וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחקר: הטוקבקיסט הישראלי בוטה

דידי חנוך

28.1.2007 / 17:31

במסגרת פינתנו "דברים שידענו גם קודם": מחקר חדש קובע שהטוקבקיסט הישראלי אלים ומזלזל. יש דרך לשנות את זה?

מחקר חדש של ד"ר מוטי נייגר וד"ר איילת כהן קובע שהטוקבק הישראלי מתאפיין במה שכינו "רכיבי שיח הדוגרי": התחכמות, זלזול באחר, נאצות, רגשיות ואלימות בלתי מרוסנת.

המתודיקה של המחקר מעט מפוקפקת. המחקר מתבסס על התגובות למאמר אחד בלבד: מאמר של ארי שביט על ההתנתקות שזכה ל-650 תגובות. מחקר רציני יותר היה בודק יותר ממאמר אחד, ובטח לא מסיק מסקנות חותכות ממאמר על נושא טעון כל כך. כל מי שקורא תגובות בוואלה!חדשות יודע שמאמרים על נושאים טעונים זוכים לתגובות רבות יותר וקיצוניות יותר. וגם השיח בין המגיבים בוטה יותר, אלים יותר וקיצוני יותר כשמדובר במאמרים כגון זה.

בכלל, קשה לאפיין "אופי" של תגובות בשיח הישראלי על בסיס מאמר אחד. מהיכרות עם התגובות אצלנו בוואלה! ניתן לומר שקשה לאפיין את התגובות אפילו על בסיס ורטיקל אחד. התגובות בוואלה!תרבות שונות מהתגובות בוואלה!חדשות ששונות מהתגובות בוואלה!מחשבים. אמנם יש תגובות בוטות וגסות בשלושת האתרים, אבל האופי שלהן שונה, והמינון שלהן מתוך כלל התגובות שונה גם הוא.

בשיחת מסדרון אפיינתי פעם את ההבדל כך: בוואלה!חדשות תגובה שלילית היא: "הכותב שמאלני מנייאק". בוואלה!מחשבים תגובה שלילית היא: "הכותב לא מבין כלום". בוואלה!תרבות התגובה השלילית היא: "הכותבת פרה וטיפשה". רמת הייצריות שונה בכל אתר. וההבדל הוא לא רק בתגובות השליליות. כל האופי והשיח של התגובות ובין המגיבים שונה בכל אחד מהאתרים.

אך עם כל הבעיות במתודיקה של המחקר, המסקנות שלו כמעט מובנות מאליהן ונכונות במידה זו או אחרת לכל האתרים. על תרבות הדיון בטוקבק הישראלי כבר נכתבו מאמרים רבים, ואף הוגשה הצעת חוק עליה דיווחנו בהרחבה שקוראת לביטול הטוקבקים האנונימיים. כתבנו בהרחבה על הטמטום בהצעת החוק, שפסולה גם ברמת העיקרון ועוד יותר ברמת הפרטים הקטנים. אבל אין ספק שיש בעיה בשיח המתנהל בטוקבק.

וזה לא עניין ייחודי לישראל. באתר החדשות של יאהו ביטלו לאחרונה את אפשרות התגובה מכיוון ש"מיעוט קולני השתלט על הדיונים". ביאהו חושבים שהם יכולים לפתור את הבעיה, והם הבטיחו שהתגובות יעלו מחדש עם מערכת עדכנית ומתקדמת שתפתור את הבעיה. אני בהחלט סקרן לראות איך יפתרו ביאהו סוגיה שמטרידה רבים גם אצלנו.

פעם זה היה אחרת. אסתכן בלהישמע כמו זקן טרחן כשאזכיר שפעם היה מושג בשם Nettiquette, כללי התנהגות מקובלים להתנהלות ברשת. פעם, מי שחרג מהכללים זכה לגינוי גורף מכל שאר המשתתפים. הקהילה ניהלה בעצמה את דרכי ההתנהגות הרצויים לה. הכללים האלה נשטפו בגלי האנשים שהתחברו בשנים האחרונות, כשמספר האנשים שנוהגים לפיהם הפך קטן בהרבה ממספר האנשים שלא שמעו עליהם בכלל.

רבים כתבו על כך שברוב אתרי החדשות בחו"ל אין אפשרות לתגובות. זה נכון ולא נכון. יש בעולם בלוגים מקצועיים רבים שמתפקדים כאתרי חדשות לכל דבר. באלה יש אפשרות לתגובות, אם כי לעתים במגבלות מסוימות של הרשמה. אבל עיקר השיח בין התקשורת לבין הקוראים מתקיים בין אתרי חדשות מבוססים לבין בלוגים אישיים. השיחה, שאצלנו מתקיימת במיקום מרכזי וזמין יותר שבו רוב הגולשים אנונימיים, מתקיימת בארצות הברית בבלוגים שמקשרים זה לזה ומגיבים זה לזה בתגובות. כתוצאה מכך, השיח בין הקוראים לאתר בארצות הברית הוא מנומס יותר ומתלהם פחות. אבל הוא גם פחות בלתי אמצעי וישיר.

אין ספק שיש יתרונות לשתי השיטות. השיח המתון יותר של הבלוגוספירה בעולם מאפשר עומק רב יותר בדיונים, אך מגביל אותם למספר משתתפים נמוך יותר. כמו כן, אתרים ישראליים יתקשו לוותר על טובקים מכיוון שאלה אחראיים לאחוז ניכר מהצפיות בעמודיהם. אני מאמין שהפתרון עשוי להימצא בדרך ביניים – מערכת שבה זהותם הוירטואלית של המגיבים היא בעלת ערך כלשהו בעבורם ואולי מקושרת לבלוג, לדוגמה. יכול להיות שלכך התכוונו ביאהו כשאמרו שהמערכת החדשה שיעלו תשתמש בכל הטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

יש הצעות?

אשמח לשמוע מחשבות גם מהקוראים (אם כבר מדברים על יצירת שיחה) על הדרכים שנראות להם ישימות ליצירת תרבות דיון נעימה יותר ברשת הישראלית. לפי סקר TIM, 22 אחוז מהגולשים כותבים טוקבקים. זאת מסה עצומה של אנשים. וברור לכולנו שרובם אינם קולניים וגסי רוח. לפחות לא בחיים האמיתיים. אז איך נוכל ליצור תרבות רשת שבה כללי הנימוס המקובלים בעולם החיצוני תקפים גם כאן?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully