גדולי האומה הדיגיטלית

על פניו, זה היה בלתי צפוי: מרצה למשפטים זכה להופיע ברשימת 50 האמריקאים בעלי החזון המדעי של מגזין Scientific American. כשמגלים במי מדובר, זה כבר לא כל כך מפתיע. לורנס לסיג, האיש שטבע את הביטוי Code is Law, הוא החולייה המקשרת בין עולם התכנות והרשת לעולם המשפט.

למרות קריירה מצליחה כמשפטן ומרצה למשפטים שסייע לתביעה של הממשל האמריקאי נגד מיקרוסופט והרצה בהרוורד לפני שהגיע לתחנתו הנוכחית בסטנפורד, לסיג נכלל ברשימה הזאת תודות לשני דברים: הראשון הוא Creative Commons, ההרחבה שלו את מושגי זכויות היוצרים המקובלים.

פרוייקט Creative Commons (מכאן: CC) נולד ממפח נפש גדול. לסיג ייצג את אריק אלדרד בתביעתו החשובה נגד משרד המשפטים האמריקאי בניסיון לבטל את הארכת זכויות היוצרים בעשרים שנים נוספות. התביעה הגיעה עד בית המשפט העליון האמריקאי ונדחתה, אבל במסגרת הקמפיין להשגת מטרותיה, החל לסיג לפעול גם בנתיב חלופי. הנתיב הזה כלל יצירת רשיון זכויות יוצרים חלופי, שמאפשר ליוצרים לשמור על זכויותיהם ביצירה ועדיין לאפשר שימוש חופשי – במידה זו או אחרת – ביצירה ברשת.

בשנים הלא רבות מאז השקת הרשיון במתכונתו המקורית בדצמבר 2002, שוחררו מעל 10,000,000 יצירות דיגיטליות ברשיון CC זה או אחר. יצירות אלה כוללות: תמונות, טקסט, מוזיקה, עיצובים ועוד.

הסיבה השנייה – הקשורה ישירות לראשונה – שלסיג נכלל ברשימת גדולי האומה הדיגיטלית היא מושג Free Culture, התפיסה העקרונית מאחורי CC, והתנועה החברתית שמרחיבה את העקרונות האלה.

מטרת תנועת התרבות החופשית היא יצירת מבנה חדש לחברה עצמה, מבנה שעובד מלמטה למעלה ומאפשר השתתפות לכל בני החברה. כשמדברים על העקרונות של האינטרנט, ועל החופש שהאינטרנט מעניקה ומאפשרת לכל אדם המחובר אליה, אלה העקרונות עליהם אנו מדברים.

חברות המדיה הגדולות רואות בלסיג וברעיונות שלו איום, אבל הן טועות. יצירה חופשית יותר תוליד יצירה טובה יותר. ואנשים, כך הוכח פעם אחר פעם אחר פעם, ישלמו על יצירה שראויה בעיניהם גם כשיש חלופות חינמיות.

אנחנו חיים בעולם של רמיקס, בעולם של Mashup שבו כל אדם בחברה המערבית יכול לקחת כמעט כל יצירה ולשלב אותה עם יצירה אחרת וליצור משהו חדש. תרבות ההיפ הופ נבנתה על היסודות האלה, והראתה שיש ערך אמנותי מובהק בשילוב יצירה קיימת ביצירה חדשה. יוטיוב נבנה על יצירות כאלה, והוכיח שבהינתן הפלטפורמה, אנשים ייצרו, ויעשו זאת בהמוניהם.

יותר מכל אדם אחר, לורנס לסיג יוצר את התשתית הרעיונית, ההגותית, המשפטית לתפיסות החדשות האלה. ברגעים אלה, הוא מניח את היסודות לעתיד היצירה העולמית – שעשויה לראשונה להיות עולמית באמת תודות למדיה הדיגיטלית.

באופן מקרי לחלוטין, מתפרסמת כתבה זאת יומיים לפני כנס Creative Commons ישראל, שיתרחש באוניברסיטת חיפה ב-21 לחודש בשעה 16:00 באולם 5007 באוניברסיטת חיפה. אם אתם מעוניינים בפרטים נוספים, ואולי גם בסיוע ליצירת העתיד הדיגיטלי של כולנו, דלגו לאתר CC הישראלי, בקישורים.