בלוגים שמוגים

שבועיים רצופים עסק הטור בעיקר במאבקה של האינטרנט הישראלית בהצעת החוק של חה"כ [[אמנון כהן]] בנושא הגבלת הגישה לאתרים למבוגרים. השבוע החלטתי לקחת הפסקה קצרה מהנושא. בסופו של דבר דעתי האישית היא שהחוק לא יעבור – עם זאת חשוב ביותר להמשיך ולהראות כי אכפת לנו. נכון לרגע זה אין התקדמות ממשית, לא בתחום החקיקה ולא בתחום המאבק. לפיכך החלטתי להקדיש את הטור הנוכחי לעניינים אחרים שעומדים על סדר היום.

אלה מכם שלא יכולים להתאפק וחייבים לקבל את המידע הכי חם בנוגע להצעת החוק 892 – אתם מוזמנים לאתר של חנן כהן שמרכז את כל המידע הרלוונטי בנושא. ישנה גם כרזה חדשה למאבק.

בשעה טובה עלה לאוויר האתר החדש של [[שירות התעסוקה]]. לפי מקורות שהתפרסמו באינטרנט נראה כי עלות הקמת האתר (שנעשתה באמצעות חברות [[טלדור]] עומדת על בין 1.5 ל-2 מיליון שקלים. מטרת האתר היא לבנות את מאגר הדרושים ומחפשי העבודה הגדול בארץ שינוהל ע"י סוכנות ממשלתית ולא בידי חברות פרטיות. היות ומדובר בכלי שמומן מכספי הציבור, הועלו תהיות רבות בנוגע למחיר הקמת האתר כפי שפורסם. הטענות שהועלו בפורום הסקופים של רוטר.נט זועקות כי מדובר בעוד מקרה שחיתות – לדברי הכותבים, מחירו של אתר זה לא יעלה על סכומים הפחותים בעשרות אחוזים.

עם זאת, מדיון בנושא שהתפתח בתגובות אצל [[אפי פוקס]] ניתן להבין כי בכל זאת מדובר במחיר ריאלי. המחיר מורכב לא רק מהקמת האתר – כלולות בו גם הוצאות התפעול (כגון אחזקת שרת ותחזוק מאגר מידע דינמי), ההטמעה בלשכות שירות התעסוקה והביטוח הלאומי וכמובן גם הסנכרון והעדכון התמידיים.
טענה נוספת שהועלתה כנגד האתר של שירות התעסוקה היא בחשד לפרסום תכנים המוגנים בזכויות יוצרים ללא אישור מבעלי הזכויות. ארז וולף, מפעיל הבלוג We-CMS, שם לב לכך שאחת התמונות באתר כוללת סימן מים של שירות להפצת תמונות (וזאת במטרה למנוע מאתרים אחרים לעשות שימוש בתמונה המוגנת בזכויות לאתר ספציפי). זמן קצר לאחר שוולף פרסם פוסט בנושא, התמונה הורדה מן האתר. שירות התעסוקה בתגובתו לכתבתם של [[עידו קינן]] ו[[דורה קישינבסקי]] מ-NRG מעריב הפנה את האחריות לתקלה זאת אל חברת טלדור, שבנתה את האתר.

לכל אחד מאיתנו יושבת בראש נוסחת הפלא להתעשרות מהירה ובטוחה. כל מה שעלינו לעשות זה להתחיל ליישם דרך זו, ואז רק ולחכות לרגע שבו נוכל לצחוק כל הדרך אל הבנק. הבעיה העיקרית בכל הסיפור היא כמובן הביצוע של הרעיון הגאוני – והכי חשוב, להיות הראשונים שיבצעו את התוכנית הזאת.

לפני שנתיים, ביולי 2005, פתח בחור קנדי בשם [[קייל מקדונלד]] בלוג בשם "אטב נייר אדום" (One Red Paperclip). בבלוג הציע מקדונלד לקוראים להתחלף איתו בדברים תמורת האטב. בסופו של דבר, לאחר כשנה ו-14 החלפות (ביניהן חוזה הקלטות, תפקיד בסרט קולנוע, פגישה עם אליס קופר וקרונוע) שזכו לסיקור נרחב הן בבלוגוספירה והן בתקשורת הממוסדת – מקדונלד קיבל לידיו מפתחות של בית חווה דו קומתי בקנדה.

דוגמא מפורסמת לקונספט מקורי שהביא עושר להוגה שלו הוא אתר המיליון פיקסלים. [[Alex Tew]], סטודנט בריטי שהחליט לממן את לימודיו באוניברסיטה באופן מקורי. טואו הקים אתר שחולק לפיקסלים בודדים הניתנים לרכישה תמורת דולר אחד לפיקסל (סה"כ מיליון פיקסלים). האתר פנה למפרסמים ואתרים באינטרנט והציע להם לרכוש מקום לפרסום החל ב-100 פיקסלים (10 על 10). האתר שאף הוא הוקם בשנת 2005 צבר פופולאריות עצומה ברחבי העולם ותוך כ-5 חודשים נמכרו כל מיליון הפיקסלים שהועמדו למכירה.

שתי הדוגמאות הללו היוו קונספט מהפכני שהצליח לתפוס חזק בעיקר מכיוון שהיה מדובר ברעיון מקורי וחדשני. אם מקדונלד וטואו היו צריכים להביע מקוריות רבה במטרה להגשים את המטרות שלהם, אז [[ירון מירלמן]] החליט לפנות אל הגולשים בצורה הרבה יותר ישירה. בבלוג שלו מציע מירלמן תוכנית פשוטה בעלת שלושה שלבים בלבד:

בשלב הראשון נשיג 100 שקלים.
בשלב השני נגיע להכרה כי אם הם ילכו לנו לאיבוד, סביר מאוד להניח שהדבר לא ימוטט אותנו כלכלית
בשלב השלישי מבקש מירלמן באופן הישיר והבוטה ביותר שנביא לו את מאה השקלים הללו.

בתמורה אנחנו המשתתפים בניסוי מקבלים הבטחה כי השימוש שיעשה בכסף יהיה למטרה טובה וכל המשתתפים (יש לקרוא – אלה שהעבירו למירלמן 100 שקלים) יוזכרו בפרוייקט לכשיתפרסם. כרגע הרעיון נמצא בחיתוליו, ונכון לכתיבת שורות אלה עומד המאזן על 500 שקלים. הטור בלוגים שמוגים ימשיך לעקוב אחרי היוזמה הנ"ל וידווח מן השטח בהתאם להתפתחויות.

לפני כמה שבועות כתבנו כאן על [[אילנה חי]] החולה בלוקימיה. קרובי משפחתה של אילנה הקימו בלוג שדרכו הם מעלים את המודעות למחלה וכן קוראים למבקרים בבלוג לגשת לתחנות מד"א ולערוך בדיקת מוח עצם על-מנת להכנס למאגר התורמים הפוטנציאליים ואולי לאתר את התורם שיציל את אילנה.
אלון, סטודנט לכלכלה, כותב בבלוג שלו על הצעה שיכולה (במידה ותייושם) לתרום להצלת אנשים רבים מן המחלה במידה וניהול מאגר הבידוק יופרט ויועבר לידיים פרטיות.

קמפיין חדש הופיע לאחרונה במספר בלוגים. הקמפיין מוחה כנגד דבריו האחרונים של ראש השב"כ – על-כך שאחת ממטרות שירות הבטחון הכללי היא לפעול למניעת השינוי באופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית ולעקוב אחר אלה שפועלים במטרה זו.

בלוגר שמכנה את עצמו "הצועד בנעליו" החליט ליצור סטיקר פשוט המתנגד למטרה המדוברת של השב"כ. הסטיקר קורא ל[[יובל דיסקין]], המכהן בתפקיד ראש השב"כ, לבוא ולחקור את את המשתמש בו – וזאת בשל העובדה שבלוגו פועל לשינוי אופיה של מדינת ישראל.