בשנות עבודתי נתקלתי מדי פעם במשחקים שקשה לבקר, אבל אף אחד לא היה בעייתי כמו S.T.A.L.K.E.R מושא הביקורת של היום והמשחק הכי לא אחיד שראיתי בשנים האחרונות, במיוחד בז'אנר המשחקי היריות מגוף ראשון. נקודת האור שלי היא העובדה שנטשנו את מערכת הציונים, ולכן אין לי שום צורך לזקק את החוויה לכדי מספר.
לא רק לי היה קשה, גם החברה שפיתחה את הכותר, GSC World שמה, התקשתה מאוד להוציא את המוצר הזה לשוק - שש שנים תמימות לקח להם לפתח אותו. בזמן הזה שמענו אינספור הבטחות, תכונות רבות הוכנסו והוצאו, אבל המטרה הסופית נשארה זהה. סטוקר (בחרנו להשתמש בהגייה האמריקאית כי כך יכונה המשחק ברוב העולם) היה אמור ליצור עולם בו המשתמש הוא לא יותר ממבקר, והחיים ב"אזור" מתנהלים גם בלעדיו. האזור המדובר הוא שטח צבאי סגור ברדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכור האטומי של צ'רנוביל, אשר היווה את המוקד של האסון האקולוגי הגדול יותר במאה ה-20.
שילוב של מקורות השראה
הדליפה הרדיואקטיבית שקרתה ב-1986 בצ'רנוביל היא רק חלק קטן מהמאפיינים של עולם המשחק. הוא מבוסס גם על ספרם של האחים סטרוגצקי משנת 1971 "פיקניק בשולי הדרך", והסרט "סטאלקר" שבוסס על הספר ויצא ב-79. הספר והסרט מספרים על עולם בו החוצנים ביקרו בכדור הארץ והשאירו אזורים המלאים בדברים שונים ומשונים אשר נוגדים את כל חוקי הפיזיקה. האזורים הללו מאוכלסים על ידי "סטוקרים", אנשים שמוכנים לעשות הכל בשביל למצוא את ה"מתנות" שקיבלנו ולזכות בכוח שיש בהן. אנשי GSC World שילבו בין האירוע הטרגי שקרה לבין יצירות המד"ב, הוסיפו מיפוי מדויק למדי של אזור הבידוד, אכלסו את העולם באנשים משונים וחיות שעברו מוטציה, ואז זרקו לשם את השחקן איש נטול זיכרון שבידיו מכשיר כף יד עם הכיתוב הקצר "להרוג את סטרלוק", אשר נאסף במצב קרוב למוות על ידי אנשיו של אחד הסוחרים באזור.
הסוחר יהיה הראשון בשורה של אנשים מוזרים שיקדמו את העלילה של המשחק. אין הרבה מדי משימות כאלה, אם תתמקדו רק בהן תוכלו לסיים את כל העסק תוך 10 שעות. אך יש גם משימות צדדיות אותן תקבלו מהאנשים הרבים שתפגשו בדרך, או ממחשבי הכף-יד שתאספו מגופות. הן עלולות להאריך את חיי המשחק לעשרות שעות, פשוט כי המשחק משתמש במחולל משימות רנדומליות. אך תכליתן לרוב תסתכם בהליכה למקום כלשהו ורצח בכוונה תחילה, והפרס יהיה כסף, שממנו לא יחסר לכם גם ככה.
רוסית שפה יפה
העולם של המשחק מורכב ממספר שטחים פתוחים עצומים בגודלם, שכוללים בניינים נטושים חצי-הרוסים, מחילות תת-קרקעיות ואזורים רדיואקטיביים אליהם עדיף לא להיכנס בלי מגן. הדבר הראשון אליו שמים לב בעולם הזה, מעבר לעובדה שכמעט כולם מדברים ברוסית ואין כתוביות (אל דאגה, הדמויות המרכזיות מדברות אנגלית, אם כי המבטא נשמר), הוא האווירה. הגרפיקה של המשחק מאוד אפורה, גסה, אך עם זאת יפהפייה בדרכה הייחודית. השמיים תמיד קודרים, האדמה ברובה חרוכה וחומה, העורבים השחורים מתעופפים ומכוניות נטושות נמצאות בצידי הדרך. גם הצלילים שתשמעו בעולם של S.T.A.L.K.E.R כמעט תמיד יהיו לא ידידותיים יללות של חיות בסביבה, צעקות של אנשים ומדי פעם גם ירי.
אם בירי עסקינן, אני חייב להזהיר אתכם ממערכת הקרבות במשחק. היא קשה מאוד, ולעתים קרובות מעצבנת. יש כאן, ב'סטוקר', את המודל פיזיקלי הכי ריאליסטי שראיתי אי פעם של ירי, ומערכת מאוד לא סלחנית של בריאות. אם תרוצו לכיוונם של שלושה אויבים אנושיים ותנסו להוריד אותם עם הנשק האוטומטי, המוות יגיע מהר מאוד. הניסיון התמידי לכוון לראש ולהוריד את האויב בירייה אחת הוא הכרח המציאות כאן, כי אתם לא רוצים שהרוסי המעוצבן עם הקלצ'ניקוב יקרא לחברים שלו. האויבים במשחק יודעים טוב מאוד עבודת צוות מהי, ועברו לא מעט אימוני פרט-חוליה, כך שהם תמיד ינסו לאגף אתכם תוך שימוש נבון למדי בסביבה. החיות שמסתובבות ב"אזור, אמנם טיפשות יותר, אבל נוכחתי לגלות שגם כלבים מוטנטיים משכילים לברוח מכם כשתכנסו בין כוונות ותכוונו אליהם את הנשק. חזירי בר? ובכן, הם טיפשים, ינסו לתקוף בכל מקרה.
מה לוקחים לטיול בצ'רנוביל?
העסק מסתבך כשמבינים שכאן אי אפשר לסחוב עשרה רובים ועשרות קילו תחמושת. יש לכם מגבלה של 50 ק"ג, ותצטרכו לברור היטב מה לקחת מחנויות או גופות של אויבים, כשחוץ מכלי הרג צריך לקחת גם ערכות עזרה ראשונה, הגנה מפני קרינה (גם וודקה עוזרת), סוגי תחמושת שונים ואוכל. בלי לאכול, הגיבור שלנו הופך לתשוש יותר ויותר, ואף עלול למות.
האופי החצי-מד"בי של המשחק אפשר למתכנתים גם לשים במשחק אלמנטים חוצניים מוזרים. מערבולות זמן-מרחב פזורות ברחבי המפות, ואם תתקרבו אליהן יותר מדי, תגלו בדיוק כמה ארוכים זמני טעינת השמירה האחרונה. ליד המערבולות תוכלו לעתים למצוא עצמים מוזרים שיכולים להגן עליכם מפני סכנות סביבתיות כמו אש, קרינה, דימום יתר וכו...
התיאורים שלי הם רק קצה הקרחון של 'סטוקר', יש כאן גם קבוצות מתחרות אליהן תוכלו לשייך את עצמכם, אלמנטים מוצלחים של משחקי אימה ולא פחות משבעה סופים שונים. הבעיה היא שכל היופי הוויזואלי הזה , והעולם הגדול הזה, מלא בבאגים. האויבים שוכחים לפעמים איך לירות, המשחק קורס והטקסטורות נמסות. תוסיפו לזה משחק מקוון שגרתי להחריד, משימות צדדיות שמתחילות להימאס די מהר ואת העובדה שחלק גדול משטחי המשחק ריק מתוכן, ותבינו למה קשה לי להמליץ עליו בלי היסוס.
ובכל זאת, מומלץ
אך בכל זאת, יש בדוב הרוסי הגס הזה ששמו S.T.A.L.K.E.R מן הגאונות. האשליה אליה כיוונו המפתחים, זו של עולם חי שמתנהל גם בלעדיכם, נשמרת לאורך כל המשחק, ובסופו של דבר הוא מצליח לרתק את השחקן לשעות רבות של הנאה, אם כי זו מזוכיסטית קמעה.
הטוב: עולם גדול וחי, אורך חיים מכובד אם תרצו לראות את כל שבעה הסופים, האווירה המתוחה.
הרע: באגים, מצב מקוון שגרתי מאוד, דרישות מערכת מפלצתיות.
דרישות מערכת מומלצות
* מעבד Intel Core 2 Duo E6400/Amd Athlon 64 X2 4200
* 1 גיגהבייט זכרון
* כרטיס תצוגה Geforce 7900/Radeon X1850 ומעלה, תומך DirectX 9.0c עם 256 מגהבייט זכרון
* 10 גיגהבייטים פנויים על הכונן הקשיח.