דרכון הביתה

למרות שהגענו למאה העשרים ואחת, משרדי ממשלה רבים בארץ ובעולם עדיין נמצאים במאה ה-19 ומצפים שכל טופס יהיה מלווה בתמונה מודפסת על נייר מהסוג שמכונה על ידי הציבור "תמונת פספורט". רובנו עדיין נאלצים לרוץ לחנות הצילום השכונתית ולשלם סכומים מופקעים בסדר גודל של 20-30 ש"ח עבור 4 תמונות בכל פעם שצריך, אבל לנו יש רעיונות אחרים.

כיום, כשכל חנות צילום תשמח לפתח תמונה תמורת פחות משקל, וחנויות באינטרנט מדפיסות תמונה במחירי רצפה של 50 אגורות, ואפילו פחות, אין שום סיבה לשלם עשרות שקלים עבור תמונה בגודל של בול-דואר. גם אין שום סיבה להתלבש ולצאת מהבית כאשר לכולם יש מצלמה דיגיטלית או סורק בבית. כל מה שצריך זה קצת היגיון בריא ושליטה סבירה בעכבר, ואפשר לדפוק את המערכת ולהפיק תמונות פספורט בגרושים. הרעיון הוא פשוט – מכינים "תבנית" בגודל של תמונה סטנדרטית, כאשר התבנית כוללת כמה תמונות פספורט, מבצעים הדפסה מסחרית רגילה בחנות צילום או באינטרנט, וגוזרים לחתיכות. אפשר גם להזמין כמה עותקים מהתבנית ולהחזיק בסטוק הביתי כמה תמונות למקרה-חירום. את התבנית אפשר להכין בעזרת תוכנה מיוחדת, אבל אפשר גם לבד בעזרת תוכנת ציור רגילה.

השלב הראשון הוא למצוא תמונה סבירה שלכם. אם יש לכם מצלמה דיגיטלית, פשוט עמדו כנגד קיר לבן ובקשו ממישהו שיצלם אתכם. חשוב שתהיה תאורה טובה, ועדיף תאורת שמש טבעית מאשר פלאש, אם אפשר. אם משתמשים בפלאש בכל זאת, זכרו להצטלם בלי משקפיים. גם אם אין לכם מצלמה דיגיטלית אמיתית, אפשר להשתמש גם במצלמה של טלפון סלולרי, רק חשוב להכריח את הצלם להתקרב אל המצולם כך שכמה שפחות משטח התמונה יהיה מבוזבז. צילום פספורט אידיאלי הוא מקו בית-השחי ועד כ-10 סנטימטרים מעל הראש. כדאי לבצע לפחות 5-6 צילומים כדי לוודא שלפחות אחד מהם יהיה חד ויפה.

אם אין מצלמה בכלל, אפשר פשוט לסרוק תמונות ישנות. חפשו תמונה שלכם עם רקע בהיר ונייטראלי בצבע לבן, תכלת, בז' וכדומה. רוב המשרדים דורשים רקע חסר-דוגמא וזה עלול להיות לא קל למצוא תמונה כזו. נדרש גם שהתמונה תציג אתכם מסתכלים אל המצלמה ללא "תוספות" כמו משקפיים, כובע או חיוך דבילי. אפשר פשוט לסרוק תמונת פספורט מקורית, אבל זה לא מומלץ כי לפעמים הן מודפסות עם "רשת" שגורמת לסריקה להיראות לא טוב. אם אין לכם שום תמונה מתאימה, אנו בטוחים שתוכלו למצוא חבר או קרוב משפחה עם הציוד המתאים, אבל גם אם לא, אפשר לגשת לחנות צילום, לשלם את הכופר שהם דורשים אך לדרוש שיתנו לכם את התמונה על תקליטור לשימוש עתידי. מקסימום ידרשו מכם עוד כמה שקלים – זו השקעה שתחזיר את עצמה כבר בסט הבא. את הסריקה עצמה יש לבצע בהפרדה של 300 DPI – לא פחות ולא יותר.

יש תמונה? מצוין. למי שמעוניין להגיע לתוצאות בצורה המהירה ביותר, אנו ממליצים להוריד את התוכנה Passport Photo שעולה 10 דולר. תוכנה זו מכילה אשף קל ונוח, המייבא תמונה ממקור אחר ומכין אותה להדפסה מרובה. אפשר גם לעשות את זה לבד בלי לבזבז כסף בעזרת תוכנה גרפית. לא צריך משהו מקצועי – אפשר בהחלט לבצע את המשימה עם תוכנה כגון Paint.Net שהנה חינמית לחלוטין. הנה שלבי הביצוע:

1. פותחים את התמונה בתוכנה, ובוחרים בכלי Rectangle Select. מסמנים אזור בתמונה שמתחיל בקו בית-השחי עד קצת מעל הראש, תוך שמירה על פרופורציה כך שרוחב התמונה הוא כ-77 אחוז מגובהה.
2. מתפריט Image בוחרים Crop.
3. מתפריט Image בוחרים את פעולת RESIZE ומגדירים את הפעולה כך שהגודל החדש יהיה 275 פיקסל לרוחב או 354 פיקסל לגובה. כאשר מקישים גודל של הרוחב, האורך משתנה בהתאם, ולכן אם הבחירה שלנו הייתה בפרופורציה לא מדויקת, לא נורא – פשוט מקישים את הגודל הגדול יותר.
4. משתמשים שוב בכלי הבחירה משלב 1, אבל הפעם מתקנים את המימד שהיה גדול מדי, ושוב מבצעים Crop כמו בצעד 2.
5. מתפריט Image בוחרים Canvas Size ומקלידים את הגודל 1181 על 787 פיקסל. שטח העבודה יגדל לממדים של תמונת 10X15, והתמונה שלנו תופיע בקטן בצד שמאל-למעלה.
6. תוחמים את התמונה הקטנה בעזרת כלי Rectangle Select ומבצעים העתקה (Copy) מתפריט Edit.
7. מבצעים הדבקה בעזרת הפקודה Paste as new layer מתפריט העריכה, וגוררים את השכבה החדשה שהופיעה מעל התמונה הצידה, כך שהיא מונחת ליד התמונה המקורית.
8. מבצעים שוב Paste as new layer ומזיזים ליד שתי התמונות הראשונות.
9. חוזרים על צעד 7 עד שכל אזור התמונה מלא, מלבד שוליים של כ-סנטימטר בצד ולמטה. סה"כ, אמורות להיות 8 תמונות זהות.

את התמונה הסופית שומרים בדיסק הקשיח. כל התהליך אמור לקחת כעשר דקות או אפילו פחות, למי שמיומן. עכשיו כל מה שיש לעשות הוא למסור להדפסה את הקובץ בחנות הצילום השכונתית, או בחנות המבצעת הדפסות דרך האינטרנט, ולבקש הדפסה בגודל 10*15 "מבריק". את התוצר המוכן יש לגזור לחתיכות, ולהשתדל לדייק בגזירה.

תמונות פספורט ישראליות הן בגודל של 4.5 על 3.5 סנטימטר, בקירוב, אך למי שצריך תמונות עבור בקשת ויזה אמריקאית, יצטרך תמונות בגודל אחר. האמריקאים מתעקשים על גודל של 5X5 סנטימטר בדיוק, והם קפדנים לגבי איכות התמונה במידה קיצונית. אפשר למצוא את הדרישות המדויקות בלינק המצורף, אך באופן כללי התהליך דומה למדי, רק במידות אחרות. כדי להתאים לדרישות הגודל, תמונות אמריקאיות נכנסות בגודל סטנדרטי של 10X15 בטבלה של 2X3 תמונות, כך שהתפוקה יקרה יותר, אך לא משמעותית. למי שמגיש בקשה לגרין-קארד, או שהבקשה דחופה במיוחד, אנו ממליצים לא לאלתר אלא ללכת לחנות מקצועית, מכיוון שחבל לאבד זמן במידה והשגרירות תחליט שהתמונה שלך לא עומדת באחד מהתנאים.