אחד הנושאים אותם אנו מסקרים כאן לעתים קרובות הוא ה-DRM, או נז"ק (ניהול זכויות קניין, שם מדויק יותר באשר למשמעות המילה מאשר ראשי התיבות של התרגום המילולי, ניהול זכויות דיגיטליות). מדובר באותן מגבלות שימוש שמופעלות על קובצי מדיה שנרכשים ברשת ואשר קיימות גם במדיות בפורמטי HD.
כתבנו שוב ושוב על הטפשות בשימוש בנז"ק מבחינתם של חברות המדיה ועל הפגיעה בצרכנים שרוכשי קובצי מדיה המוגנים על ידי נז"ק.
כל הדברים האלה נכונים לחלוטין במודל של רכישה. אם אני רוכש מוזיקה או סרט או פרק מתוכנית טלויזיה, אני רוצה להיות מסוגל להעביר את המדיה שרכשתי מפורמט לפורמט, ולנגן אותה בכל נגן שיש לי ובכל מחשב שיש לי. בבית, בעבודה ובכלל. אם אני רוכש נגן חדש, אני רוצה להיות מסוגל לנגן את המוזיקה שרכשתי. זאת המשמעות של רכישה, לדעתי. וגם הטענות בנוגע לכך שאני רוכש "רשיון לשימוש במוזיקה שאינו מוגבל בזמן" לא מחזיקות מים. ברגע שאני נעול לסוג אחד של נגן, הרי שיש מגבלה של זמן.
כל הטענות האלה לא נכונות כשמדובר במודל של מנוי, שהדוגמאות הבולטןת ביותר שלו הן שירות Rhapsody של חברת Real ושירות Yahoo Music. במודל הזה, מנויים משלמים דמי מנוי חודשיים ותמורתם הם יכולים להוריד כמה שירים שירצו. יש סוגים שונים של תוכניות הורדה. בחלק מהתוכניות - הנוטות להיות זולות יותר - ניתן לנגן את המוזיקה רק במחשב. באחרות, ניתן לנגן אותה גם בנגן התומך בטכנולוגיה.
העיקרון פשוט: מתוך מאגר השירים של השירות, ניתן לשמוע כמה שירים שאתם רוצים. כל עוד משלמים, המנוי בתוקף והשירים ינגנו. ברגע שמפסיקים לשלם, המנוי מסתיים והשירים כבר לא עובדים.
ולמה זה לגיטימי? כי אין כאן אשליה של מכירה. אף אחד לא אומר לצרכנים שהם רוכשים את המוזיקה. הם רוכשים מנוי חודשי אישי, והמנוי הזה מאפשר גישה בלתי מוגבלת למאגר שירים עצום.
לכן גם איני מסכים עם טענות בנוסח: "אתה משלם על סרט כדי שימחקו לך אותו". כן. וכשאתה מביא הביתה סרט מבלוקבאסטר, אתה אמור להחזיר אותו. זה ההבדל בין השכרה לרכישה. קנית? נשאר אצלך. שכרת, לא נשאר אצלך.
אין בארץ
למעשה, הטרוניה היחידה שיש לי בנוגע לשירותים מסוג זה היא שאף אחד מהם לא עובד כיום בארץ. יש לי מנוי ל-eMusic, ואני מרוצה ממנו מאד. אבל ב-eMusic מוכרים רק מוזיקה של אמנים שלא חתומים בלייבלים הגדולים. זה אומר שיש שם מגוון גדול מאד של מוזיקה אקלקטית, ממנו אני יכול לרכוש כל חודש 40 שירים ללא כל הגנת נז"ק. אבל זה אומר גם שרוב האמנים הפופולריים לא נמכרים שם.
אין לי ספק שלו היה בארץ שירות כמו Rhapsody או Yahoo!Music או נאפסטר בגרסתו הנוכחית, הייתי עושה מנוי. טוב, אולי לא נאפסטר. אני עדיין מתגעגע לנאפסטר המקורי וליכולת למצוא שירים שבחיים - אבל בחיים - לא הייתי יכול למצוא בחנות.
והשירותים האלה לא יכולים להתקיים ללא נז"ק. יש לאנשים רבים כיום חיבור מהיר מאי פעם. מוריד חרוץ יכול להוריד בחודש עשרות גיגה של מוזיקה, ואז להתנתק מהשירות. ואז מה? מישהו באמת ילך וימחק את כל המוזיקה שהוריד - באופן חוקי - ועדיין נמצאת לו במחשב? אולי מיעוט קטן של צדיקים. רוב המשתמשים היו מתנתקים ונהנים מהמוזיקה שלהם. וכל השירותים האלה היו פושטים רגל. ומכיוון שמדובר בשירותים ראויים, אני חושב שזה באמת המקום שבו מגבלות נז"ק הן מוצדקות.