לגלות שאתה ספאמר

הידעתם? ייתכן וברגע זה ממש נשלחים מתוך המחשב שלכם עשרות הודעות SPAM לנמענים מכל קצוות תבל. אנשים שמעולם לא יצא לכם לפגוש בהם והם מצדם כלל לא שיערו שאתם קיימים.
נשמע לכם כמו חלום בלהות? אז זהו שלא בדיוק. ממש כמו שהמחשבים שלנו הולכים ונהיים מתוחכמים יותר עם השנים, גם הוירוסים שתוקפים אותם עברו אבולוציה רבה משחר ימיהם וכעת יש בהם יכולת מגוונת בהרבה מסתם להפריע לעבודה השוטפת או לפרמט את המחשב כאות לציון ככה וככה שנים לאסון בתחת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל.

[[דואר זבל]], או דואר לא רצוי, הוא כמו הפליירים הפרסומיים שממלאים את תיבת הדואר בבית שלנו, לא דברים שמעניינים אותנו או דברים שרצינו לקבל, אבל הם בכל זאת מוצאים את דרכם לשם, ממלאים את התיבה ותוך כדי כך דוחקים לפינה את הדואר החשוב שאנחנו ממתינים לקבל. מלבד סתם הודעות פרסומיות המסווגות כדואר זבל, אנחנו עלולים לקבל "במתנה" גם הודעות שמכילות וירוסים ו/או מזיקים אחרים שעלולים לפגוע במחשב שלנו ומה שגרוע עוד יותר, במחשבים של אנשים אחרים.
כבר כתבתי בעבר שמעטים הם האנשים שטורחים לקרוא את הסכם השימוש לשירותים אליהם הם נרשמים, בעיקר כי אנחנו מניחים מראש שאנחנו יודעים מה המטרה של כל הבלילה המשפטית הלא מובנת הזאת – הגבלת האחריות של נותן השירות והתנערות מכל פרצה שאנחנו עלולים לנסות לנצל לתועלתינו האישית.

זאת היא גישה אגואיסטית במקצת, כי כן מה שכתוב למעלה נכון, אבל יש כאן עוד מטרה לרוב נסתרת מעינינו החמדניות שרק מחפשות מה אנחנו יכולים להרוויח. התקנון מנוסח על-מנת לאפשר לחברה לתת את השירות המיטבי לכל המשתמשים בשירותיה, וכך יוצא לפעמים שאנחנו עלולים להפגע מן התקנון הזה למען מטרה נעלה יותר, שכלל הלקוחות של החברה יזכו לקבל את השירות עליו הם משלמים.

דווקא כן. יום אחד התעוררתי לגלות כי אני לא יכול לגלוש באינטרנט. כל אתר שניסיתי להכנס אליו הציג לי שקופית של הספק אינטרנט שלי (בזק בינלאומי), שהודיעה כי חשבוני נחסם לגלישה מכיוון שכביכול נשלח דואר זבל מהמחשב שלי. אני חושב שאין צורך להבהיר שהפעולה לא הייתה ביוזמתי, נכון יותר יהיה לומר שהיא נגרמה עקב אזלת-ידי – המחשב שלי לא היה מוגן מפני וירוסים ורוגלות (Spywares) ושימש למעשה כתחנה למשלוח SPAM – תחנה שהייתה מחוץ לשליטתי וידיעתי. בתמורה להפשרת המנוי שלי, נדרשתי לתת התחייבות בעל-פה פה כי אדאג להגן על המחשב שלי כמיטב יכולתי במטרה שהדבר לא יחזור על עצמו (קיבלתי עצה כללית, אותה ביצעתי - להתקין אנטי וירוס וכן תוכנת אנטי רוגלות).

מספר ימים לאחר מכן, נחסם חשבוני בשנית, הפעם גם לצורך התחברות. התברר לי שהמנוי שלי הושם בהקפאה, מכיוון שלכאורה לא מילאתי את התחייבותי שבעל-פה לדאוג להגנה נאותה על המחשב שלי.

אני מוכרח לציין שאני מאוד מבין את הצעד של חברת בזק בינלאומי, בכל הקשור להקפאת המנוי שלי, שכן כפי כל הנראה, גם אחרי החסימה הראשונית, התקבלו תלונות כי נשלח דואר זבל מהמחשב שלי וזה אפילו לא משנה אם מדובר בתלונות ישנות שטרם הגיעו למחלקת ה-Abuse של החברה או אם מדובר בתלונות חדשות שהתקבלו לאחר החסימה הראשונית. הפעולה היא נכונה שכן היא מהווה טיפול נקודתי בבעיה המביכה את החברה ופוגעת בשאר המנויים שלה - אחד מלקוחותיה שולח דואר זבל (בין אם בכוונה ובין אם בלי ידיעתו - עבור החברה מדובר באותה התוצאה).

מצב כמו זה שנקלעתי אליו איננו משהו שכיח במיוחד, אבל למעשה שיטת הפעולה הזאת משותפת לכל ספקי האינטרנט בארץ. בסופו של דבר עקרונות [[הזנב הארוך]] קובעים כי המשתמש היחיד הוא זניח לעומת הכלל והחברה כולה, ולכן במידה והוא יוצר בעיה, ניתן לחסום אותו ואף להקריב אותו על מזבח טובת ספקית נאינטרנט ומשתמשיה.

אני משוכנע שכל ספקית אינטרנט אחרת במקומה של בזק בינלאומי הייתה נוהגת באותו האופן וללא ספק כל המקרים והתגובות האלה כתובים בתקנון שאיש מאיתנו לא קרא מעולם.

בתמורה להסרת החסימה מהמנוי שלי נדרשתי להתחייב כי אעשה "כל מאמץ אפשרי על-מנת לדאוג שהמחשב/ים מהם אני מתחבר לאינטרנט באמצעות חשבון האינטרנט, יבדקו וינוקו אם ימצא שהם נגועים על מנת להבטיח שחיבור האינטרנט לא ינוצל להמשך הפצת הוירוס וכן לדאוג כי כל העת תותקן במחשב שלי מערכת אנטי-וירוס מעודכנת ויעילה". בשורה התחתונה, מה שהכי הפריע לי בהתחייבות זו – זאת העובדה שספקית האינטרנט שלי, מפיו של נציגה הרשמי ברק (מנהל בתמיכה הטכנית), לא מוכנה להתחייב שבמידה ואבצע את כל מה שחתמתי עליו, המצב לא יחזור על עצמו וכי מדובר בהגנה מספקת.

אם חז"ל היו חיים בימינו, כנראה היו אומרים כי דומה הדבר לתלמיד שמתחייב לחצות את הכביש אך ורק במעבר החצייה, אך גם התחייבותו זאת לא תבטח אותו מפני רכב שיכנס לצומת ברמזור אדום.