פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה בעייתי בחסימת פורנו?

      דניס ויטצ'בסקי בוחן את הצעת החוק שעולה היום לדיון ומסביר מה בעייתי בה ומציע חלופות

      רבות דובר על הצעת החוק החדשה של ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אשר תונח מחר, יום ב', על שולחנה של וועדת הכלכלה בכנסת. עיקרי החוק, למי שלא זוכר, כוללים הגבלה של גישה אל אתרי אינטרנט למבוגרים כברירת מחדל אצל הספקים, ומתן גישה רק בעזרת זיהוי פיזי (כמו אמצעים ביומטריים) – הכל בשביל להגן על הנפש הרכה של הילדים אשר נחשפים כיום לחומר פורנוגרפי ברשת תוך שיטוטים אקראיים.. עם כל הכבוד שלי למדינה, ועם כל הצער על העובדה שקטינים נחשפים לתוכן פוגע, הצעת החוק הזאת פסולה בעיניי, ותיכף אסביר למה.

      בואו ונחלק את השירותים שאנחנו מקבלים כיום לשלושה סוגים: בראשון אנו צריכים לתת למישהו אישור בשביל לרשום אותנו לשירות כלשהו, אפילו אם הוא לא עולה לנו כסף – כמו, למשל, אינטרנט בחינם למשך תקופה מסוימת דרך מבצע כלשהו; הסוג השני הוא כזה בו אנו רשומים לשירות באם אנחנו רוצים זאת או לא, אבל יכולים לבטל אותו, תיאורטית, גם אם נבקש – ככה זה עם מכתבי הספאם שאנחנו מקבלים; המקרה השלישי, והנדיר ביותר, הוא כשמישהו מכריח אותנו להירשם לשירות מסויים ואנחנו לא יכולים לבטל אותו – דוגמה טובה לזה היא ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מקרים בהם המדינה מחייבת אותנו לשלם משהו בשביל רווחתנו העתידית, גם אם אנחנו לא רוצים בזאת.

      לא לחינם הסדר בו בחרתי הוא כזה, מבחינתי אלו הם סוגי השירותים מהטוב ולרע, עם יוצאים מהכלל כמו חוק ביטוח בריאות איתו אני מסכים. חסימת האתרים למבוגרים היא, נכון לעכשיו, אופציה בתשלום אותה מציעים ספקי האינטרנט לכל אזרח שרק יחפוץ בזה, כך שאי אפשר להגיד שהפתרון לא קיים – הוא פשוט עולה לנו כסף. הצעת החוק אמנם תהפוך את השירות לחינמי, אבל תעביר אותו לקבוצה השניה של השירותים, ועוד עם השלכות מחמירות – מאגר ארצי של אנשים שרוצים לגשת לתוכן אשר נועד למבוגרים, והצורך בקניה של מכשיר זיהוי ביומטרי שעולה כמה מאות שקלים (לא נראה לי שהם יממנו לכל אחד מאתנו מכשיר כזה).

      הטיעון הרווח שאותו אני שומע כשאני מתחיל לדבר על מאגר, הוא זה של הפורנו בחברות הטלוויזיה. נכון, בשביל לצפות בערוצים למבוגרים אתם נאלצים להירשם במאגר של ספקיות התוכן שלכם, אבל זה ממש לא אותו הדבר. סרטים וערוצים ארוטיים בטלוויזיה הם שירותים בתשלום נוסף, ואי אפשר להתלונן על הצורך לשלם ולהירשם אליהם יותר מעל הצורך להעביר כרטיס אשראי אם אתם רוצים לשכור סרט כחול במכשיר להשכרת תקליטורים או הצורך להזדהות אם אתם באים לקנות סרט כזה מחנות למוצרי מין.

      האינטרנט, לעומת זאת, הוא רשת אשר תוכן למבוגרים הוא חלק בלתי נפרד ממנה. מה שהצעת החוק החדשה מנסה לעשות היא לקחת את המוצר\שירות הזה ולהגביל אותו כברירת מחדל. אי אפשר, אמנם, להגיד שזו פגיעה יותר מדי חמורה בחופש הביטוי ולהשוות אותנו למדינות שחוסמות אתרים שמתנגדים למשטר, כי גם אם החוק יעבור אפשר יהיה לגשת לתוכן הזה אחרי זיהוי, אבל הפרנואידים בינינו בוודאי הבינו כבר שזה אומר שאי שם ישכב לו מאגר של כל האנשים שרוצים לגלוש באתרי זימה בלתי-מוסריים בעליל. אה, רגע, מה זה בלתי מוסריים בעליל? אתם יודעים? אני לא, אולי צריך לשאול את ח"כ כהן האם 'ונוס בפרווה' של ליאופולד פון זאכר מאזוך צריך להיכלל בתוך האתרים המוגבלים – אחרי הכל, הבן אדם שכתב את הסיפור הוא זה שעל שמו קרויים מעשי המזוכיזם. ואם כבר ונוס, להזכירכם, לפסל של ונוס ממילו אין חולצה ואין חזיה. שדיים זה רע לילדים!

      אז מה עושים?

      ובכן, אם אתם שואלים את מה שכתוב בכותרת, כדאי שתדעו כי דווקא יש פתרונות לא רעים. יש בה, ברשת האינטרנט, כלים שמאפשרים להורים לצנזר את התכנים אותם הילדים שלכם יראו גם בלי התערבות הממשלה. הצעד הראשון שעליכם לעשות אם חשקה נפשכם בחסימת הורים, הוא להתקשר אל ספק האינטרנט. תבדקו את הפתרון אותו הוא מציע, המחיר והתמיכה. אם משהו לא מוצא חן בעיניכם, תוכלו להוריד תוכנת חסימה מהאינטרנט. התוכנה של Net Nanny (חברה וותיקה בתחום), למשל, יעלה לכם כ-40 דולרים למנוי של שנה, וכך גם CyberPatrol.

      ואם כבר תוכנות וממשלה, באוסטרליה הפוליטיקאים המודאגים מהשפעת האינטרנט החליטו לא לקלקל את הרשת אלא דווקא לעזור לגולשים, ויממנו בעזרת תקציב המדינה תוכנות חסימה לכל הדורש החל מיולי 2007, כשהגולש בוחר לא רק אם להוריד או לא, אלא גם איזו מבין 5 התוכנות שתוצענה מתאימה לו יותר. בארץ אני לא חושב שזה יקרה, אבל גם האפשרות של מימון החסימה על ידי הדורש היא הגיונית הרבה יותר ממה שמציעים כרגע.

      אז כן, זה יעלה כסף למי שירצה לחסום אתרים, אבל ככה זה אמור לעבוד, אנחנו אמורים לשלם על השירות ולא על ה"זכות" לא להשתמש בו.