לפני מספר שבועות יצא לי לשוחח עם אדם מתעשיית המוזיקה הישראלית, ששאל אותי מה עומד מאחורי האג'נדה של וואלה!מחשבים נגד נז"ק ([[DRM]]), אותה טכנולוגיה שנועדה להגן על קבצים מפירטיות ואשר למעשה לא מגינה על דבר פרט ליכולת חברות המדיה והטכנולוגיה לשלוט בשימוש של משתמשים בקבצים שרכשו כחוק.
השאלה קצת הפתיעה אותי, מכיוון שחשבתי שפרשנו כאן משנה די סדורה בכל הנוגע לנז"ק - זה רע לצרכנים כי זה מגביל אותם ופוגע בערך של המוצר הדיגיטלי שהם רוכשים. זה רע לתעשייה מכיוון שזה גורם למוצר הדיגיטלי שהיא מוכרת להיות נחות לעומת המוצר הדיגיטלי שאתרי השיתוף נותנים בחינם.
דיוויד גולדברג, ראש חטיבת המוזיקה של יאהו, היה הבכיר הראשון בתעשייה שקרא בגלוי לחברות המדיה לנטוש את הנז"ק, בטיעון הפשוט שהנז"ק גורם לתעשייה נזק. לגולדברג היה מניע ברור לעמדה שלו - יאהו מיוזיק מוכרת מוזיקה בפורמט WMA מוגן של מיקרוסופט, וזה לא עובד בנגני אייפוד הדומיננטיים. מכירת מוזיקה בפורמט MP3 פתוח יאפשר ליאהו למכור למיליוני בעלי אייפודים ולהגדיל את השוק הפוטנציאלי שלה במידה עצומה. אבל המקרה הספציפי של יאהו מייצג נאמנה גם את שאר השוק: מכירת קובצי מדיה בפורמטים סגורים פוגעת בשימושיות של הקבצים האלה ובכך פוגעת באטרקטיביות שלהם כמוצר.
כשסטיב ג'ובס שחרר לפני מספר שבועות את המכתב הפתוח שלו לתעשיית המוזיקה, בו קרא לנטישת ה-DRM, רבים ראו במכתב צעד טקטי גרידא, שנועד להעביר את חמת הרגולטור האירופאי מאפל לחברות המוזיקה. מעטים האמינו שג'ובס מעוניין באמת לפתוח את האקוסיסטמה של אייטונז+אייפוד, שמאלצת לקוחות אייטונז להישאר עם קו המוצרים של אפל כדי שלא לאבד את היכולת לשמוע את הקבצים שרכשו בחנות המדיה הפופולרית להדהים של אפל.
השבוע הודיעו אפל וחברת המוזיקה הענקית [[EMI]] שכל הקטלוג של EMI יימכר ב-[[iTunes]] של אפל בפורמט MP3 פתוח, ללא מגננות נז"ק. שירים בפורמט הפתוח יעלו כשלושים סנט יותר משירים בפורמט סגור, ורוכשי שירים בפורמט הסגור יוכלו לשדרג את רכישותיהם לפורמט פתוח בעלות של אותם 30 סנט. אלבומים שלמים נטולי נז"ק יעלו בדיוק כמו אותם האלבומים עם מגננות ה-DRM, וקליפים יימכרו ללא נז"ק באותו המחיר כבעבר. בהודעה נאמר שבדיקות שנערכו מוקדם יותר השנה הראו שאנשים מעדיפים קבצים בפורמט פתוח ביחס של 10 ל-1.
הזווית הישראלית
אתם עשויים לחשוב שמכיוון שאין חנות iTunes בישראל, הידיעה הזאת אינה רלוונטית לקורא הישראלי. זאת טעות מרה. אין כיום חנות מוזיקה מקוונת ישראלית גדולה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא חוסר ההסכמה בין הגופים השונים בתעשייה בנוגע לנז"ק. כל עוד מכרה חנות המוזיקה המצליחה בעולם רק בפורמט עם נז"ק, היה המומנטום לצידם של המצדדים במגננות האלה, למרות שרוב העוסקים בדבר יודעים שהצרכן הישראלי הרבה פחות פראייר ממקבילו האמריקאי ופחות סביר שייקבל בשלוות נפש את מגבלות השימוש הכרוכות בנז"ק.
הצלחה של המהלך של אפל ו-EMI תאלץ גם את החברות הגדולות האחרות בעולם להיפרד לשלום מהנז"ק האהוב עליהן, ועשויה לסלול את הדרך למכירת מוזיקה של הרכבים גדולים גם בחנויות כמו eMusic הפתוחות בפני הצרכן הישראלי. ומעבר לכך, היא תסלול את הדרך לפתיחת חנות מוזיקה ישראלית שתמכור מוזיקה של כל החברות בארץ, בין אם זאת תהיה iTunes ישראלית או מותג ישראלי עצמאי.
משה גולדברג
דייב גולדברג מיאהו, שאחראי במידה רבה לשינוי המומנטום העולמי בנוגע לנז"ק, נמצא כרגע היכן שמשה היה בסוף חייו. הוא רואה את הארץ המובטחת, כשמגננות הנז"ק נפרצות לבסוף, אבל לא נכנס בה - שכן העסקה של EMI היא עם iTunes ולא עם יאהו. אבל גולדברג עוד לא בן 120, ו-iTunes היא לא החנות היחידה שבה מתעתדת EMI למכור את מרכולתה בפורמט נטול מגננות. גולדברג עוד יזכה ליהנות מפרי עמלו. וכך גם כולנו.
ולחובבי המוזיקה בארץ ובכלל נאחל: חג חירות שמח.