וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העצמאות שלי היא האינטרנט

דידי חנוך

23.4.2007 / 19:00

איך היו נראים חיינו בלי רשת האינטרנט? האמת, עדיף לא לחשוב על זה ורק לשמוח שהיא כאן. כי בלעדיה היה פח

אין לי מושג מה הייתי עושה בלי הרשת. מזה יותר עשור שהיא משחקת תפקיד משמעותי בכל היבט בחיים שלי.

ניקח את העבודה, לדוגמה. כשהתחלתי לתרגם ספרים, המשאבים הזמינים למתרגמים ברשת היו זניחים בהשוואה למה שיש כיום, אבל כבר היה שם מצבור של ידע נגיש שמעולם לא היה לאדם פרטי בביתו. את מה שניתן למצוא כיום במילונים ומאגרי מידע ואתרים, ניתן היה אז פשוט לשאול. ואנשים ענו, בדרך כלל. ואחר כך התווספו כלים נוספים, ומנועי חיפוש ובבילון ורב מילים ועוד ועוד ועוד. ונהיה הרבה יותר קל להיות מתרגם. וזה בלי לדבר על הקריירה הנוכחית שלי, שקצת קשה היה לעסוק בה בלי הרשת.

רבים מהחברים שלי הם אנשים שהכרתי דרך הרשת, שההיכרות איתם החלה כוירטואלית והפכה לאמיתית. שני האירועים החברתיים האחרונים שהייתי בהם היו בבתיהם של אנשים שהכרתי ברשת. וכמי שגדל בישוב קטן שלא רבים מתושביו חלקו את תחומי העניין שלו, אני יכול רק לדמיין איך היתה נראית ילדותי בעולם שיש בו אינטרנט - עולם שבו הייתי יכול למצוא אנשים לשוחח איתם על תחומי העניין שלי, ולפתח משם היכרות... חברות. אנשים אומרים שהרשת יוצרת חצץ בין אנשים. ובעבור אנשים מסוימים, יכול להיות שזה נכון. אבל אותי היא חיברה לאנשים. ואני חושב שזה נכון לאחוז גבוה מאד מהדור הדיגיטלי הנוכחי.

את בת הזוג שלי הכרתי דרך האינטרנט. קרוב לשבע וחצי שנים של זוגיות, וכנראה שהיא לא היתה מתקיימת בכלל בלי הרשת. אלמלא הייתי סקרן בנוגע לסצנת הצ'טים הפורחת של לפני שבע ומשהו שנים, מי יודע איך היו נראים חיי הרומנטיים? אחרת, זה בטוח. וכיום, כשג'יידייט ואוקייקיופיד וקפה דה מארקר הפכו למקומות בהם מכירים יותר בני ובנות זוג מכל בר או פגישה עיוורת, ברור שאני לא לבד בעניין הזה.

וגם בסוגיות טריוויאליות יותר הרשת משחקת תפקיד. את המוזיקה שלי אני קונה מ-eMusic. את הטלויזיה שלי אני מוריד, למרות שיש לנו מנוי לכל הערוצים של הכבלים. כשאני מוריד, אני יכול לשלוט בלוחות הזמנים של הצפייה שלי, לא אנשי הרכש והמשבצים של הוט או יס. זאת עצמאות.

כשפסטיבל אייקון, בו אני מעורב כבר קרוב לעשור, החל לצמוח, הרשת שיחקה תפקיד משמעותי בכך. הקהילה שנוצרה סביב הפסטיבל, שבבסיסה נמצאות קהילות חובבי המד"ב והפנטסיה הישראליים אבל שהפכה לכל כך הרבה יותר, לא הייתה יכולה להפוך למה שהיא בלי הרשת. את מה שבנו בארצות הברית בשנים ארוכות בתכתובות בפנזינים, בנינו בארץ בזמן קצר בפורומים ומיילים.

לפי ההגדרות של כמה חוקרים, אני מכור לרשת. מה זה מכור? האנשים שהם מגדירים כמכורים כבדים הם משתמשים אקראיים לידי. אבל כשמשהו מספק לך כל כך הרבה צרכים שונים, וגם הופך לאמצעי להנעה ותדלוק של כל כך הרבה דברים בחיים "האמיתיים", שימוש יומיומי אינו הוכחה להתמכרות. אנחנו לא מכורים לטלפון, או למכונית או לאוכל. אנחנו משתמשים בהם. והם עושים לנו הרבה יותר טוב מרע, למרות הקרינה והגזים הרעילים וההשמנה. הם שווים את המחיר.

ומבחינתי, באינטרנט אפילו לא כרוך מחיר. טוב, חוץ מלקרוא טוקבקים עוינים פה ושם. אבל באמת שזה מחיר זעום בעבור מה שמשמש אמצעי תקשורת, חברות, מידע, בידור וכיום גם פרנסה. העצמאות שלי היא האינטרנט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully