כשסטיב ג'ובס עזב (או אולי נכון יותר לומר: הועזב) את אפל, הוא התכוון לפתח את המחשב המקצועי הכי טוב בעולם. העיצוב היה קובייתי משהו, הצבע השחור-אטום חדשני לזמנו, הפיצ'רים נשפכו כמים וכל מי שקרא את המפרט הטכני השתאה והתרשם.
התכנון המקורי היה לייצר סופר-מחשב לא יקר, לקהל יעד של מדענים ואקדמאים. ג'ובס רצה מחשב שיהיה מתוחכם יותר מהמקינטוש אך גם פשוט יותר לתפעול. ב-1985 הוא התפטר מאפל ולקח איתו חמישה מבכיריה.
ג'ובס רצה מערכת הפעלה חדשה, מבוססת יוניקס, אך המשקיעים, שידעו שהסטנדרט בשוק מוכתב על ידי מערכות ההפעלה של מיקרוסופט ושל אפל, לא חשבו שיש צורך במערכת הפעלה נוספת. חוץ מזה, הדבר הצריך כתיבה במיוחד של תוכנות למערכת ההפעלה הזו, והמשקיעים לא חשבו שמישהו ירצה לעשות את זה. אם כן, סטיב ג'ובס כילה את חסכונותיו כדי לפתח את החזון שלו, ולאחר מכן אף נעזר במשקיע נוסף, ששפך על הפרויקט למעלה מ-100 מיליון דולר, ומתייחס לכך כאחת הטעויות האיומות שעשה אי פעם.
לפעמים מחשב הוא לא רק מחשב, וה-NeXT, שהגיח לשוק ב-1988, נמכר עם כל המשרד מסביב: ים תוכנות שהותקנו עליו ומדפסת לייזר עזר לצידו. מערכת ההפעלה המופלאה הושלמה רק שנה לאחר מכן. למי שרצה, היו גם גאדג'טי עזר שנמכרו בנפרד, עם פיצ'רים נוספים. עם RAM בן 8 מגה (שניתן היה לשדרג ל-16 ובהמשך גם ל-64 מגה), וארבעה צבעים (שחור, לבן ושני גווני אפור), ה-NeXT היה מציאה של ממש. יותר מכך: ה-NeXT התגאה בהיותו הסרבר הראשון וגם - מספר שנים לאחר מכן - בהיותו המחשב הראשון שהריץ דפדפן-רשת. וכל זה בעטיפה חלקלקה וקטנה - אם לא מחשיבים תוצרי לוואי כמו מקלדת, רמקולים, עכבר, מסך וכו' - שסובבה לא מעט ראשים וגרמה לריר לנזול על סנטריהם של הטכנופילים. השימוש בטכנולוגיה אופטית חסך את הצורך בכונן דיסקטים
היתה רק בעיה אחת: כשמחשב הוא לא רק מחשב, גם המחיר הוא לא רק מחשב. התענוג עלה 6,500 דולר - פי שתיים מכל מק או מחשב אישי אחר באותו זמן. בעיה אחרת היתה מגוון התוכנות שהותקנו על ה-NeXT. עם כל הכבוד לסטיב ג'ובס, תוכנה ובה כל כתביו של שייקספיר היא לא הדבר הכי שימושי לעבוד איתו ביומיום, וגם לא סינתיסייזר בילט-אין. אמנם ניתן היה לפתח אפליקציות באמצעות ממשק פוינט-אנד-קליק נוח, אבל ג'ובס לא דאג לתמיכה טכנית מספקת וקהילת הפיתוח לא ממש נהתה אחרי הצעצוע החדש. ג'ובס, כמוצא אחרון, פנה לביל גייטס ורחרח אם הוא מוכן לפתח תוכנות ל-NeXT. גייטס, שזמן מה לפני כן הושפל במשרדי ה-NeXT - סטיב ג'ובס נתן לו להתייבש בכניסה במשך למעלה מחצי שעה כדי להראות לו שאינו זקוק לעזרתו - לא שכח ולא סלח. וכך, רבים העדיפו רק להעריץ את המחשב מרחוק, מאשר לפתוח ארנקים ולקנות אותו.
ישועתו הזמנית של סטיב ג'ובס באה ב-1990, מטים ברנרס-לי. לברנרס לי היה חלום: לקשר את אנשי האקדמיה אחד לשני בעזרת מה שכינה "היפר טקסט". מגרש המשחקים שלו לפיתוח היה ה-NeXT, אם כי במהלך הפיתוח גם הוא שקל לעבור למחשב האישי. בסופו של דבר ה-NeXT היה המחשב הראשון לעשות שימוש בדפדפן רשת - אך אפילו האפשרות מאירת העיניים הזו לא עזרה למכירות להמריא.
באופן מפתיע משהו, ה-NexT שרד עד 1993, כשהוא עובר שתי מתיחות פנים. ג'ובס, שקיווה לייצר 150,000 מחשבים בשנה, בנה בכל חמש שנות קיומו של המחשב 50,000 חתיכות בלבד. מערכת היוניקס של ה-NeXT מצאה את דרכה למחשבים האישיים תחת השם NeXTStep, ולאחר שאפל קנתה את חברת NeXT Systems - השתכנה בליבם של מחשבי המק.
גיליוטינה - NeXT
עינת חורשי
21.3.2007 / 8:24