דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר הכעיס את שר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס). הדו"ח מציג את משרד התקשורת כמי שוויתר על הפעלת סנקציות נגד חברות התקשורת גם במקרים של הפרות בוטות והתנהגות הפוגעת בתחרות ובצרכנים; כמי שאיים בחילוט ערבויות ובהפעלת עיצומים נגד חברות המפירות הוראות, אך לא גבה אותן בפועל; וכן כמשרד שבמשך שלוש שנים לא בדק את סמכויות האכיפה והפיקוח ולא קידם את הנושא.
האמירה על אטיאס שהוא מפגין התנהגות הפוגעת בצרכנים, מבטלת גם את הישגיו של השר בשנתו הראשונה בתפקיד. אטיאס יודע לקבל ביקורת, אומרים בסביבתו הקרובה, אך הדו"ח משקף בעיקר את התנהלות משרד התקשורת קודם שאטיאס התיישב על כסאו. עם כניסתו למשרד, ובזמן שאטיאס לומד את החומר, התרגשו עליו שני משברים שהעמידו במבחן את התנהלות משרד התקשורת אל מול פגיעה בוטה בתחרות ובצרכנים: משבר ניתוק מנויי הטלפוניה בכבלים ומניעת הגישה שלהם לרשת בזק; וכן המשבר של אי עמידתן של כל חברות התקשורת בלוח הזמנים שנקבע בחוק ליישום תוכנית ניידות המספרים, והפיכתן למפירות חוק.
שני משברים אלה שיקפו את יחס חברות התקשורת כלפי משרד התקשורת טרום עידן אטיאס. השר הצעיר השתולל, כינס את אנשיו ורצה להבין כיצד מגיבים על הפרובוקציות - וגילה להפתעתו כי ידי משרד התקשורת קשורות, וכל שהוא יכול להפעיל נגד החברות הן סנקציות מגוחכות וחסרות שיניים. משברים אלה גרמו לאטיאס לדבוק מאז בתפישה ש"משרד התקשורת הוא דוד הנלחם נגד עוצמתן של החברות בענף המשולה לזו של גוליית".
הגם שניתן להתווכח עם קביעתו זו של השר אטיאס המשווה את אחד ממשרדי הממשלה המעורבים והמתערבים ביותר במלאכת הרגולציה לדוד, הרי ששני משברים אלה הובילו את אטיאס, גם אם לא תיכנן זאת מראש, לשמש שר תקשורת דומיננטי, כזה שראשי הענף מרגישים כעת את נשימותיו בעורפם.
צעיר שרי הממשלה, שאיש בענף לא הכיר אותו קודם לכן, יצא לדרך לוחמנית מול חברות הענק בתחום התקשורת. שתי ההשפלות הפומביות שהוזכרו חישלו אותו וגרמו לו לזנוח את דרך האיומים של קודמיו, להעמיק בלימוד התחום, ולעבור לשלב של עשייה וקבלת החלטות. היום, שנה אחרי, ההפתעה המרעננת היא שמרבית בעלי ההון הגדולים בענף התקשורת, שהיו רגילים לעלות לרגל ללשכתם של קודמיו של אטיאס, לא ממש מכירים אותו. אטיאס דאג להבהיר במהירות כי "איש לא ישפיע עליו", וסלל בכך את הדרך ליו"רים, למנכ"לים ולעשרות לוביסטים ו"אנשים מטעם" להידפק על דלתו בתדירות, בעוד בעלי ההון הגדולים לא יזמו מגע ישיר אתו.
אטיאס היה שומע אותם, אך על פי רוב היה נותר ופניו חתומות. בכירים שיצאו מלשכתו אמרו לא פעם כי לא הבינו אם הצליחו לדבר אל ליבו של אטיאס, אם לאו. אטיאס של החודשים האחרונים אינו תואם לזה המצטייר מדו"ח מבקר המדינה. אחרי תחילת קדנציה מהוססת משהו, אטיאס עובד בחודשים האחרונים במרץ רב, ומקבל החלטות בנושאים מהותיים, שכל קודמיו בתפקיד העדיפו לדחות ולהצפינם הרחק מהעין. בעלי ההון החזקים במשק מושקעים בחברות התקשורת, ובחודשים האחרונים גם הם מודים כי בכסא השר התיישב כעת אדם שמבקש לקבל החלטות, ואינו מתבייש לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו ושל מפלגתו בריש גלי.
הסיסמה ששמע אטיאס יותר מכל עם היכנסו למשרת שר התקשורת היתה "תחליט מה שתחליט, ובלבד שתחליט". אטיאס, שנבהל תחילה מסוגיות ענף התקשורת הסבוכות, ברח במתכוון לעיסוק בעניינים הצרכניים, תוך שהוא בונה תוכנית בת שני שלבים: החלטה וביצוע של הפחתת הוצאת חשבון התקשורת החודשי של צרכן; ובשלב שני עיסוק בלתי מתפשר בקביעת כללי הרגולציה של הענף.
אטיאס הבין מיד שמי שאומר לו "תחליט", מתכוון באותה הנשימה גם לומר לו ש"אם תחליט לא נכון, נעתור לבג"ץ". אבל הוא לא נרתע, ודאג להעביר בכנסת את החוק שמאפשר לו להטיל על החברות קנסות של עד 12 מיליון שקל בגין הפרה של הוראות.
כדי להגשים את החלק הראשון בתוכניתו, הביט אטיאס בעוגת ההכנסות בשוק התקשורת, והבין כי אם הוא רוצה לבצע מהלכים שישפיעו על ההוצאה החודשית של צרכן התקשורת, הוא נדרש לטפל, ויש שיאמרו להיטפל, לחברות הסלולר, החולשות על כ-60% מההוצאה על שירותי תקשורת בישראל.
בזו אחר זו הוציא אטיאס תחת ידיו רפורמות בשוק הסלולר, שכל מטרתן להפחית את המחיר שמשלמים צרכני הסלולר בישראל. אלא שהוא נתקל בחזית לא פשוטה של טובי המנהלים בענף, שמצאו דרכים "עוקפות רגולציה" מתוחכמות כדי לצוד מחדש את כספי הצרכנים שאטיאס ניסה להקל עליהם במשהו את חשבון הסלולר. העלאות מחירים גורפות בשוק הסלולר מאיימות למסמס כמה מהרפורמות החשובות שניסה, ולעתים הצליח, אטיאס לקדם. עד שכתב לראשי ענף הסלולר מכתב בו איים בגלוי על חברות הסלולר שאם יגמדו את מהלכיו, הוא ידאג להכניס לענף מתחרים חדשים שינגסו בהכנסותיהן התפוחות.
מכאן ואילך, הוא הצליח להגיע לאיזון עדין מול חברות הסלולר הגדולות, כך שהן מיישרות עמו קו בכל הקשור לרפורמות הצרכניות, כולל נכונות ליישום מלא של תוכנית ניידות המספרים, הצפויה לקדם את התחרות המגמגמת בשוק הסלולר, בעוד אטיאס מצידו, גם אם אינו מודה בכך, יסכים לסגת לעת עתה מתוכניתו להכנסת מתחרים חדשים לענף. אטיאס יותר מרמז בשבוע שעבר שאם תוכנית ניידות המספרים בשוק הסלולר תוכיח את עצמה ותעיר במעט את התחרות בענף הכל כך חשוב הזה, הרי שהוא לא בהכרח יראה טעם בהכנסת מתחרים חדשים בשלב זה. את הצעד הלא פופולרי הזה יסכים אטיאס לבלוע, ובלבד שיוכל להשיג הפחתה במחירי הסלולר - גם אם למראית עין.
עימות ישיר עם בזק
החלק השני של תוכניתו הגדולה של אטיאס כולל נקיטת כמה החלטות שיקבעו את מבנה שוק התקשורת בישראל לשנים קדימה ויקבעו את עמדתו העקרונית של המשרד בכמה משאלות המפתח בענף. אטיאס החליט לצאת בגלוי מול מי שהוא מכנה "בריח התיכון" של שוק התקשורת, הלוא היא בזק.
אטיאס פירסם באחרונה את מדיניות משרד התקשורת בעניין רישיונות השימוש בטכנולוגיית ה-VOB (טלפוניה על גבי האינטרנט), שהיא הרפורמה הגדולה והחשובה ביותר שהתקבלה במשרד התקשורת זה שנים. אטיאס לא רצה לעכב את ההחלטה המהותית שיכולה להזיז מאות מיליוני שקלים מכיסו של בעל מניות אחד ולהעבירם למתחרה, ופסק נגד בזק. על פי ההחלטה בזק, על כל החברות הבנות שבה, לא תורשה לעשות שימוש ב-VOB כל עוד החברה האם לא איבדה נתח שוק של 15% בשירות הטלפוניה הקווית.
אטיאס הלך לעימות ישיר עם בזק, מאחר שהאחרונה מכשילה לדעתו במתכוון את יישום תוכנית ניידות המספרים, שהיא ההישג העיקרי שהוא רוצה להציג בחלק הראשון של כהונתו. ממש כשם שהבין שבעניינים הצרכניים יש לפעול מול ענקיות הסלולר, כך ברור היה לאטיאס שרק מאבק עיקש מול בזק יכול להבטיח שינוי של שוק התקשורת. אם תבוא לקראתו בזק בעניין פתיחת שוק הטלפוניה הקווית לתחרות של ממש, יסכים אטיאס להמטיר לא מעט סוכריות על אנשי בזק (שירות VOD ל-yes, מיזוג והזרמת כספים ל-yes, וניסוח גמיש יותר של הקריטריון לבחינת איבוד נתח השוק של בזק בטלפוניה); אבל אם תדבוק בעקשנותה, ימשיך אטיאס במדינית הנוקשה כלפי החברה, שלדעתו נדרש היה להפריטה בחלקים, אך משהדבר לא בוצע נגזר עליו כעת להקשיח את עמדתו כלפיה.
אטיאס לא חושש לקבל החלטות ולהתעמת עם החברות הגדולות. אלא שהתגבשות קבוצות התקשורת בענף צפויה להחליש ב-2007, ובעיקר ב-2008, את התחרות בשוק התקשורת ולהוביל לפיטורי מאות עובדים.