תמיד איתנו

מעטים הם הישראלים שלא התחככו באופן אישי עם השכול, בשלב זה או אחר. יום הזיכרון מזכיר לנו מדי שנה את היקרים לנו שאינם עוד, אך רבים מרגישים שהטקסים השנתיים אינם מספקים. הרי בסופו של דבר, האובדן הוא דבר שאיתו צריך להתמודד מסביב לשעון, 365 יום בשנה, ולא רק במשך יום אחד, פעם בשנה. רשת האינטרנט פעילה גם היא מסביב לשעון ולכן רבים מצאו ברשת את הדרך להביא את כאבם ולהנציח את זכר יקיריהם.

ממשלת ישראל היא בין הראשונות שדאגה למלא את החלל, בצורת כמה אתרי אינטרנט המוקדשים לנושא חללי המלחמות. האתר המקיף ביותר הוא זה של משרד הביטחון הכולל מידע רב אודות אירועי יום הזיכרון וגם רשימה מלאה של הנופלים במאבק רב השנים על תקומת ישראל. לכל נופל מוקדש דף הכולל את סיפור חייו, תמונתו, מידע על מקום מנוחתו ומידע אישי נוסף בהתאם למה שהיה זמין ליוצרי האתר. אתר נוסף הוקם על ידי המוסד לביטוח לאומי ובו מידע אודות אזרחים שנפגעו בפעולות איבה. גם פה מופיע לגבי כל חלל פרטים אישיים, תמונה ומידע אודות האירוע בו נפל אותו אדם.

מעבר למאמצי ההנצחה הממשלתיים, רבים מרגישים צורך לביטוי אישי יותר של צערם, וכך ניתן למצוא ברשת שלל אתרי הנצחה אישיים. הקמת אתר, בימינו, היא משימה שאינה קשה, ורבים הקימו אתרים שונים להנצחת יקיריהם. משפחתו של החייל דניאל שירן שנהרג בלבנון, למשל, הקימו אתר יפה ומכובד לזכרו. זוהי דוגמא מרשימה במיוחד למאמצי הנצחה משפחתיים. גם בוני אתרים פחות מקצועיים שלרשותם פחות משאבים הגיעו לתוצאות יפות וחשובות, כגון אתר ההנצחה ליעל סקליאניק, שנהרגה בפיגוע הדולפינריום בתל-אביב ב-2001. האתר מאוחסן בשירות גיאוסיטיז החינמי ויושב על שם-מתחם חינמי גם הוא של חברת [[Jemix]], אך ניכרת ההשקעה והאהבה מצד מקימי האתר. חלק לא קטן מאתרי ההנצחה הפרטיים אינם קשורים בהכרח ליום הזיכרון או למלחמות ישראל ומוקדשים להנצחת אנשים שנפטרו גם בנסיבות יומיומיות יותר.

למרות הרצון הטוב, לא לכל אחד יש את המשאבים והידע להקים אתר אישי, ולכן אנשים טובים הקימו כמה וכמה אתרים כלליים המציעים לכל אחד להנציח את אהוביו – מעין בתי קברות וירטואליים. אתר כזה הוא לדוגמא יזכור. אתר נוסף בתחום הוא [[עד עולם - אתרי הנצחה וזיכרון]] וכך גם "נזכור" ו – "תנצב"ה". כל האתרים, אגב, נמנעים מפגיעה בכבוד הנופלים ולכן לא מציגים פרסומות אלא מתקיימים על ידי גביית סכומי כסף שונים עבור הצגת המידע על הנופלים. הסכומים נעים בין 5 דולר לחודש ועד 600 ש"ח בתשלום חד פעמי.

מי שביקר מעודו בבית הקברות של מושבת כינרת ראה מהן מצבות ייחודיות. פה ושם אפשר לראות יצירות אומנות כדוגמת המצבה בצורת טלפון סלולרי שתמונתה מסתובבת בדואר האלקטרוני, אך בחו"ל יש מגמה חדשה – מצבות מדברות. חברת Vidstone האמריקאית, למשל, מציעה מערכת הקרנת וידאו המשתלבת במצבה ומקרינה סרטון וידאו של עד 7 דקות. הסרטון יכול להכיל כל מה שמבקש הלקוח, בין אם זה סרט תיעודי על הנפטר, תיעוד של ההלוייה או ההספד או אפילו סרטון בשתתפות הנפטר עצמו, אם יש. המערכת מתוכננת להיות מופעלת על ידי אנרגיית השמש והנה מוגנת בפני פגעי הטבע ואפילו בפני ונדליזם. פטנט אחר של חברת Barrows ושעוד לא הגיע לייצור מבוסס על מחשב המותקן בתוך המצבה ומאפשר יצירת מצגת אינטראקטיבית בסגנון אלו שאפשר למצוא במוזיאונים.