פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      Final Fantasy XII

      המשחק החדש בסדרה הקלאסית מספק את הסחורה למעריצים, אבל עשוי לגרום לשחקנים חדשים להרים גבה

      "פיינל פנטזי" היא אחת מסדרות משחקי התפקידים המהוללות והאהובות ביותר בתולדות משחקי הוידאו. כל אחד מהמשחקים בסדרה-לא-סדרה הזאת עומד לגמרי בפני עצמו, כך שאם לא שיחקתם באחד מ-11 המשחקים הקודמים לנוכחי - לא נורא. הקשר ביניהם הוא רק בעיצוב וברמת ההשקעה המטורפת. אפשר לסמוך על משחקי "פיינל פנטזי" שינצלו עד לקצה את מה שהטכנולוגיה הנוכחית (במקרה הזה: פלייסטיישן 2) מסוגלת להציע מבחינת גרפיקה וצליל, יבוצעו ברמת הפקה אידיאלית., ויכילו דמויות עטויות בתלבושות הכי מופרעות, מופרכות ומגניבות לחלוטין שראיתם בחיים.

      "פיינל פנטזי 12" מזכיר מכמה בחינות את פרקים 1-3 של "מלחמת הכוכבים". הוא מתרחש בעולם עצום ומרהיב, שמשלב טכנולוגיה וקסם, ובו חיים זה לצד זה בני אנוש עם שלל גזעים קסומים/חייזריים, העלילה מבוססת על פוליטיקה מסובכת שקל לאבד בה את הידיים והרגליים. בתוך כל זה שזורה עלילת חרבות וכשפים אופיינית, בכיכובו של ואן, הלוק סקייווקר של המשחק.

      עולם חדש ומופלא

      עולם המשחק עצום. את המשחק ואן מתחיל ברבנסטר, עיר באווירה מזרח-תיכונית, שהיא אולי העיר החיה והמשכנעת ביותר שנראתה במשחק מחשב עד היום. מחוץ לעיר שוכן מדבר רחב ידיים לשוטט בו, ואחריו ערים אחרות ואזורים אחרים. באופן עקרוני, אתם חופשיים להסתובב בעולם הזה כרצונכם. למעשה, תקבלו תמיד רמזים עבים מאוד בקשר לדבר הבא שאתם צריכים לעשות כדי לקדם את העלילה הראשית. אמנם יש גם משימות צדדיות ולא הכרחיות שניתן לבצע אבל אם תגיעו לאזור הלא נכון מוקדם מדי, תפגשו שם מפלצות שיבלעו אתכם בנשיכה אחת.

      שיטת קרב יעילה אך קרה

      כמשחק תפקידים בכלל ומשחק "פיינל פנטזי" בפרט, המשחק מציע את כל מה שאפשר למצוא ב"מבוכים ודרקונים": במהרה תהפכו למנהיגים של חבורה קטנה של הרפתקנים, ותצטיידו מתוך מבחר גדול של כלי נשק ויכולות שונות. החידוש העיקרי במשחק הוא מערכת ה"גמביטים", שנותנת לכם, למעשה, את האפשרות לתכנת מראש את ההתנהגות של כל אחת מהדמויות במהלך קרב. במילים אחרות: "אתה! ברגע שאתה רואה מפלצת אתה מרביץ לה עד שאני אגיד לך די. את, כשההיט-פוינטס של מישהו מהחבורה יורד מתחת ל-40%, את עושה לו ריפוי". אנשי החבורה הממושמעים יעשו מה שתגידו להם, וכתוצאה מכך, במרבית הקרבות הם יסתדרו לבד, ומכם לא יידרש לעשות שום דבר מלבד לשבת ולצפות בדמויות מכות במפלצות. למעשה ברגע שמתחיל קרב אתם יכולים לעזוב בבטחה את הגיימפאד וללכת למטבח להביא שתיה, או - במקרה של קרבות גדולים וקשים במיוחד - אפילו להכין סנדוויץ'.

      אלא שהשיטה חוסכת העמל הזאת הופכת את הקרבות משיא המשחק לחוויה פסיבית ומשעממת. כל שטחי המשחק מלאים וגדושים במפלצות, ורוב הזמן תמצאו את עצמכם מכוונים את החבורה קדימה כמה צעדים בכל פעם, בעוד הם נתקלים שוב ושוב באיזה עטלף חולף ומכסחים לו את הצורה. וכשמגיעים סוף סוף לאיזה מקום מעניין, בדרך כלל יש סרטון.

      הולכים לסרט

      המשחק מכיל הרבה סרטונים מוכנים (סינמטיקס). וכשאני אומר "הרבה" אני מתכוון ל"אללה איסתור, לא יאומן כמה שהמשחק הזה מלא בסרטונים". זאת, כמובן, תופעה לגמרי לא חדשה במשחקי פיינל פנטזי. כל נקודה משמעותית בעלילה מועברת באמצעות סרטון.. זה היה בלתי נסבל אילו הסרטונים האלה לא היו ממש טובים; הדמויות מעוצבות, מתוסרטות ומדובבות מצוין. השילוב של הסרטונים המרובים והקרבות האוטומטיים גורם לכך שאפשר "לשחק" ב"פיינל פנטזי 12" במשך חצי שעה בלי ללחוץ על אף כפתור. עוד טיפה אוטומציה, והמשחק היה חוסך מכם לגמרי את כל הקטע המייגע הזה של לשחק: פשוט תכניסו אותו לפלייסטיישן, והוא ישחק את עצמו מההתחלה ועד הסוף ויספר לכם איך היה.

      אלמנט אחד שלא נחסך מהשחקן הוא השופינג, הדבר שמבדיל בין משחק פעולה (בואו נהרוג מפלצות) לבין משחק תפקידים (בואו נלך לנפח לקנות שריון, אחר כך לחנות הנשק לקנות חרב, אחר כך לחנות הקסמים לקנות מגילות, אחר כך נצייד כל אחד מבני החבורה באופן אופטימלי, נעלה בדרגה, נבחר יכולות חדשות מתוך התפריט ונלך להרוג מפלצות). בנוסף להצטיידות הסטנדרטית, המשחק מחייב כל דמות לקנות "רשיון" לשימוש בכל כלי, קסם או יכולת במשחק. ה"רשיונות" האלה מסודרים על לוח דמוי שח - ניתן להתקדם ממשבצת של רשיון שקנית לכל אחת מהמשבצות הסמוכות לה, מה שמהווה אלטרנטיבה מעניינת ומקורית לשיטת המשחק המסורתית של בחירת מקצוע יחיד והתמחות בו. ברור לחלוטין שזה לא המשחק הראשון ולא השני ש-Square Enix יוצרים: אף על פי שמערכת ניהול היכולות, הרשיונות, הציוד והגמביטים מסובכת להדהים, היא מוצגת בשורה של תפריטים שהופכים אותה לנוחה לשימוש באופן מפתיע. ועדיין, תמצאו את עצמכם משקיעים הרבה יותר בהכנה לקראת הקרבות שיבואו, מאשר בקרבות עצמם.

      לסיכום

      כל אלה הופכים את "פיינל פנטסי 12" לשיטת משחק מצוינת, עם עולם משחק נהדר, אבל משחק, אר, סביר. כי למרות הנגישות היחסית שלו, מי שלא התנסה עד היום במשחקי תפקידים ממוחשבים לא יבין מה הכיף פה. מעריצי משחקי תפקידים מושבעים לא צריכים המלצה: הם כבר מתכננים נקמה נגדי משום שרמזתי ש"פיינל פנטזי" לא מושלם. אני יודע, אני רואה את הקווים האדומים שלכם מכוונים לראש שלי.