שחקן ספסל

וואו, זה היה שבוע מוזר. בהתחלה חשבתי שהסיבה להיותו של השבוע מוזר, בשבילי לפחות, היתה שבמשך מרבית השבוע שיחקתי במשחקים יפניים מוזרים על הנינטנדו DS שלי ולא הייתי מסוגל לישון בגלל כאבי גב, אבל מסתבר שגם עולם המשחקים חווה שבוע ממש, ממש ביזארי. כמה ביזארי? אל תדאגו, תיכף אספר לכם.

אחרי שני טורים בלבד קשה לקבוע את גיבורי המדור הזה, אבל כבר עכשיו מסתמן שעל שני אלה אני הולך לכתוב הרבה מאוד בחודשים הקרובים. הראשון, עליו כבר סיפרתי לכם, הוא עורך הדין האנטי-גיימרי הקיצוני ג'ק תומפסון. אך הפעם, הוא לא הפרשן הפסיכוטי שמנסה לכוון פרשות אלימות לכיוון השפעת משחקי מחשב על מוחם של מתבגרים, אלא גיבור של סיפור משלו. אחרי שהצליח לעצבן לא רק את הגיימרים ברחבי העולם אלא גם את השופטים שבבתי המשפט שלהם נעם (בצורה פסיכוטית למדי, יש לציין), שמענו השבוע שלשכת עורכי הדין של פלורידה – המדינה בה קיבל תומפסון את תעודת עריכת הדין שלו – מתכוונת לפתוח נגדו בהליכים של דין משמעתי, לאחר חמש תלונות על התנהגות לא נאותה. מתוך החמש, שלוש תלונות קשורות להתנהלותו במשפט הקשור לתעשיית המשחקים. המשפט המדובר הוא סטריקלנד נ. סוני, תביעה בה ייצג תומפסון משפחות של שלושה שוטרים מאלבמה אשר נרצחו על ידי נער מופרע בן 18, אשר נהג לשחק במשחק "Grand Theft Auto" ואמר, כביכול בזמן מעצרו ש"החיים הם כמו משחק וידאו. כל אחד צריך למות מתישהו".

שלוש התלונות המדוברות מתייחסות לכך שתומפסון, מעבר לכך שהפך את המשפט לקרקס תקשורתי, גם שלח לשופט שניהל את ההליך מכתבי נאצה, האשים אותו באי-אובייקטיביות ואף שלח למנכ"ל חברת Take Two – אחת המשיבות במשפט, מכתב בו צחק על כך שבחרו בחברת עורכי הדין Blank Rome בשביל לייצגם.

בעקבות כל הפרשה, רוצה לשכת עורכי הדין להעביר את השימוע לדיון בבית המשפט העליון של פלורידה. האם זה מפחיד את תומפסון? הצחקתם אותי. בתגובה לאתר Gamepolitics אמר עורך הדין ש"השופט נקבע ויש לנו משפט. בית המשפט העליון אמור לדון בהחלטה אחר כך. עם זאת, המשפט לא הולך להתקיים. תבעתי את לשכת עורכי הדין בבית המשפט המחוזי, והם בצרות הרבה יותר גדולות ממני".הא-הא-הא, אני אומר. הוא תבע את לשכת עורכי הדין, זה פשוט קלאסי! בתקווה, בעוד מספר חודשים יישלל רישיונו של הפסיכי הכה-חביב עלינו, והוא יוכל להתפנות לעיסוקים מעניינים יותר כמו הפגנות מול בתי המשפט עם חולצה עליה כתוב שמשחקי וידאו הם שורש כל הרוע בעולם.

הגיבור השני בו נעסוק היום מדבר הרבה פחות. האמת היא שלא שמענו ממנו כבר עשר שנים. מדובר בדיוק ניוקם – האיש והחרמנות. לאחר שבשבוע שעבר דיווחנו על כך שתמונה חדשה של דיוק הופיעה במודעת דרושים של 3DRealms, מפתחת הכותר Duke Nukem Forever, אחד המשחקים הרדומים ביותר בהיסטוריה של התעשייה. השבוע אנחנו מקבלים רמז נוסף שדיוק ייצא, ואולי אפילו השנה. הסניף הבריטי של החנות המקוונת אמאזון התחיל לקבל הזמנות מוקדמות על DNF. העניין הבאמת מוזר הוא שיש להם לא רק מחיר (25 פאונד), אלא גם תאריך יציאה – ה-29 בספטמבר 2007. בסניף האמריקאי של החנות, לעומת זאת, אין שום אזכור למשחק

השאלה היא האם זה אמיתי? והתשובה היא כנראה שלא יותר מדי. אמאזון בריטניה החליטו, כנראה, שאם המשחק קם לתחייה בדמות תמונה חדשה, אפשר כבר להתחיל ולהתכונן. באשר למחיר ולתאריך? שרירותיים, כנראה. עם זאת, תמיד אפשר לקוות שאני טועה והמשחק באמת יגיע לחנויות העולם בסוף ספטמבר. נחכה לתגובה רשמית.

אחד הדברים המוזרים ביותר ביפן (ואלוהים יודע, יש המון, המון דברים מוזרים ביפן) הוא תופעת "מלונות האהבה". מדובר בבתי מלון בהם אנשים משכירים חדר לא בהכרח ללילה, אלא על פי שעות, כשהמטרה היא, אמממ, לא לישון. במלים אחרות: סקס, סקס, סקס. בתי המלון האלה מציעים השכרת צעצועי מין, תחפושות למשחקי תפקידים ו... קונסולות משחק. מסתבר שבית המלון המאוד-פופולרי Casa Di Due בטוקיו מציע לזוגות הנופשים בו להשכיר קונסולות כמו פלייסטיישן 3, PS2, גיימקיוב והנינטנדו ווי, בהם ניתן לשחק על מסכי פלזמה של 42 אינץ' המוצבים בחדרים. ויש גם מטבח עשיר של אוכל.

וואו. כאילו, באמת וואו! הדילמה הזאת פשוט נוראית – סקס, פלייסטיישן 3 או אוכל! מצד שני, אפשר גם לשלב, אבל זה כבר מוזר מדי. טוב, אולי מוזר מדי בשבילי; אחרי הכל, אני לא יפני. המחיר, אגב, הוא כ-250-525 ש"ח ללילה או 100-200 ש"ח לבילוי קצר. בעלי צימרים, תתחילו להפנים.

אווה בול (Uwe Boll), אחד הבמאים המושמצים ביותר בשנים האחרונות, אשר אחראי על "יצירות מופת" כמו בלאדריין, ו-Alone In The Dark, מביים עכשיו סרט על פי המשחק השערורייתי Postal. יש גם קדימונים (לגילאי 18+!).

באופן מוזר, זה נראה כמו סרט סוג ת', אבל עם פוטנציאל להפוך לקאלט בעקבות הטיפשות והמודעות העצמית.