לפני שמתחילים את הביקורת על Resistance: Fall of Man, ואתה גם את הסיקור של הפלייסטיישן 3, צריך לנשום עמוק ולהבין מה בעצם קורה פה זהו, הגענו לדור החדש של קונסולות משחק. הדור השביעי, ליתר דיוק. בינתיים אמנם רק פלייסטיישן 3 מיובאת באופן רשמי לישראל, אבל מיקרוסופט הבטיחו אקס-בוקס 360 בארץ עד סוף השנה והתקווה היא שהם יממשו את ההבטחה. רק הווי לא מקבל יבוא רשמי, אבל זה לא אמור לעצור אתכם מלשים עליו את הידיים בעזרת חנויות המשחקים הייעודיות או חנויות מקוונות בחו"ל.
הפעם הראשונה בה ראיתי את Resistance הייתה בתערוכת E3 בשנה שעברה, ואני לא יכול להגיד שהתלהבתי יותר מדי. אפילו אם הייתי שוכח לרגע מהיפנים המעצבנים שניסו לדחוף אותי מהתור, הגרפיקה שהוצגה שם פשוט לא התאימה להגדרה המפוצצת של "הדור הבא", והמשחקיות... ובכן, אז זה נראה כמו Call of Duty עם חייזרים.
מים רבים זרמו מאז בנהר הוולגה, וכשקיבלתי את הגרסה הסופית של Fall of Man לביקורת, התייחסתי אליו כאל משחק שאף פעם לא ראיתי. זו הייתה הטעות הראשונה הראשונה ראיתי אותו, וכנראה שכך גם אתם, בתוך כל משחק מלה"ע II אלמוני. למרות שמדובר בהיסטוריה אלטרנטיבית, זה לא מפתיע המלחמה עליה מדובר במשחק היא גרסת העולם האלטרנטיבי למלחמת העולם השנייה, רק שהפעם האויב הוא ה-Chimera, נחיל מוטציות רוסיות מרושעות שפורץ את מסך הברזל (חומה אמיתית בעולם המשחק) ומנסה להשתלט על אירופה בשנת 1951.
אתם נכנסים לנעליו של נייתן הייל, לוחם אמריקאי העשוי ללא חת שנוחת עם 5,000 מחבריו בשביל לעזור לבריטים במלחמה נגד הרוסים. מה שהם לא יודעים, זה שאלה לא סתם רוסים, אלא הקומוטציות (מוטציות של קומוניסטים). באופן מאוד, מאוד לא מפתיע, 5,000 החברים נופלים מיד בעקבות מיני-קומוטציות שנכנסות להם לגוף והופכות אותם לקומוטציות (יו, איזו מלה כיפית!) בעצמם. הייל בעצמו גם הופך לקורבן הפלישה הכה-פולשנית, אבל בניגוד לשאר הוא לא משנה את דעותיו על הדיכוטומיה של הטוב והרע, ומתחבר למחתרת הבריטית בשביל להלחם ב-Chimera.
מלחמת העולם האפור
למרות שמדובר בסיפור מדע בדיוני, ההרגשה הראשונית אותה המשחק נותן לכם היא של FPS (משחק פעולה מגוף ראשון) שגרתי לחלוטין, עם עיצוב שלבים מאוד לא מתוחכם הלוקח אתכם למקומות שונים באנגליה בירת הבנייה המשעממת של העולם. לפעמים יש כאן גם הסבה עתידנית מוזרה כזו או אחרת של בניין רגיל, אבל הקומוטציות הן חסרות סגנון כמעט כמו האנגלים, וביקור באחד הבסיסים שלהם היה גורם לגאודי לרוץ אל עבר החשמלית הקרובה בשביל להידרס.
אז כן, הגרפיקה של הפלייסטיישן 3 יפה יותר מזו של 2, אבל אני לא הולך לקרוא לה "השלב הבא באבולוציה של המשחקים" כי היא פשוט לא כזו. זה גם לא המשחק הנכון בשביל לשפוט גרפיקה אין בו טקסטורות מעניינות מדי והצבעים של מרביתן דהויים ולא משובבי נפש. גם האנימציה של הדמויות, החל מאנשים ועד ל-Chimera המפלצתיים, מעניינת כמעט כמו פטרוזיליה בכנס יישומי ווב 2.0. כאמור, אני לא אומר שזה רע, אלא רק שזה מאוד שגרתי ולא עולה בקנה אחד עם הציפיות שהיו לי מה-PS3.
אחד המקומות היחידים בהם ניכרת רמת השקעה גבוהה הוא כלי הנשק. מול רובים משנות ה-50 שיש לחיילים אנושיים, עומדים כלי הנשק החזקים והמוזרים של הקומוטציות הקומונאציות החל מרובה שיורה דרך קירות ועד לאחד שמסוגל לירות כדורים מתבייתים אם סימנתם קודם את המטרה. אבל אחרי זמן מה גם כלי הנשק הללו מאבדים מקסמם. מה עוד שתחמושת אף פעם לא חסר, כמו גם ערכות בריאות; הגיבור שלנו מבריא גם לבד, אם הוא נח לכמה שניות, אבל תמיד עד שלב מסוים אחריו הוא צריך ערכה נוספת. והאויבים, הם טיפשים יותר מהחזיר הקטן שבנה בית מקש האידיוט. כל מה שהם יודעים לעשות זה לעמוד, לירות, להתכופף ולהסתכל במבט ריק אל תוך הקנה אותו אתם מכוונים לראשם אחרי שאיגפתם אותם.
אך דבר אחד האויבים שלכם כן יודעים לעשות, וזה לירות. השלב הראשון של המשחק מדגים היטב את הקטע שבו אתם מתים אחרי 5 דקות כי כל האויבים צלפים, והאנשים שאתכם לא ממש יודעים איך מחזיקים את הנשק. אה, כן, יש אתכם אנשים שבאים כל כמה דקות בשביל לעזור, ומתים תוך שניות. הסיבה לכך שלא הזכרתי אותם קודם היא שהם באמת לא חשובים, ולא תורמים כלום ל-12 השעות של המערכה לשחקן יחיד.
אולי אני שופט את המשחק הזה על פי סטנדרטים לא הוגנים ולא מציאותיים, אבל הבטיחו לי את "הדור-הבא" וקיבלתי את "הדור-הזה-קצת-משופר". אני מצטער, זה לא מספיק טוב בשבילי. זה לא, חס וחלילה, משחק גרוע ממש לא, אבל הוא לא מצליח להבריק, ולא להלהיב אותי. אין בו את המגניבות שמאפיינת את Ratchet & Clank סדרת המשחקים הפופולרית של חברת Insomniac אשר פיתחה גם את Resistance, וגם תתקשו למצוא בו חידושים לז'אנר או ביצועים מרהיבים לאלמנטים ישנים. ובכל זאת, אל תשפטו את יכולות ה-PS3 על פי הכותר הזה, משחקי השקה מעולם לא היו הצד החזק בקונסולות של סוני, ואני בטוח שבעוד שנה נוכל כבר לראות את "הדור-הבא" האמיתי.
מה טוב? מה רע?
הטוב: גרפיקה יפה יחסית, כלי נשק מגניבים, סיפור מעניין
הרע: לא משקף את יכולות הפלייסטיישן 3, עיצוב שלבים משעמם ואינטליגציה מלאכותית גרועה.