בשבוע שעבר סיפרתי לכם אודות בוב קאהן ווינט סרפ, שני האנשים שעבודתם הניחה את היסודות לעולם הדיגיטלי בו אנו חיים. מאז סרפ וקאהן התפתחה הרשת בקצב יפה, אבל לא מסחרר. עד שהגיע טים ברנרס-לי (Tim Berners-Lee) והמציא את הווב. (ואגב, היה הורג אותם לא לבחור בשתי המילים "Web" ו-"Net" שהתרגום של שתיהן לעברית הוא "רשת"? וכן, אני מתעלם מהמילה "מרשתת" של האקדמיה וממליץ שתעשו זאת גם אתם).
בכל מקרה, היינו ביצירת הווב. אם יצירת האינטרנט הייתה תהליך שבו השתתפו אנשים רבים לאורך שנים רבות, וניתן להטיל ספק כלשהו בהגדרתם של סרפ וקאהן כיוצריה, הרי שלא ניתן לומר זאת על הווב. לרשת האתרים העולמית שבה אנו גולשים יש אבא אחד, ושמו סיר טים ברנרס-לי.
בשנת 1980, בעודו עובד כעצמאי עם ב-[[CERN]] - הסוכנות האירופאית למחקר גרעיני - הציע ברנרס-לי פרויקט המשתמש בהיפר-טקסט (טקסט כתוב שמקשר למידע נוסף) כדי לסייע בהפצה ועדכון של מידע בין חוקרים. הוא בנה מערכת בשם ENQUIRE, שדומה בארכיטקטורה שלה לוויקיפדיה ואשר נועדה לשימוש בתוך הקהילה המדעית בלבד.
ברנרס-לי עוד עבד ב-CERN ב-1989, כשעלה בדעתו לחבר את ההיפר-טקסט לאינטרנט הצעירה. הוא כתב הצעת מחקר שהתקבלה לאחר מספר שינויים ובנה את הדפדפן הראשון, ששמו היה [[WorldWideWeb]]. כשמדברים כיום על ווב 2.0, והרעיון שצרכני הרשת הם גם יוצריה הפעילים, מדובר בעצם בהגשמת החזון המקורי של ברנרס-לי, שכן WorldWideWeb לא היה רק דפדפן, הוא גם היה תוכנה לעריכת אתרים. ברנרס-לי בנה גם את שרת הווב הראשון, אותו כינה httpd (ראשי תיבות של HyperText Transfer Protocol daemon).
אתר הווב הראשון נבנה ב-CERN והועלה לרשת ב-6 לאוגוסט 1991. הוא הכיל הסבר בנוגע למהותה של הווב, איך ניתן להשיג דפדפן ואיך ליצור שרת.
סטנדרטים
ברנרס-לי בחר במודע לא לרשום פטנט על הווב. הוא מעולם לא דרש תמלוגים על השימוש בה. World Wide Web Consortium (המוכר יותר בשם [[W3C]]) שהקים באוניברסיטת MIT כדי לקבוע סטנדרטים ולקדם את הווב, החליט שכל סטנדרט בווב חייב להיות מבוסס על טכנולוגיה נטולת תמלוגים, כדי שכל אחד יוכל לאמץ אותו. ברנרס-לי האמין בעת שיצר את הווב - ומאמין עד היום - שלמדענים בכלל ומדעני מחשב בפרט אחריות מוסרית, ולא רק אחריות טכנית.
נושא ה"סטנדרטים" עולה לדיון לעתים קרובות כשמדובר בדפדפני אינטרנט. זאת מכיוון שחברת מיקרוסופט זכתה לדומיננטיות עצומה ברשת עם אינטרנט אקספלורר בתקופה שבה נבנו מרבית האתרים הגדולים הקיימים כיום. ואינטרנט אקספלורר לא נבנה על פי הסטנדרטים המקובלים שנקבעו על ידי W3C. באותה התקופה נבנו הדפים כך שיתאימו לאקספלורר, דבר שאותותיו ניכרים עד היום. התופעה הזאת רווחה במיוחד בישראל, כיוון שבאותה התקופה היה קל בהרבה לבנות אתר בעברית שיותאם לאקספלורר מאשר לנטסקייפ, הדפדפן המתחרה דאז שתמך בסנטדרטים. את תוצאות אותה התקופה ניתן לראות גם היום באתרים רבים - כולל זה שאותו אתם קוראים כרגע - אך השפעותיה פוחתות.
בכל מקרה, עניין הסטנדרטים רלוונטי מאד לברנרס-לי עצמו, שכן הוא הקדיש לו חלק ניכר מחייו לאחר המצאת הווב.
הווה
ברנרס-לי עדיין פעיל מאד בכל הקשור להנהגת העולם הדיגיטלי. הוא עומד בראש W3C, ועל התמלוגים שלא קיבל פיצו מספר פרסי מדע רווחיים בהם זכה.
בשנה האחרונה בחר להפוך למעורב מאד במאבק למען נייטרליות הרשת, העיקרון שעל ספקיות קישוריות לספק את אותו רוחב הפס לכל ספקיות התוכן, ולא ליצור מעמדות שונים ברשת בהתאם לעומק הכיס, דבר שעשוי לחסל חברות סטארט-אפ מקוונות צעירות שקרנם דורכת ושמיליונים מבקרים באתריהם לפני שיש להם מודל עסקי שישלם על זכויות מיוחסות.
ברנרס-לי הוא גם הוגה רעיון הרשת הסמנטית, שבה מחשבים יוכלו לנתח את כל הנתונים ברשת ולדבר, מעשית, זה עם זה. רבים סבורים שהרשת הסמנטית תהיה הגל המשמעותי הבא בהתפתחות הרשת בעקבות ווב 2.0.
בכלל, נראה שהעולם מפגר אחרי ברנרס-לי במספר שנים. הוא הגה את הווב כווב 2.0 ב-1990 ולקח זמן עד שהחזון המקורי שלו החל להתקרב להגשמה. הוא הגה את הרשת הסמנטית ב-1999, ורק עכשיו נראה שהיא מתקרבת.
טים ברנרס-לי הוא לא איש שהיה שם בזמן הנכון ובמקום הנכון והמציא את הרשת תודות למזל וצירוף מקרים. הוא הגה את הווב. הוא המציא אותה. הוא החל את היישום שלה הלכה למעשה, ומסייע לכוון אותה מאז הקמתה ועד היום. כיום יש לו בלוג, שהדבר השלילי ביותר שניתן לומר עליו הוא שהוא לא מעדכן אותו לעתים קרובות מספיק.
מכל האנשים שייסקרו בסדרה הזאת, סיר טים ברנרס-לי הוא כנראה הגדול מכולם. בלעדיו, באמת ובתמים שלא היינו כאן היום.