פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קוד אתי לטוקבקים

      בשבוע האחרון הרשת גועשת בדיבורים על קוד אתי לבלוגרים. זה טוב ויפה, אבל מה עם טוקבקים?

      דיון אחד מסעיר את הרשת בשבוע האחרון. כתוצאה מהאיומים על חייה של קאתי סיירה חזר ועלה נושא שכבר עלה בעבר: קוד אתי לבלוגרים. הנושא זכה הפעם לתהודה רבה מבעבר מכיוון שהקול הקורא הנוכחי הוא טים אוריילי, אחד האנשים המשפיעים ביותר ברשת מאז היווסדה. יש דיונים גם בבלוגוספירה הישראלית, שלא ממש מגיעים לקונצנזוס אבל מספקים חומר קריאה מעניין.

      אבל אצלנו, בוואלה!, עדיין אין בלוגים. יש לנו טקסטים וטוקבקים. והדיון הזה מזכיר לי סוגייה שעסקנו בה כבר לכבוד הצעת החוק המטופשת של ח"כ ישראל חסון: תרבות דיון בטוקבק.

      כי עם כל הכבוד - ויש הרבה כבוד - לבלוגוספירה, יש בארץ הרבה יותר טוקבקיסטים מבלוגרים וקוראי בלוגים ביחד. ועם כל הכבוד - וחלק מהזמן יש כבוד - למגיבים הנכבדים, תרבות הדיון בטוקבקיה זקוקה לטיפול 10,000 בדחיפות רבה בהרבה מאשר זו של הבלוגוספירה.

      רגולציה עצמית

      תנו לי לשנות רגע נושא. זה רלוונטי, ועוד מעט נחזור לדיון עצמו. הסיבה העיקרית שתעשיית המשחקים העולמית מצליחה ברוב הזמן להדוף הצעות חוק מטופשות שמנסות לצנזר אותה היא שהיא מפעילה רגולציה עצמית בכל שלבי השרשרת. היצרנים שמים על המשחקים סימולים מוסכמים שמראים באופן ברור לאיזה גיל מיועד המשחק והאם יש בו תוכן שעשוי להיות פוגעני. המוכרים עושים בסה"כ עבודה טובה מבעבר בדאגה לכך שילדים בני חמש לא ירכשו את GTA. ומחקר שפורסם לאחרונה (פרטים ב"שחקן ספסל" של היום) מראה ירידה משמעותית ברכישת משחקים למבוגרים על ידי קטינים. ומכיוון שהמערכת עובדת (או לפחות עושה כל מאמץ לעבוד), נותנים לה לעבוד בלי התערבות חיצונית.

      גם אצלנו יש תהליך של רגולציה עצמית. עורכי תגובות, מסנני תגובות, צנזורי תגובות - אפשר לקרוא להם בהרבה שמות, אבל הם קיימים בכל מערכת מקוונת גדולה בישראל ועובדים מסביב לשעון כדי לדאוג שתגובות שלא עומדות בסטנדרטים לא יעלו לאתר.

      אבל מה עם התגובות שכן עוברות? מה עם התגובות שלא מכילות לשון הרע, קללות בוטות, גזענות ושאר הדברים שמסוננים מייד? אני חושב שכולנו יודעים שאחוז גבוה מהן אמנם כשר, אבל מסריח.

      לא מפחד השוטר הרע

      לא המחוקק הוא זה שצריך לגרום לנו להתנהג באופן תרבותי יותר בטוקבקים. התגובות הן חלק מהאתר, האתר שכולנו קוראים. תגובות מכוערות ואלימות הופכות את האתר למקום פחות נעים לקרוא בו.

      ויש גם סיבה נוספת להיות קצת יותר נחמדים בטוקבק: זה גורם לנו לאבד כותבים. כותבים טובים. מהטובים ביותר. בסופו של דבר, טוקבקים אלימים שוחקים גם לבעלי עור פיל את השכבה העבה שפיתחו וגורמים לחלקם פשוט להפסיק לכתוב.

      הקוד האתי שאוריילי הציע לבלוגים הוא דבר רב סעיפים ומורכב שנמצא בתהליך התפתחות. יכול להיות שהוא גם יתחלק למספר קודים אתיים בהתאם לצביון הבלוגים השונים. אבל לטוקבקיה, כך נראה לי, אפשר להתחיל בקוד אתי בעל סעיף אחד:

      לא אכתוב דבר שלא הייתי אומר/ת לכותב/ת לו היינו נפגשים