראוי להזכיר דבר אחד: אין שום סיכוי שמשחק שפותח בתוך שישה שבועות בלבד (אפיון המוצר, כתיבת קוד והדפסה) יהיה משחק טוב. ובאמת, 'אי.טי' היה משחק מחריד - החל בגרפיקה הנלעגת שלו וכלה במשחקיות. אי.טי נדרש למצוא אחר שלוש פיסות של הטלפון שלו, שהוחבאו בבורות בין שישה מסכים. לאחר שהשחקן מצא אותן, היה עליו לעזור לאי.טי להתקשר הביתה ולהגיע למשטח הנחיתה, ממנו תאסוף אותו חללית האם - ובכל הזמן הזה, על אי.טי. להתחמק מסוכני ה-FBI וממדענים ולעשות זאת לפני שהאנרגיה שלו תיגמר. המשחק היה קשה מאד וגרם לתסכול מתמשך. הגיימרים הראו שהם לא פראיירים: סרט מצליח או לא, ההם לא יזוזו מהספה בשביל עוד משחק עם ערכי הפקה ירודים, ומפה לאוזן עברה השמועה שאף אחד לא מתעניין במשחק והוא לא מוכר כלום (זה לא מדויק: כמיליון עותקים נמכרו, וכמובן, בימינו תמצאו לא מעט מהם באיביי, כשהמוכרים ינסו לשכנע אתכם שמדובר במשחק נדיר). אטארי הפסידה מיליוני דולרים בעסק הזה, ואחר כך עוד היתה צריכה להזמין צי של משאיות, שאספו את עותקי המשחק שלא נמכרו והסיעו אותן עד לניו מקסיקו, שם נקברו המשחקים.

בשנתיים שאחר כך קרו שני דברים: אטארי, שעד אותו זמן חלשה על 80 אחוז משוק משחקי הוידאו, הפסידה בסביבות 500 מיליון דולר (ביניהם המיליונים שנשפכו לריק על הגרסה שלה לפקמן) ועמדה בפני קריסה. גם עולם משחקי הוידאו נכנס למשבר חמור, והשוק קטן משמעותית, כשכמעט אף אחד לא קנה משחקים חדשים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully