התוכניות של אטיאס

"עד סוף 2007 נצמצם את המעורבות שלנו בשוק ונוכל לשבת בצד", כך אמר שר התקשורת, אריאל אטיאס, בהתייחסו לתפקיד הרגולציה בעידן שאחרי ישום תוכנית ניידות המספרים. התוכנית אמורה להיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר 2007 ולהבטיח מעבר פשוט יותר של מנויי תקשורת בין מפעילים שונים. את הדברים אמר אטיאס בכנס התקשורת של גלובס.

אחרי מאבק של יותר משנה שנגרר גם לפתחו של בג"ץ, מנסה השר אטיאס למצות עד תום את מהלך ניידות המספרים. מנהלי חברות התקשורת אמנם מסכימים כי היערכות החברות נמשכת וכי הפעם הן יעמדו בלוחות הזמנים שנקב השר, אך הם נשמעים ספקנים בהרבה באשר למידת השינוי בתחרות שהתוכנית תבצע.

"לא התרחשה דרמה גדולה בעולם מהרגע בו יישמו ניידות מספרים, כיוון שהחשיבות של המספר האישי יורדת. הציבור לא כל כך צמא לניידות המספרים, כך שנתחי השוק בסלולר יישארו דומים ולא ישתנו הרבה", אמר מנכ"ל פלאפון, גיל שרון.

גם סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, נשמע הרבה פחות נחרץ מהשר שלו: "אנחנו חושבים שבהתחלה יהיה שינוי בתחרות, אך אחר כך המצב יחזור להיות רגיל".

השר אטיאס הדגיש את השינוי בתחרות בשוק הטלפוניה הפנים ארצית, ואמר: "השוק מתחיל להתעורר בזכות המאמצים שעשינו בשנה האחרונה, כשחברות הכבלים גייסו 130 אלף מנויי טלפוניה בתקופה זו, בעוד קודם לכן הן גייסו רק 100 אלף מנויים במשך כמעט שנתיים. המגזר העסקי יודע להגן על עצמו ועל כן אנחנו במשרד התקשורת מכוונים לתת מענה למגזר הפרטי", אמר אטיאס.

סמנכ"ל השיווק של הכבלים, יוסי לובטון, הצהיר כי "הכבלים יכפילו את קצב גיוס המנויים לטלפוניה, העומד כיום על 12 אלף מנויים בחודש, עם כניסת ניידות המספרים".

מה שעשוי להקשות על לובטון היא הקביעה המפתיעה של שר התקשורת כי "יש להעניק אופק עסקי לבזק ועל כן אנחנו צריכים לקבוע מה יקרה עם בזק לאחר שתאבד 15% מנתח השוק שלה בטלפוניה. גם בזק צריכה ודאות רגולטורית ויגיע השלב בו נצטרך להסיר את הכבלים מעל ידי בזק".

רן גוראון, סמנכ"ל השיווק של בזק, התנפל על אמירה זו של השר אטיאס כמוצא שלל רב, וטען כי "חברת הכבלים כבר הגיעה ל-15% משוק הטלפוניה הקווית במונחי דקות שיחה וחיבור למשקי הבית". עם זאת, על פי מספרי משרד התקשורת הכבלים עוד לא שם, ויותר מכך הדרישה של משרד התקשורת היא כי נתח השוק ייקבע בהתאם להכנסות החברות.

השר אטיאס הפתיע כשהצהיר כי "אם יש חברות שרוצות לספק טריפל פליי (טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה) נאפשר זאת, ובתנאי שההפרדה המבנית בבזק תישמר". אטיאס התייחס גם לאפשרות שהוא ינסה לקדם צנזורה באינטרנט, כפי שדווח לראשונה ב-TheMarker, ואמר כי "יש לראות באינטרנט כעולם שמצריך פיקוח ורגולציה כיוון שהטלוויזיה נכנסת אליו פנימה".

אטיאס קבע כי הוא רוצה לראות מכרז לתדרי ה-WiMax כך שיאפשר לצרכנים ליהנות ממחירי שירות נמוכים יותר, ורמז בכך להחלטתו הצפויה בתוך ימים. "הגיע הזמן לעשות מכרז לצרכנים ולא למשרד האוצר. מי שייתן את המחיר הנמוך ביותר לצרכן הפרטי יזכה ביתרון".

מנכ"לי חברות הסלולר נזעקו, ומנכ"ל פרטנר, דוד אבנר, ציין כי "יש לקיים מכרז בתנאים שווים". לדברי אבנר, "לא יכול להיות שיתנו לענקית מוטורולה (החברה האם של מירס) להתחבא מאחורי הננס מירס ולבקש הגנות והקלות. זה עוול לאזרחים לא למכור את התדרים תמורת כסף מלא".

לובטון חזר על דרישת הכבלים לפתוח את שוק הסלולר למתחרים חדשים ועל הבטחת המנכ"ל, דוד קמינץ, להורדת מחירים של 30% בשוק הסלולר. לובטון זכה לגיבוי מצד אנשי הרגולציה, כשהממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, אמרה כי "יש ביטויים לחוסר תחרות בשוק הסלולר בנתחי השוק השווים, העלאות המחירים וחסמי הכניסה ללקוחות ולמשקיעים בשוק. אלה סימנים שיכולים להעיד על מיעוט תחרות. אינדיקציה לתחרות היא גם במחיר".

ד"ר אסף כהן חיזק את עמדתה כשאמר, "ברור לחלוטין ששוק הסלולר לא תחרותי לגמרי". מנכ"לי חברות הסלולר טענו מצידם כי שוק הסלולר תחרותי בכל השוואה עולמית בהתאם לפרמטרים של ריכוזיות, דומיננטיות בנתחי השוק, רמת הרווחיות של החברות והמחירים הנגבים בענף.

דוד אבנר אף שלח איום לעבר משרד התקשורת: "אם תוציא החברה ששכרתם לבחינת התחרות בשוק הסלולר, חברת NERA, תוצאה אחרת - יהיה בכך חשד שדעתה שונתה על פי דרישת מזמין העבודה (משרד התקשורת). אנחנו לא לגמרי סומכים על האוביקטיביות של התוצאות של משרד התקשורת".