רייד אלינו אווירון

כניסתם של דיסקים קשיחים מסוג SATA לחיינו לפני כמה שנים הכניסה גם מושג חדש מתחום השרתים המקצועי לחיי היום יום – רייד (RAID). למרות שמדובר בטכנולוגיה נפלאה ושימושית, רק חלק זעום מהאנשים מיישמים את הטכנולוגייה במחשבים ביתיים, לרוב עקב חוסר ידע, וחבל.

כמו כל דבר בעולם המחשבים, גם RAID זה ראשי תיבות. הפירוש הוא Redundant Array of Inexpensive Disks, או בעברית "מערך של דיסקים זולים עם יתירות". המשמעות של הממבו-ג'מבו הזה הוא מצב שבו לוקחים כמה דיסקים קשיחים ומשלבים אותם כך שהם למעשה מגבים אחד-את-השני. אתם צודקים...דיסקים קשיחים הם לא דבר זול במיוחד, אבל מכיוון שהמונח מגיע מעולם השרתים, אפשר להבין את זה. ביחס לשרת ממוצע שעולה 2000 דולר, דיסק קשיח שעולה 350 שקל הוא דבר זול...

מערכי RAID מקצועיים בשרתים מבוססים בדרך כלל על לפחות 7 דיסקים קשיחים, ויש גם מערכים של עשרות ואפילו מאות דיסקים. בשימוש ביתי, מערך רייד מבוסס בדרך כלל על שני דיסקים בלבד, אם כי יש גם מערכות שתומכות ב-4 דיסקים ואפילו יותר. הפטנט שמאחורי RAID מבוסס על אלגוריתם מתמטי פשוט למדי. כל שבב מידע שאמור להיכתב על הדיסק מפוצל למספר חתיכות כמספר הדיסקים הזמינים, פחות אחד. אם במערך יש 7 דיסקים, אז המידע מפוצל ל-6, לדוגמא. לאחר מכן מבוצע חישוב מתמטי מסוים בשם Parity על כל פיסות המידע ומתקבלת תוצאה מסוימת, שהיא פיסת המידע השביעית – אפשר לחשוב על זה כמו המספר הנוסף בהגרלת הלוטו. לאחר מכן נשלחת פיסת מידע אחת מהשבע (כולל ה-Parity) אל כל אחד מהדיסקים במערך. ה-"מספר הנוסף" לא נכתב תמיד על אותו דיסק ספציפי אלא מפוזר בין הדיסקים באופן אחיד. תהליך החישוב והפיצול הזה אינו פשוט, ולכן הוא בדרך כלל נעשה על ידי חומרה מיוחדת, שאינה זולה במיוחד. התוצאה של כל הברדק הזה היא שבמידה ואחד מהדיסקים מת לפתע, החומרה מסוגלת לזהות את זה ולהודיע למנהל המחשב על כך שאירעה תקלה. מנהל המחשב מפרק את הדיסק המקולקל ושם אחר במקומו, כאשר המערכת מאפשרת לעשות זאת בזמן אמת, ללא צורך לכבות את המחשב בכלל. כאשר החומרה זיהתה את הדיסק החדש, היא מתחילה בתהליך הפוך – היא אוספת את פיסות המידע ששרדו ומבצעת חישוב הפוך ל-Parity שלמעשה משחזר את המידע החסר וכותב אותו על הדיסק שהוחלף. התהליך הוא איטי וקשה, אבל אמין מאוד, והוא מאפשר לשרתים לפעול כמעט לנצח ללא כיבוי וללא אובדן מידע. קיימות גם מערכות מתקדמות יותר שמאפשרות הגנה כפולה ואפילו משולשת, למקרה ששני דיסקים או אפילו יותר מתקלקלים בבת אחת. קיימים גם פתרונות RAID בצורת תוכנה במקום חומרה, אך הם נחשבים לפחות אמינים ויעילים ולכן מעט מאוד מנהלי מערכות מידע משתמשים בהם.

מערכות RAID ביתיות הן פשוטות הרבה יותר. מכיוון שרובן הגדול מיועד לשני דיסקים בלבד, לא ניתן לבצע את תרגיל ה-Parity המגניב, אבל במקום זאת מתבצע תרגיל בשם Mirror – מראה, בעברית. הפטנט פה הוא הרבה יותר פשוט – מחברים שני דיסקים קשיחים זהים (או דומים מאוד) ואז המחשב מעתיק כל פיסת מידע שנכתבת לדיסק ישירות לדיסק השני באופן מיידי. מחקת או יצרת קובץ? הוא נמחק או מועתק מיד אל הדיסק השני. מבחינה כספית, מדובר בבזבוז מסוים, מכיוון שאתה משלם עבור שני דיסקים קשיחים, אבל זמין לרשותך רק הנפח של אחד מהם, אך הרווח פה נובע מאמינות גבוהה מאוד – אם אחד הדיסקים מתקלקל, המערכת מודיעה על כך, אבל ממשיכה לעבוד כרגיל רק עם דיסק אחד, ללא שום נזק או אובדן מידע. מכיוון שדיסק קשיח ממוצע עולה 300 שקלים בלבד כיום, מדובר בהגנה שבהחלט עשויה להיות משתלמת עבור מישהו שהמחשב והקבצים חשובים לו, ובמיוחד עבור עסקים. הרי עבור עסק, דיסק קשיח שהתקלקל משבית את המחשב לפחות לכמה שעות עד שמגיע טכנאי ומחליף את הדיסק, שלא לדבר על הזמן והמחיר של התקנה מחדש של מערכת ההפעלה, התוכנות, ההגדרות ושחזור המידע מגיבוי. שעות ההשבתה הללו עשויות להיות יקרות מאוד, במיוחד אם מדובר במחשב של מנהל או עובד בכיר אחר. עבור משתמש ביתי אלמנט אובדן הזמן פחות קריטי, אך אפילו אם הדיסק הקשיח הנו תחת אחריות, עדיין רוב המשתמשים יצטרכו עזרתו של טכנאי בהתקנה מחדש של מערכת ההפעלה לפחות. התקנה כזו עולה כ-150-200 ש"ח בממוצע, כך שהשקעה של 300 ש"ח בדיסק נוסף היא כבר לא בשמיים.

השתכנעתם? יפה. במידה והמחשב שלכם מודרני (מהשנתיים-שלוש האחרונות), אז רוב הסיכויים שהוא משתמש בדיסק קשיח מסוג SATA בכל מקרה וכולל תמיכה ב-RAID. במידה וכן, כל מה שצריך לעשות זה לקנות דיסק קשיח בגודל זהה או גדול יותר מהדיסק הנוכחי שלכם, ולחבר אותו אל ערוץ ה-SATA השני שיש במחשב. לאחר מכן יש להכנס להגדרות ה-Bios של המחשב ולהפעיל את אופציית ה-RAID. *זהירות!* - בקרים מסוימים מחייבים מחיקה של שני הדיסקים כדי לאפשר שימוש ב-RAID, וזה עלול להיות לא נעים, ולכן כדאי לנהוג בזהירות ואולי להתייעץ עם טכנאי או חבר מנוסה בטרם הפעולה. מן הסתם, רבים יצטרכו עזרה מטכנאי גם להתקנת הדיסק השני ולכן אפשר באותה הזדמנות לבקש מהטכנאי שגם יגדיר את ה-RAID וידאג שלא יקרה כלום למידע שלכם. אם הניתוח הסתיים בהצלחה, חשוב לפקח על מצב הדיסקים כדי שאם אחד מהם ימות, אנחנו נדע מכך. במידה וזה קורה, המחשב ידווח על כך בעת הדלקתו, אך רוב המחשבים מאפשרים גם לקבל דיווח בזמן אמת בעזרת תוכנה שאותה אפשר למצוא באתר יצרן לוח האם. במידה ואחד הדיסקים מתקלקל, יש צורך לכבות את המחשב, להחליף את הדיסק ואז לאחר ההדלקה, המחשב ידאג כבר להעתיק אל הדיסק השני את המידע מחדש בתוך פרק זמן של כשעה-שעתיים.