כבר שנה שביעית שמכירות המוזיקה העולמיות בירידה, ובכנס התעשייה השנתית בקאן שבצרפת מתלהטים הדיונים בנוגע לדרך הנכונה לפתח מכירות דיגיטליות כנגד התחרות מאותה מילה מפחידה: חינם.
הצפי הנוכחי הוא שהמכירות העולמיות ירדו שוב ב-2006 למרות שהמכירות הדיגיטליות כמעט והוכפלו והגיעו לנפח של 2 מיליארד, ולמרות שמוזיקה פופולרית כתמיד.
האנשים שמותחים ביקורת על הגופים הגדולים בתעשייה טוענים שהמאבק כנגד הפירטיות הסיח את דעתם ופגע בצמיחה של עסקיהם החוקיים.
בתגובה, טוענים הנאשמים שלא היתה להם ברירה.
"רבים ברחבי העולם אומרים לי שהתמודדנו עם הבעיות שלנו בדרך לא נכונה, אבל אף אחד לא אומר לי מה היינו צריכים לעשות", אמר ג'ון קנדי, ראש הגוף הרשמי של התעשייה, IFPI, בראיון לרויטרס.
"פשוט בלתי אפשרי להתחרות עם מוצר בחינם".
חלק משמעותי מהדיון בכינוס בחוף הצרפתי מתמקד במושג של ניהול זכויות קניין דיגיטליות, או נז"ק (DRM) שיכול להגביל את השימוש במוזיקה שנרכשה ברשת, טכנולוגיה שנוצרה על מנת לעצור את הפירטיות.
תומכי הטכנולוגיה טוענים שנז"ק מציע גם שיטות חלופיות כמו מינויים או שירותים הנתמכים על ידי פרסום מכיוון שלא ניתן להעביר את המוזיקה ממנו לרשתות שיתוף הקבצים.
אבל אחת התוצאות של נז"ק היא שלא ניתן לנגן שירים שנרכשים באופן חוקי מאתרים כגון Rhapsody בנגני אייפוד הפופולריים מכיוון שאין תאימות בין השניים. אי התאימות עשויה לפגוע בצמיחת המכירות החוקיות.
"נז"ק הוא מונח רדיואקטיבי בעבור חלק מהאנשים", אומר קנדי. ניהול זכויות דיגיטליות הוא בדיוק מה שהמונח אומר, זה הניהול של זכויות דיגיטליות ואם לא היינו מנהלים אותן הכותרות היו 'תעשיית מוזיקה חסרת אחריות... גורמת לאנרכיה".
דבר המבקרים
אבל לא כולם מסכימים.
דיוויד פאקמן הוא המנהל הכללי של eMusic, השירות השני בגודלו בארצות הברית אחרי iTunes, ומבקר חריף של נז"ק.
השירות שלו הוא השירות הגדול היחיד שמוכר שירים בפורמט MP3, מה שאומר שניתן לנגן אותם בכל נגן מוזיקה נייד, כולל אייפוד.
אבל עמדה זו גרמה לכך שאף אחת מארבע החברות הגדולות, שאחראיות לכשני שלישים ממכירות המוזיקה בעולם, לא מוכרת שירים בשירות.
"זה אותו המודל שבו השתמשו בדיסקי מוזיקה וב-DVD, תאימות אוניברסלית, ואנחנו חושבים שזה הדבר העיקרי שעוצר את הצמיחה הדיגיטלית כיום", אמר לרויטרס.
כריס אנדרסון, העורך הראשי של מגזין Wired, טוען שצריך פשוט לקבל את קיומה של מידה מסוימת של פירטיות.
"בלתי אפשרי ליצור מצב של פירטיות אפסית, ומי שינסה ליצור מצב של פירטיות אפסית יביא למצב של תעשייה אפסית".
בין המנהלים הרבים מתעשיית המוזיקה שדנו בחלופות השונות בקאן היה טרי מקברייד, מנהל Nettwerk Music Group הקנדית, החברה שמנהלת אמנים כגון אבריל לווין.
אחד הרעיונות הרבים של מקברייד היה ניצול של שוק שיתוף הקבצים כך שחובבים יוכלו להמליץ על שיר ולקבל אחוז קטן מהרווחים אם השיר יירכש".
"אנחנו נכנסים כיום לעידן שבו מתרחש תהליך חיברות של הרשת", אמר לרויטרס. "למה לא לרתום באמת את כוחן של רשתות שיתוף קבצים".
אבל למרות הבעיות הרבות שנוצרות על ידי הטכנולוגיה הדיגיטלית, התעשייה מאוחדת בהתרגשות מהפוטנציאל שלה.
בארני ווראנג, ראש המחלקה הדיגיטלית של EMI Music, אמר לרויטרס שהטכנולוגיה גרמה למהפכה בדרך בה החברה עובדת.
"בדיוק שוחחתי עם הזמרת הבריטית ג'וס סטון שמתרגשת מאד מהאפשרויות הטמונות בטכנולוגיה", אמר. "אנחנו כבר לא מוגבלים על ידי קופסת הפלסטיק של הדיסק. הטכנולוגיה מציעה דרכים לעשות דברים שמעולם לא ניתן היה לעשות.
גם חברת וורנר מחפשת דרכים חדשות להתפתח. "כתעשייה, אנחנו באמת צריכים לחדש, ולהביא לשוק מוצרים חדשים ושירותים חדשים", אמר ראש חטיבת הטכנולוגיה של החברה אלקס זובילאגה לכתבים בלונדון בשבוע שעבר.
"בוורנר, הוצאנו סדרה של מוצרי פרמיום... ומיד הכפלנו את כמות האלבומים הדיגיטליים שמכרנו פשוט מכיוון שהוספנו וידאו או מילים מיוחדות או גלריית תמונות. ולא מכרנו פי שתיים בכך שמכרנו במחיר נמוך יותר. מכרנו פי שתיים בכך שמכרנו במחיר גבוה יותר".