פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שחקן ספסל

      כשידיעות משחקים נופלות בין הכיסאות, דניס ויטצ'בסקי תופס אותן - ועושה בהן להטוטים - במדור השבועי שלו

      מדי שבוע, בלילה שבין ראשון לשני, אני יושב ובודק אילו דברים מעניינים קרו בשבעה הימים האחרונים בעולם משחקי המחשב הווידאו. הייתם מצפים שבשבוע לאחר ה-GDC – כנס מפתחי המשחקים אשר נגמר לפני שלושה ימים בסן פרנסיסקו, יהיה לי הרבה מה להגיד. אבל לא, לא ממש, את רוב הדברים המעניינים שקרו שם כבר סיקרתי במהלך הכנס, ולטור של היום השארתי סיפור אחד, שולי אך משעשע.

      ג'ק תומפסון נגד השפיות – המאבק נמשך

      אבל קודם, ג'ק תומפסון. שבועות רבים עברו מאז שכתבתי את שמו כאן, והאשם היחיד בדבר הוא ג'ק עצמו. עורך הדין מפלורידה שצייר מטרה גדולה על עולם המשחקים ומנסה לנגח אותה מדי כל כמה שבועות עם אברי גוף שונים אמנם התחיל את השנה בפעילות ענפה בענף הפסבדו-ספורט שנקרא "מתיחת גבולות הטיפשות האנושית", אבל בפברואר חזר לתרדמת החורף שלו. ובכן, תומפסון התעורר השבוע והחליט, מתוך שינה כנראה, לשלוח הודעה לעיתונות בה הוא מתאר את התכנית הבאה שלו למיגור אלימות במשחקים - תביעה נגד חברת Take2 אשר מפיצה את משחקיה של חברת רוקסטאר (GTA, Bully, Manhunt, טניס שולחן).

      הכותרת הכה משעשעת של ההודעה לעיתונות היא "תוגש תביעה על מנת לעצור מכירת שני משחקים המדמים רצח לילדים". מדובר כמובן ב-GTA IV היוצא בנובמבר, וב-Manhunt 2 אשר יושק בקיץ הקרוב. תומפסון טוען בהודעתו כי " שני המשחקים ידורגו כמשחקים למבוגרים. הדירוג הזה הוא הודאה, משפטית ופשטנית כי אף אחד מהמשחקים הללו לא צריך להימכר לילדים מתחת לגיל 17 בגלל התוכן הבוגר והמזיק שלו". מוזר שאין אזכור למלה שקרכלשהו בטיעון הזה, כי אף אחד מהמשחקים עדיין לא דורג, ותומפסון לא יכול לדעת איך הם ידורגו.

      בהמשך ההודעה מפרט תומפסון איך משחקי וידאו אלימים גורמים לילדים להתחרפן ולרצוח, מהלל את הישגיו ומבכה את הירידה לטמיון של ההישגים הללו בגלל התערבות של שופטים פדרליים וחוקת ארצות הברית, וטוען שהפעם הוא יצליח במסע הצלב הקדוש שלו. האם הוא טיפש? לדעתי, כן, אבל הניסיונות שלו ללכת נגד חוקת ארצות הברית המגנה על משחקי מחשב תחת התיקון הראשון (חופש הביטוי) משעשעים למדי, וההתנצחויות שלו עם התקשורת עוד יותר.

      מהיר ועצבני

      והנה הגענו לחוב שנשאר לי מה-GDC, והוא אירוע פתיחת הפיות של המפתחים והמפיצים. האירוע נתן לבאי הכנס הזדמנות לעלות על במה ולהגיד לחבריהם מה מציק להם בתעשיית המשחקים כיום. מנכ"ל חברת Wild Tangent דיבר על האופן שבו ויסטה פוגעת במשחקים, מנהלת חטיבת המשחקים של ויונדי דיברה על העובדה שאין מספיק שאיפה לחינוך צרכנים בכלל וילדים בפרט בתוך התעשייה, בכיר בחברת Midway דיבר על מפתחים רמאים שלוקחים כסף ולא מספקים את המוצרים, ואז עלה לבמה כריס הקר – מפתח באולפן Maxis של וויל רייט, השייך חברת אלקטרוניק ארטס, והדהים את כולם.


      הקר, כך מסתבר, לא אוהב את הווי של נינטנדו. עזבו אתכם מאי-אהבה, הוא שונא את הקונסולה הזאת מספיק בשביל לקרוא לה חתיכת צואה. למה הוא חושב ככה? בגלל שנינטנדו, לדעתו, יצרו קונסולה רק בשביל כותרים כיפיים, ולא בשביל לקדם את הצד האמנותי של משחקים. בשביל להוכיח את טענתו, הוא הביא את אתרים הרשמיים של שלוש הקונסולות מהדור השביעי – פלייסטיישן 3, אקסבוקס 360 והווי. אם בשני האתרים הראשונים הוא מצא מספר התייחסויות לקונסולות כאל יותר מאמצעים בידוריים, באתר של הווי מדברים רק על הכיף. קשה להאמין שמישהו באמת אמר דברים שכאלה באירוע פומבי המסוקר על ידי התקשורת, אבל זה קרה, וכמובן שדיווחים על ההתלהמות הובאו מיד לידיעת הציבור.

      לא ידוע אם הקר היה שיכור בזמן הנאום, אבל הנבוט אותו קיבל בראש מהבוסים שלו (ואני ממש לא בטוח שזאת רק מטפורה) גרם לו לפרסם יום לאחר האירוע התנצלות גורפת בפני אנשי נינטנדו. מסתבר שהוא מבין שהוא הגזים, רוצה להבהיר שהוא דיבר רק בשם עצמו ולא בשם מעסיקיו והוא בכלל לא שונא את הווי. רחוק מזה, נינטנדו עשו אחלה של עבודה על הקונסולה מכל הבחינות, והם כולם אנשים נורא נחמדים ומוכשרים.
      מדהים כמה התפכחות, פיזית או מטפורית, יכולה לשנות דעות של אנשים בזמן כה קצר.

      בקצרה

      השבוע, רק מריו. השרברב האיטלקי מופיע בשני משחקים חדשים של נינטנדו לקונסולת הווי, ובהמרה אחת של משחק פעולה ישן מאוד. אז קבלו את הקדימונים החדשים של Super Paper Mario ו-Super Mario Galaxy יחד עם... Super Doom Mario.