צריבה תמה

האם אתם מגבים את הנתונים שלכם? אם התשובה היא "ברור! אני צורב הכל, מסודר כמו צ'יפס!", אז אתה עלול לגלות יום אחד שביזבזת הרבה זמן ותקליטורים. צורבים ותקליטורים הם דבר זמין וזול בימינו, ורבים התרגלו לחשוב עליהם כעל משהו מובן מאליו, אבל המציאות היא קצת אחרת, ותקליטורים שאנחנו צורבים היום עלולים להיות בלתי קריאים יותר מהר ממה שאתם חושבים.

קודם כל, חייבים להוריד מהלב: תפסיקו להתעלל בדיסקים! רוב המקרים של דיסקים שהופכים לבלתי קריאים הם פשוט בגלל זלזול והזנחה של המשתמשים. אם מטרתכם היא לאבד את המידע כמה שיותר מהר, הנה כמה פעולות שכדאי לבצע:

1. אל תבזבזו זמן על עטיפות או קופסאות לדיסק. פשוט פזרו אותם על השולחן. עדיף עם צד-הכתיבה כלפי מעלה.

2. אם אין מקום, הניחו את הדיסקים בערימות, אחד על השני. יש גם מקום לכמה דיסקים מתחת למקלדת, למדפסת ולסורק שלכם.

3. כשדיסק נופל על הרצפה, נקו אותו על המכנסיים, עדיף ג'ינס.

4. כאשר אתם מחזיקים דיסק, החזיקו אותו טוב בשטח הדיסק ולא בשוליים. שלא ייפול חס וחלילה.

5. אם צריך לכתוב על דיסק, עשו זאת בעט או עיפרון, ואל תשכחו להפעיל לחץ טוב...שיראו!

ועכשיו ברצינות – חלק לא קטן מהנזקים הנגרמים לדיסק נובעים מטיפול לא נכון. לפעמים זה נובע לא מזלזול אלא מחוסר ידע. למשל, הנרתיקים שבהם מאחסנים דיסקים הם לא צורה אידיאלית, ולפעמים אפילו מזיקים. אנחנו לא אומרים שלא להשתמש בהם, אבל לעשות זאת בתבונה – קנו נרתיקים איכותיים שבהם הדיסק לא יישרט מגב הכיסים, ואל תדחסו בהם יותר מדי. דחיסת יתר מעוותת את הדיסקים ויכולה גם לגרום להתקלפות השכבה הרגישה מהדיסק. את הנרתיקים עצמם, וכמובן גם דיסקים בודדים זכרו שאסור להשאיר בשמש או לחשוף לקור קיצוני שעלול לגרום לסדקים בדיסק. מעבר לזה, במידת האפשר, העדיפו לצרוב על תקליטורי DVD – הם יותר אמינים מאשר תקליטורים רגילים. בין אם הלכתם על דיסקים רגילים או DVD, קנו את האיכותיים והטובים ולא את אלו שמגיעים בחבילות של 200 יחד עם ארוחה מוגדלת בהמבורגריה השכונתית. מחקרים מראים שדיסקים מהיצרנים היקרים מחזיקים מעמד פי 20 ויותר. ועוד משהו - אם אתם מאלה שאוהבים דיסקים יפים וטורחים להדפיס מדבקות עבורם, מומלץ להפסיק את הנוהג. הדבק שבמדבקות הללו עלול לגרום נזק לשכבת המידע שמתחתיו, ובנוסף, מדבקות נוטות להתקלף לאורך זמן, וזה יגרום לדיסק להיות לא רק בלתי קריא אלא אף עלול לגרום נזק לכונן עצמו.

החדשות הרעות הן שגם אם תנהגו לפי כל הכללים, ותשמרו על הדיסקים, זה יעזור רק במידה חלקית. הטכנולוגיה שבה מייצרים את התקליטורים פשוט לא עומדת בפגעי הזמן. הדיסקים מתחלקים לשני סוגים – כאלה שנצרבו בצורב ביתי רגיל, וכאלה שיוצרו במפעל תקליטורים בתהליך "הדפסה". התקליטורים המודפסים הינם פחות רגישים, אך הצרובים אינם עומדים היטב בעינויי הזמן. קורט גרק, מומחה לאחסנת מידע מהסניף הגרמני של חברת IBM מזהיר כי אורך החיים של תקליטורים צרובים עומד על 2-5 שנים בלבד, תלוי באיכותם. הסיבה לאורך החיים הקצר הוא שכבת הצבע שעל הדיסק. שכבה זו נוטה לסבול מבלאי, והמידע שעליה "זז", והופך לבלתי קריא. לפעמים הדיסק הופך לבלתי קריא חלקית, כך שקבצים מסוימים עובדים ואחרים לא, אך בסופו של דבר זה בלתי נמנע שהדיסק יגיע למצב "מת" לגמרי. בנוסף על כך, לחות גבוהה ועובש גורמים גם הם לנזקים. הפיתרון? קודם כל, מעבר לקניית דיסקים איכותיים ושמירה עליהם כפי שציינו קודם, כדאי להחזיק את התקליטורים בקופסאות פלסטיק מרווחות, ולהחזיק את הקופסאות כאשר הן עומדות ולא שוכבות, מה שמונע לחץ פיזי על הדיסקים. חשוב להחזיק את הדיסקים במקום בו אין טמפרטורות קיצוניות, הלחות נמוכה ככל האפשר והדיסקים אינם חשופים להרבה אבק.

בסופו של דבר, כאמור, הדיסקים הצרובים שלנו יתקלקלו, וזה רק עניין של זמן. כאשר דיסק מתחיל לעשות בעיות, ניתן לפעמים לשחזר חלקים בעייתיים על ידי קריאת הדיסק בכונן איכותי יותר. כוננים שהם צורבים, למשל, נוטים להצליח יותר בקריאה של אזורים בעייתיים מאשר כוננים שהם לקריאה בלבד. פטנט נוסף שעוזר לפעמים הוא אילוץ הכונן לקרוא במהירות נמוכה יותר. תרגיל כזה אפשר לבצע על ידי ביצוע העתקה של הדיסק לדיסק אחר, כאשר בתוכנת הצריבה כגון NERO אפשר להגדיר לכונן לבצע קריאה במהירות נמוכה יותר מהמקסימלית. הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות, למי שיכול, הוא להיות פרואקטיבי – מדי שנה-שנה וחצי לבצע ביקורת על התקליטורים שלו, ואם מי מהם מתנהג לא יפה, לצרוב אותו מחדש. זו גם הזדמנות טובה לאחד 6-7 תקליטורי CD על תקליטור DVD אחד וכך לפנות מקום, ואולי אפילו לזרוק דיסקים ישנים עם מידע בלתי רלוונטי. האופציה הטובה ביותר, כמובן, היא לצרוב מחדש כל דיסק מדי שנתיים, אך זה כבר עבודה לא פשוטה ולא זולה. בין אם בחרתם לצרוב בכל מקרה או רק לבדוק, אפשר להקל על עצמנו את המשימה על ידי סימון כל דיסק בתאריך הצריבה (תתחילו מהיום...) וכך לטפל פעם בחודש בכמה תקליטורים ולא להגיע למצב שיש ערימת ענק מחכה לבדיקה.