האמת, אנחנו קצת מתקשים לכנות את ה-D2 נגן מולטימדיה. הרף להיחשב כנגן מולטימדיה מבחינתנו הוא מסך של 3.5 אינץ', ולדבר הזה יש מסך של 2.5 אינץ'. זה אומר שחווית הצפייה בוידאו עשויה להיות מעט... מיקרוסקופית.
אבל חוץ מגודל המסך, הדבר הזה נראה כמו מכשיר כמעט מושלם. תקלטו:
נתונים
* מסך מגע 2.5 אינץ'
* פורמטי שמע: MP3, WMA, OGG, FLAC, APE
* פורמטי וידאו: AVI, WMV
* תמונות: JPEG
* קובצי טקסט בגודל של עד 2 מגה
* רדיו
* הקלטה במיקרופון או מהרדיו או בחיבור כבל
* שוקל 91 גרם
* זיכרון 2 או 4 גיגה
* שעון מעורר
* תמיכה במק ובלינוקס
* סלוט לכרטיס SD (כלומר הרחבת זיכרון עד 8 גיגה)
* יציאה לטלויזיה
סוללת על
והסיבה האמיתית שבגללה התאספנו כאן. הנתון המרשים ביותר במכשיר: 52 שעות ניגון מוזיקה. 10 שעות וידאו. נאמר את זה שוב: אפשר לשמוע במכשיר הזה מוזיקה במשך יותר משתי יממות. רצוף.
מבחינתנו, זה כל הסיפור. לשם השוואה, זמן הסוללה של אייפוד 5.5 (שגודל המסך שלו זהה לזה של ה-D2) הוא 14 שעות מוזיקה ו-3.5 שעות וידאו. הסאנסה E200 מנגן מוזיקה עד 20 שעות, והוא אחד הטובים בשוק מבחינת זמן סוללה. זמן סוללה של 52 שעות זה מדהים.
כמה כסף?
מכיוון שקואון משתמשים בסוללה שייבאו בבירור מהעתיד, הרי שהמשתמשים נאלצים לשלם בהתאם. מכונות זמן עולות כסף. D2 עולה כ-340 דולר בגרסת 2 גיגה, ו-420 בגרסת 4 גיגה. אנחנו היינו ממליצים לכם לרכוש את גרסת ה-2 גיגה ולהוסיף כרטיס SD של 4 גיגה ב-300 שקל.
בכל מקרה, זה נראה מוצר מגניב ביותר, וכזה שנשמח לראות בארצנו במהרה בימינו. אמן.
