אני אוהב כסף. כמה שיותר ממנו יותר טוב. הוא אולי לא יביא לי אושר, אבל כן יוכל לממן סגנון חיים שמאפשר לזרוק את תדפיס החיובים החודשיים של האשראי לפח בלי רגשות אשמה על כך שאני מסרב לפתוח את העיניים ולהבין שכדאי לי לצמצם את האוברדראפט לפני שיבואו אלי הביתה אנשי הוצאה לפועל ויחרימו לי את האייפוד.
צ'אד הרלי, מייסד אתר הסרטונים הכה-פופולארי יוטיוב כל כך לא צריך לדאוג לאוברדראפט עד שהוא החליט שהאתר אותו הקים גדול מספיק ובעל קהילה מספיק ענפה בשביל שיוכל להתחיל ולשתף את מעלי הסרטונים בחלק מהרווחים. אחרי הכל, הכסף שמגיע ליוטיוב מורווח על גבו של תוכן משתמשים. אי לכך, הודיע הרלי בכנס הכלכלי העולמי בדאבוס שהחברה מתכוונת להתחיל והעביר חלק מהרווחים ליוצרים הפופולאריים. בראיון ל-Financial Times אמר כי בהתחלה לא רצו אנשי החברה לשלם על התוכן כי "לא האמנו שזו דרך טובה לבנות קהילה. רצינו שזה יהיה טהור".
אך עכשיו, כשיוטיוב היא שם שגור בפיהם של מרבית משתמשי האינטרנט, מאמין הרלי כי "יש [ליוטיוב] קהל גדול מספיק בו יש לנו הזדמנות לתמוך ביצירתיות, לטפח יצירתיות דרך שיתוף רווחים עם המשתמשים." על פניו, זה נשמע נפלא. אנשים מוכשרים שטרחו ויצרו משהו מקורי לא רק יקבלו 15 דקות של תהילה, אלא גם יוכלו לגזור מהתהילה הזאת קופון כלשהו. אבל משהו כאן נראה לי לא בסדר.
ספאם, ספאם, ספאם, איזה יופי של ספאם
עוד לא נחשפו הפרטים המדויקים של התוכנית, אבל עצם הרעיון שאתר ענקי כמו יוטיוב ייתן למשתמשיו תמריץ כספי על הסרטונים אותם מעלים מעורר חשד שהמניעים הם לא הומניטאריים, אלא כספיים. במקרה והאתר יישאר במתכונתו הנוכחית, כשכל סרטון שווה מבחינת המעמד לסרטון אחר, וכולם יכולים להרוויח, ירגישו המשתמשים (ואם כל אחד יכול להרוויח, יהיו הרבה יותר משתמשים מעכשיו) שכדי לקבל כסף הם צריכים לפרסם את הסרטון שלהם בדרך כמה שיותר אגרסיבית. זה אומר ספאם מכל הצורות, החל מדיווחים בפורומים ומשתמשים ישראליים חשו את זה על בשרם הווירטואלי בזמן פריחתו של המשחק הנוראי Outwar ועד לדיוור ישיר למי שירצה לשלם מעט כסף בניסיון להרוויח הרבה.
הבעיה השנייה היא דווקא ירידה באיכות התוכן של האתר. אם עד עכשיו אנשים העלו סרטונים מתוך תחושת גאווה כלשהי, ובניסיון להראות לאחרים כמה הם טובים, כשייפתח מודל התשלומים יגיעו לא מעט אנשים תאבי בצע שינסו לעשות כסף קל באמצעות חומר נחות ומשעמם. כתוצאה מזה, המשתמשים שנוהגים לצפות בסרטוני יוטיוב רנדומאליים יפסידו, והמרוויחים היחידים יהיו בעלי החברה שיקבלו יותר ויותר כסף עבור חוזי פרסום באתר.
השלישית שבבעיות היא זו של זכויות יוצרים. איך בדיוק הולכים אנשי יוטיוב לתגמל את יוצרי הסרטונים הפופולריים כשכל אחד יכול להעלות סרטון ליוטיוב בלי להוכיח את בעלותו על היצירה? כבר עכשיו נמצאת החברה במספר מאבקים משפטיים שנובעים מהמנגנון הזה. רק בשבוע שעבר התבשרנו שחברת פוקס תובעת מיוטיוב את פרטי הגולשים שהעלו לאתר פרקים של "24" ו"משפחת סימפסון". אך מה יהיה כשמישהו יעלה יצירה של בן אדם אלמוני שלא השכיל להגן על יצירתו באמצעות רישיון כמו [[Creative Commons]] הנפלא.
עוד יש מפרש לבן באופק
אמנם התסריטים השחורים אותם מפחידים למדי, אך התקווה היא שאנשי יוטיוב יחליטו כי הם בכל זאת מעדיפים תדמית של איכות על עוד כמה מאות אלפי דולרים של רווחים, ותשכיל לשים מנגנון סלקציה קשוח, אשר יאפשר רק לסרטונים האיכותיים, ולאו דווקא הנצפים ביותר להרוויח. זה ידרוש השקעה רבה יותר בכוח אדם, ושיקול דעת מערכתי, אבל רק ככה אפשר יהיה באמת לטפח יצירות מעניינות, ולא סתם לתת כסף על שיווק אגרסיבי של היצירה.
בעוד מספר חודשים תיחשף התוכנית, על כל פרטיה, בפנינו, ואז נראה מה מעדיפים קברניטי אתר סרטוני הוידאו הגדול באינטרנט, ובעלי הבית שלהם בגוגל כסף או איכות. ובינתיים, צריך להתחיל להתכונן, לכתוב תסריט לקטע דרמטי שיהיה קצוות, ולקוות שכל שאר הגולשים שיראו אותו יחשבו שהוא קטע סוף.