יחסי האהבה-שנאה שלי עם סדרת משחקי 'קשת שש' החלו עוד כשיצא הכותר הראשון בסדרה לפני תשע שנים. מי שלא שיחק בו, כנראה שלא יבין כמה המשחק ההוא היה תובעני, איך לא סלח לטעויות ודרש לא פחות משלמות. אמנם היו בו אלמנטים של פעולה, אך מרבית הזמן הוקדשה לישיבה מול מפה טקטית וקביעת מסלולים של מספר צוותי לוחמה בטרור, כשהם מנסים, ובכן, להלחם בטרור. אני לא יודע אם היה זה חסך באהבת אם או פסיכוזה שהביאו את מפתחי המשחק לעשות אותו קשה כל כך, אבל התוצאה היתה גאונית, מהסוג של זריקת פצצת אטום על הירושימה מבחינה טקטית זה היה כנראה הדבר הנכון לעשות, אבל לא היה בזה שמץ של הומניות.
אך למפתחי הסדרה היו תכניות גדולות לגביה, והן כללו המרות שונות ומשונות לקונסולות המשחק. ההמרות הללו היו בדרך כלל גרסאות אקשן כמעט ללא תכנון מוקדם או אסטרטגיה כלשהי, פשוט הולכים ויורים. בשני הכותרים האחרונים בסדרה, Lockdown ו-Vegas, היתה קונסולידציה בפיתוח הגרסאות השונות, ולכן הימים של שרטוט מסלולי פריצה וכסיסת ציפורניים לפני מתן פקודות נעלמו, ובמקומם קיבלנו משחקים עם דגש על אקשן ואלמנטים טקטיים מינוריים למדי. רק ש-Lockdown היה רע, ו-Vegas מושא ביקורתנו, הוא אחד ממשחקי הפעולה הטקטית הטובים ביותר בשנים האחרונות.
עלילה זה לחלשים
עלילת Rainbow Six: Vegas, עוסקת בניסיון של טרוריסטים לעשות רע לעולם, והדרך בה יחידת לוט"ר 'קשת שש' יורה בהם בשביל שיפסיקו עם השטויות. יש טרוריסטית בשם אירנה מורלס, יש חטיפות והשתלטויות על בתי קזינו וכמעט ואין הגיון במה שמתרחש. נו שוין, עלילה כאן זה לא העיקר.
מה שכן נחשב לעיקר במשחק הזה הוא האקש, והנ"ל פשוט מצוין, בזכות כמה הישגים שכנראה יהפכו בקרוב לפריטי חובה במשחקים כאלה. הדבר הראשון הוא מערכת המאפשרת לשחקן לתפוס מחסה מאחורי כל דבר גדול מספיק ארגז, חבית, מכונת מזל, קיר ומה לא. תפיסת המחסה מתבצעת על ידי לחיצה על הכפתור הימני של העכבר, ומאפשרת לא רק להימלט מהכדורים שעפים לעברכם אלא גם להיכנס לעמדת ירי מכוון או פשוט לרסס בלי להוציא את פלג הגוף העליון מהאזור המוגן. בנוסף, ברגע שתתפסו מחסה, תעבור המצלמה מהגוף הראשון לגוף שלישי ותאפשר לכם להעריך יותר טוב את המצב.
ויתרתם על המחסה? נפגעתם? לא נורא, אין כאן מד בריאות. במקומו יש את אותו הטריק המוכר עוד מימי Call of Duty 2 בו כל נזק שנגרם לכם יתרפא תוך כמה שניות אלא אם יפגעו בכם שוב ושוב עד שתמותו. אבל אם כבר מתתם, תצטרכו לחזור לנקודת שמירה קודמת, ואין כאן אפשרות לשמור את המשחק בצורה ידנית. מצד שני, זה רק מוסיף למתח שלפני התפרצות לתוך חדר מלא במחבלים, והמפתחים לא התקמצנו על הנקודות בהן המשחק יישמר.
היי, איי!
דבר נוסף שמפתיע לטובה ב'וגאס' היא האינטליגנציה המלאכותית, הן של אויביכם והן של חברי הצוות שלכם. האויבים שלכם ניחנו בחוש הישרדות בריא, יודעים יודעים טוב מאוד להתכופף ולהתחבא ובאופן כללי מעדיפים שלא ליצור קו ירי בין הרובה שלכם לגוף שלהם אלא אם הם ממש חייבים. לפעמים זה אפילו מעצבן, כי לא ממש קשה למות במשחק הזה וכשטרוריסט זורק עליכם רימון ואין לכם שום התרעה על כך, העצב משתלט לנוכח דמותו המתה של גיבור המשחק.
הצוות שלכם, גם הוא מעדיף לשרוד, ואפילו מנסה לעזור. כיוון שהם הפקודים שלכם, תוכלו להגיד להם לאן ללכת, לקבוע את כללי המשחק שלהם ולהורות להם לעקוב אחריכם או לחכות במקום. במשחקים רבים אני מנסה להיפטר מחברי הצוות כמה שיותר מהר בשביל שלא יפריעו, אך כאן חבל לוותר עליהם. לא רק שהם יודעים לירות ומומחים בלפרוץ דלתות, הם גם יכולים לחפות עליכם או לנקות חדר מטרוריסטים באופן אפקטיבי גם בלי העזרה שלכם.
אך איך אפשר לדבר כל כך הרבה על ירי בלי להזכיר בכלל ממה יורים? מהכל, למען האמת. אקדחים, תתי מקלעים, רובי סער, רימונים, רימוני עשן וכמעט בכולם ניתן לשנות תצורה, כמו הוספת כוונת לייזר או כוונת אופטית, הגדלת מחסנית ומה לא.
יופי קטלני
עוד ציון לשבח אפשר לתת למשחק בתחום הגרפיקה והצליל. מנוע המשחק מרהיב ביופיו גם על גבי מחשבים לא הכי חדשים. לאס וגאס היא תפאורה נהדרת בשביל תצוגת יכולות גרפיות הכל מכוסה באורות ניאון, האולמות של בתי הקזינו נוצצים ומלאים בכל הצבעים, הדם ניתז לכל מקום והשמחה מרובה. צלילי המשחק, גם הם מאוד חגיגיים, כמו בכל בתי קזינו, רק שמדי פעם הרעש של הירי מעכיר את האווירה העליזה.
ואם כבר בציונים עסקינן, ציון לגנאי אפשר לתת למערכת השולטת על משחקים מקוונים. אל תבינו אותי לא נכון, כיף מאוד לשחק בכותר הזה עם חברים דרך האינטרנט, ויש גם מספר מצבי משחק מעניינים, אבל יהיה לכם קשה להגיע למשחקים הללו כי המערכת דרכה מתחברים לא מספרת לכם דברים "שוליים" כמו הפינג אותו אתם מקבלים לשרת, וכשכבר התחלתם להתחבר אין כפתור ביטול.
ובכל זאת, Rainbow Six: Vegas הוא, כפי שכבר אמרתי, אחד ממשחקי הפעולה הטקטיים הטובים ביותר בשנים האחרונות. הוא כיפי, מאתגר ולא מורט עצבים כמו קודמיו האסטרטגיים כל כך.
ציון: 85
דרישות מערכת מינימליות
מערכת ההפעלה חלונות XP, מעבד אינטל פנטיום 4 או AMD Athlon במהירות 3 גיגההרץ, 1 גיגהבייט של RAM, כרטיס תצוגה בעל 128 מגהבייט זכרון ותאימות ל-Shader Model 3 ו-DirectX 9.0c, כונן דיוידי, 7 גיגהבייט מקום פנוי על הכונן הקשיח,