חברת Result מתמחה בהפיכת מותגים לאומיים למותגים בינלאומיים, בין אם כיועצת או כשותפה. בין הבולטות בשותפותיה הנוכחיות ניתן למנות את Xing החברתית ואת Fon הספרדית.
מנכ"ל החברה, אולה אלברסון, רואה בעבודתו חברות רבות שמנסות למצוא את הטרנד הבא. בשיחה עם וואלה!מחשבים בכנס The Marker, פורש אלברסון את מחשבותיו בנוגע לטרנדים, מילות באזז ובועה.
סטארט אפ עושים באהבה, או שלא עושים בכלל
אלברסון סבור שהשוק עומד בפני פריחה פנטסטית של תחומי המדיה, האינטרנט והסלולר. אבל בדרך לפריחה הוא צופה לא מעט חברות שיפלו בדרך.
הבועה, לדבריו, קיימת מבחינה מנטלית יותר מאשר כלכלית. יותר מדי חברות מוקמות מתוך רצון להקים חברה ולמכור אותה ברווח. לתפיסתו, יזמות מנותקת שלא מגיעה מאהבה ואמונה אמיתית במוצר, היא יזמות שנועדה לכישלון.
מהזווית של משקיע, הוא לא רואה במצב הנוכחי דבר רע בהכרח. עודף החברות ייאפשר לטובות לצמוח בעוד הגרועות נופלות. אלברסון זוכר שבשנים 99-2000 היו כמאה חברות שעושות את מה שהחברה שלו עושה, ו-Result היא מהמעטות ששרדו.
כוחה של הוירטואליה
אלברסון רואה את סקונד לייף כתופעה חשובה מאד, אבל לאו דווקא בפני עצמה. לדבריו, החשיבות של סקונד לייף היא במודל העולמות הוירטואליים שהוא רואה כמודל בעל חשיבות עצומה בשנים הקרובות. סקונד לייף גורמת לאנשים לצאת מהתפיסות המבוססות שלהם ומאפשרת ראייה אחרת. לדוגמה, שימוש בחנות וירטואלית למטרות חקר שוק.
לדבריו, הבאזז סביב סקונד לייף הוא לא סיבה לחשוב שכדאי למהר ולרכוש אי בעולם הוירטואלי, אבל הוא בהחלט מעלה מחשבות על יישומים אחרים של הטכנולוגיה.
בטווח הארוך מאמין אלברסון שתוך חמש עד עשר שנים יהוו משרות וירטואליות כ-10 אחוז מהמשרות בארצות המפותחות. עבודות בעולם דיגיטלי צפויות לספק הזדמנויות חדשות ומעניינות, אבל גם בעיות חוקיות כמו השאלה מי גובה את המיסים ממי על ההכנסות בעסק וירטואלי?
יושר
אלברסון מאמין שהעולם הדיגיטלי צפוי להגדיל את השקיפות ולפיכך גם את היושר - במיוחד בזירה העסקית. כשהאמת על המותג שלך נצעקת מבלוגים ואתרים קהילתיים, קשה לקיים את השקר. הוא צופה, אולי באופטימיות רבה מדי, שכשחברות קוסמטיקה לא יוכלו למכור את הסבון שלהן בזכות פרסומות, הן ישקיעו בפיתוח מוצר טוב יותר.
כוחה של השקיפות הדיגיטלית צפוי לבוא לידי ביטוי גם בהתנהלות אישית. אם תמונה שלך מסטול מהתחת בקנקון בגיל 18 תסתובב בפליקר, הסיכוי שתקבל עבודה בגולדמן סאקס יהפוך לקטן בהרבה.
הפרדוקס
שני הטרנדים הקודמים הם ביטוי לפרדוקס שצפוי לאפיין לדעתו של אלברסון את השנים הקרובות: אנו נכנסים לעולם שבו הכל נהיה וירטואלי יותר ולפיכך "מזויף" יותר. ומצד שני, עולם שבו היושר יהיה נפוץ יותר ודומיננטי יותר. עולם שבו הכל נהיה פתוח יותר ונגיש יותר, אבל נוצרות קהילות סגורות יותר ומאובטחות יותר.
לדבריו, חברות צריכות להבין את שני צדדי הפרדוקסים. מי שמפתח מתוך ראייה של צד אחד בלבד שלו, צפוי ליפול.
ישראל היא כמו סקונד לייף
אלברסון אומר שמילת באזז אחת שודאי לא נשמעת אצלנו היא, באופן מעט מפתיע, ישראל. לדבריו, בקהילות הטכנולוגיות באירופה ישראל היא מילת באזז לוהטת בדיוק כמו סקונד לייף. הצפיפות והארגון של קהילת המפתחים הישראלית הופכת אותה לאטרקטיבית מאד בעבור משקיעים ומפתחים אירופאיים, ולא נדיר לשמוע אמירה כמו: "אתה לא מאמין, יש לי איש קשר לישראל, שמכיר את כל התעשייה ויכול לפתוח לנו דלתות". בעולם שבו רבים עדיין חיים בתפיסה שישראל היא כפר קטן עם גמלים, מעניין לראות שכוחה של קהילת הפיתוח הישראלית נראה היטב במקומות הרלוונטיים באירופה.
עגלה בלי סוסים
בנוגע לאינטרנט הסלולרי, אלברסון ספקן. הוא רואה בהחלט מקום ליישומים דמויי אינטרנט מצליחים, אבל ההבדלים בחוויה שבשימוש בטלפון לעומת השימוש במחשב צפויים לדעתו לכפות יצירה של יישומים שונים שמנצלים את היתרונות של הסלולר ולא נופלים בחסרונותיו. עצם המונח "אינטרנט סלולרי" משמש לדעתו של אלברסון כהדגמה לבעייתיות בתפיסה הנוכחית. הוא משווה זאת לכך שהמכוניות הראשונות כונו "עגלה בלי סוסים", ואכן נראו כמו עגלות. דוגמה אחרת היא טלפון "אלחוטי", הגדרה שמתייחסת להיעדרם של החוטים.
העתיד יהיה דבש
יותר מכל, רואה אלברסון את העתיד הדיגיטלי כמקום טוב יותר. מגניב יותר. מקום שבו תפיסות הקוד הפתוח והדמוקרטיה של הרשת ישפיעו על העולם. לדבריו, העולם המערבי החילוני חסר אתוס מוסרי שיגדיר אותו, וזה צפוי להגיע מהקהילות הרשתיות ומתרבות השיח המקובלת בהן.