פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוצאים מהמסך

      סרטים תלת מימדיים רואים באולמות מיוחדים. אבל תמונות תלת מימדיות הן דבר שכל אחד יכול ליצור. קבלו מדריך

      בשנות השמונים, ביום בהיר אחד השתנו פני הקולנוע דרמטית, עם הופעת הסרט התלת ממדי הראשון. בתחילה, הקהל נהר בהמוניו ואפילו משקפי הנייר המוזרות לא הבריחו את ההמונים, אך כמו שהתחילה, ביום בהיר אחד התופעה גם נעלמה. במהלך השנים המאושרות הללו זכינו לסרטים כגון מלתעות 3, סיוט ברחוב אלם ורבים אחרים. בעזרת טכניקת צילום מיוחדת והמשקפיים בעלות עדשה אחת אדומה ואחת בצבע תכלת ניתן לקבל תחושה מאוד חזקה של תלת ממד, ויוצרי הסרטים הללו דאגו להדגיש זאת באמצעות שילוב סצינות שבהן האפקט מורגש במיוחד, כמו הסצינה במלתעות בה אחת הדמויות דוחף חץ לעבר המצלמה, שגורם ללא מעט צופים להירתע אחורה בבהלה. לפני שנים אחדות החלו הסרטים מסוג זה לחזור לשוק, כאשר כיום משתמשים בטכניקות אור-מקוטב כדי לקבל את התחושה. כדי לדמות את התמונה התלת ממדית, משתמשים עדיין במשקפיים, אבל עדשותיהן הן בגוון כהה ולא צבעוני, כך שהתמונה הנראית אינה מעוותת את הצבעים כמו שהיה בעבר. בימינו, סרטים תלת ממדיים מוקרנים בטכניקה זו במוזיאונים רבים וכן במקומות כמו הסינמקס שבאילת והאושינריום שבמצפה התת ימי שבאילת. למרות שיצירת סרט תלת ממדי היא לא פשוטה, ניתן גם באמצעות מצלמה דיגיטלית פשוטה וזולה לצלם תמונות תלת ממדיות ולהנציח את הרגעים היפים בחיים בצורה מוחשית הרבה יותר. הפעם נלמד כיצד.

      מציאות כפולה

      התכונה שמאפשרת לבני האדם לראות את המציאות בתלת ממד הוא הבדל המרחק בין העיניים שלנו. בגלל הבדל זה, כל עין רואה את המציאות קצת אחרת. ניתן להרגיש זאת על ידי עצימת העיניים לסירוגין, ונבחין בקלות שבכל עין הדברים שמולנו ממוקמים קצת אחרת. דברים רחוקים מאיתנו נראים כשהם באותו מקום בשתי העיניים, אך דברים קרובים יותר "זזים" בין עין לעין, וככל שהם קרובים יותר, כך הם זזים יותר. התמונות התלת ממדיות מבוססות כולן על אותה טכניקה – צילום אותה הסצינה פעמיים, בהפרש-מיקום של המצלמה הדומה להפרש המיקום של העיניים שלנו. בהמשך, "דוחפים" לכל עין את אחת מצמד התמונות, והמוח שלנו מאמין שהוא רואה תלת ממד אמיתי.

      נאמן למקור

      כדי לבצע את צילום התלת ממד, המקצוענים משתמשים במכשור מיוחד המורכב ממצלמה-כפולה או מצלמה שלה עדשה כפולה, אך אפשר לבצע זאת גם במצלמה רגילה. השיטה היא פשוטה. מכוונים את המצלמה ומצלמים תמונה אחת, ואז מזיזים את המצלמה הצידה תוך תנועה של הגוף, כך שהמצלמה נעה על "מסילה" ולא על "ציר". לאחר התנועה מצלמים תמונה נוספת. כדי לקבל תמונה איכותית, חשוב להקפיד לנוע בצורה חלקה וישרה כדי שלא תהיה שונות גדולה מדי בין התמונות. גם מרחק-התנועה חשוב, ולכן משתמשים בנוסחה פשוטה כדי לחשב אותו. כדי לדעת כמה לנוע, העריכו את המרחק ביניכם לבין העצם הקרוב ביותר בתמונה, וחלקו את המרחק ב-30. אם, למשל, נמצאת בתמונה מכונית במרחק של 10 מטר, אז מרחק התנועה יהיה כ-30 סנטימטר. אין צורך לדייק עד המילימטר, ובמקרה של ספק, לא יזיק לעשות כמה תמונות במרחקי-תנועה קרובים (למשל 20, 25, 30, 25 ו – 40 סנטימטר במקרה של הדוגמא שלעיל).

      פריז!

      הבעיה העיקרית עם הטכניקה שהסברנו, מלבד היותה ארוכה, היא העובדה שקשה מאוד לצלם איתה דברים שאינם נייחים. אנשים, למשל, זזים כל הזמן ולכן חובה לצרוח על כולם שלא יזוזו מילימטר. עם ילדים, חיות או תמונות נוף אורבני זה קרוב לבלתי אפשרי, כמובן. אלטרנטיבה מעניינת היא מתאם-תלת-ממדי, כמו זה שמציעה חברת Loreo. תמורת סכום לא גדול של כ-60-100 דולר, מציעה החברה מתאם שמתלבש על המצלמה מקדימה, וכולל מערכת מראות השוברות את האור ושולחות לתוך המצלמה תמונה שהנה כבר מורכבת מ-"זוג" תלת ממדי. החברה מציעה גם למכירה מצלמה שלמה המיועדת במיוחד לצילום תלת ממדי, אך מצלמה זו מבוססת על פילם ומעבר לזה, אינה איכותית במיוחד.

      מה עכשיו?

      את זוג התמונות יש לשגר את העיניים בו זמנית, ויש כמה שיטות לעשות זאת. השיטה הפשוטה היא באמצעות מראה או משקפיים מיוחדות. מדפיסים את התמונות, או מציגים אותן על המסך, מתקרבים למרחק צפייה קטן ומחזיקים מראה עומדת בין העיניים. המראה מפרידה את התמונה ומאפשרת ליישר את התמונות כך שיתלכדו בשתי העיניים. משקפיים מיוחדות הן מתקן הכולל שתי עדשות ואותו מצמידים ישירות לעיניים ולדף עם התמונה. בעזרת שתי עדשות, התמונות משוגרות ישירות לעיניים. שיטה נוספת היא השימוש הקלאסי במשקפיים האדומות-כחולות. שיטה זו דורשת איחוד שתי התמונות ולכך קיימת תוכנה מיוחדת בשם Z-Anaglyph. בתוכנה, שאותה אפשר להוריד בחינם, טוענים את שתי התמונות, לוחצים על "Generate" ואז משתמשים בכפתורי-הכיול כדי לכוון את התמונות כך שיתלכדו בצורה מושלמת. תוכנה נוספת בתחום היא [[AnaMaker]], חינמית גם היא, ויש שמעדיפים אותה. מלבד זאת ,ניתן גם לבצע את הפעולה בכל תוכנה גרפית, אם כי זה מסבך קצת את העניינים, ואפשר אפילו לבצע את הפעולה באינטרנט באמצעות האתר [[Stereo3D]]. יש כאלה שמעדיפים תמונות משולבות (המכונות "אנאגליפים", אגב) ויש כאלה שמרגישים שהן לא טובות מספיק מכיוון שהן מעוותות את הצבעים במקצת, אך מה שעלול להיות אתגר הוא להשיג את המשקפיים המיוחדות. למי שאין בבית, יוכל למצוא כאלה למכירה באינטרנט בגרושים, אך בשלב הראשון ועד שתשלטו על הטכניקה, אפשר בהחלט להסתפק בטכניקת הראי.