גלר כופף את יוטיוב?

בעולם מלא תוכן דיגיטלי, צריך חוקים שיגנו על בעלי התוכן הזה מפני שימוש בלתי-מורשה בתכניהם – זהו, בקצרה, אחד העקרונות של ה-DMCA. ה-Digital Millennium Copyright Act הוא חוק אמריקאי שנכנס לתוקף עוד בסוף שנת 1999, וכבר כמעט שמונה שנים עומד במרכזן של שערוריות מקוונות כאלה ואחרות.

הפרשייה החדשה ביותר, ועוד אחת עם זווית ישראלית, קשורה לאחד האנשים שהפכו את אסי כהן לחקיין נערץ – אורי גלר. סרטון שניסה להסביר איך גלר יכול לעשות את מה שהוא עושה באמצעות תעלולים ששמורים לקוסמי במה הורד מאתר האינטרנט יוטיוב. אחרי שבועיים הוא הוחזר, ועכשיו יש גם תביעה נגד חברתו של גלר – [[Explorologist]] ונגד גלר עצמו.

ב-23 במרץ, אנשי יוטיוב קיבלו מכתב מאיש חברת Explorologist, אשר דרש בהתאם ל-DMCA להוריד מהאתר לאלתר סרטון שפורסם על ידי בריאן ספיאנט (שם בדוי), ובו חלק מתוכנית של הטלוויזיה החינוכית האמריקאית אשר שודרה ב-1993, "סודות של מיסטיקנים" שמה, כשחלק גדול בתוכנית מוקדש לאורי גלר – מנהל ובעל חבילת השליטה של מניות אקספלורולוג'יסט.

אם את אורי גלר כולכם מכירים, בריאן ספיאנט הוא כנראה זר לכם. מדובר בשם עט של אדם מפנסילבניה אשר פעיל בארגון ה-Rational Responders – קבוצה של מטיפים אתאיסטים שמנסים לא רק להחזיר אנשים בשאלה אלא גם להוכיח שאנשים אשר טוענים כי הם בעלי כוחות נסתרים משקרים.

יוטיוב נענו לבקשה של אנשי חברתו של גלר, והורידו את הסרטונים. בנוסף, הם הורידו את כל שאר הסרטונים שספיאנט פרסם באתר וחסמו את חשבונו. בתגובה החליט בריאן לתבוע, ועשה זאת בעזרת ה-[[EFF]] (Electronic Frontier Foundation) – ארגון ששם למטרתו להגן על החופש בעולם דיגיטלי.

בשביל להבין מה קרה שם, מי עשה מה ומה ההשלכות, צריך שתבינו את חומר הרקע, ובשביל זה צריך להבין איך עובד החלק השני של ה-[[DMCA]], ששמו הוא "Online Copyright Infringement Liability Limitation Act", או בשפתנו "פרק הגבלת האחריות בנושאי הפרת זכויות יוצרים ברשת".

הפרק הנ"ל בא, בין השאר, להגן על ספקי מקומות אחסון ותוכן באינטרנט בתקופת הווב 2.0, בה כל אחד יכול להעלות לשרתים את מה שבא לו. במלים מאוד פשוטות, אם הספק מקבל הודעת עבירה על חוקי זכויות היוצרים בהתאם ל-DMCA והוא מוריד את התוכן, אי אפשר לתבוע אותו על כך שהתוכן פורסם, אלא אם הוכח שידע על הפרת זכויות היוצרים ולא עשה דבר. מנגד, אם אחרי שהוריד את התוכן הוא מקבל הודעה מהמשתמש שההורדה לא הייתה חוקית והתוכן מוחזר, המשתמש לא יכול לתבוע על זה שהספק הפר, כביכול, את זכויות חופש הביטוי שלו בכך שהוריד את התוכן מלכתחילה. כל ההצהרות הרשמיות שנשלחות לספק במהלך התקשורת הזאת, חתומות על ידי הצדדים המעורבים ונכתב בהן שהם רשאים לפעול בשם בעל הזכויות לתוכן תחת חשש של עדות שקר.

בפועל, גרם הדבר לקלות בלתי נסבלת של מחיקת תוכן מאתרי אינטרנט. רק לפני כמה שבועות סיפרנו כאן על ילד אוסטרלי שגרם למחיקת מאות סרטונים מ-Youtube אחרי ששלח מכתב DMCA לעורכי הדין של החברה והתחזה לבא כוחו של בעל הזכויות לסרטונים. והספקים – הם לא מעוניינים לחקור כל וידאו שעולה, החוק מספק להם מפלט מתביעות אם הם מצייתים באופן עיוור לכל הודעה שהם מקבלים. אחרי הכל, גם אם היא תתברר כלא נכונה, ובדיעבד מסתבר שהם פגעו בזכותו של מישהו לחופש הביטוי, אי אפשר לעשות להם דבר.

כתב התביעה טוען שאנשי Explorologist הפרו ביודעין את ה-DMCA כשהציגו את עצמם כבעלי הזכויות לסרטון הוידיאו. מתוך 13 דקות של הסרטון, אומרים אנשי EFF, רק 3 שניות מהחומר שייכות לחברתו של גלר, והשימוש בשניות האלה חוקי תחת חוקי "שימוש הוגן" (Fair Use) למטרות ביקורת.

בתביעה, מבקש ספיאנט באמצעות ה-EFF שבית המשפט יכריז כי הסרטון שפורסם לא מפר שום זכות יוצרים של הנתבעים וימנע מהנתבעים לתבוע את ספיאנט על כל מה שקשור לסרטון. בנוסף, מבקש ספיאנט פיצויים על הנזק הכספי שנגרם לספיאנט בעקבות הצורך לתבוע את גלר ואת Explorologist, כמו גם פיצוי על הנזק שנגרם לזכויות חופש הביטוי שלו אשר מוגנות בתיקון הראשון לחוקת ארה"ב.