סמייל(י) עצוב

מרביתנו מכירים את הקושי שבהתנתקות מספקיות שירות. לא משנה אם מדובר בשירותי טלוויזיה, טלפון או אינטרנט – במרבית המקרים מחלקת שימור הלקוחות תעשה את כל מה שביכולתה בשביל לא להפסיד אתכם למתחרים. זה מה שקרה לגיל ברונשטיין – אזרח שניסה להתנתק ממסלול השיחות הבינלאומיות של אינטרנט זהב. המקרה הגיע לבית המשפט, והיום אף ניתנה החלטה שמעניקה לו 2,500 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

גיל ברונשטיין התחבר, בנובמבר 2005, למסלול שיחות בינלאומיות של חברת אינטרנט זהב. במאי 2006 הוא הצטרף גם למסלול גלישה באינטרנט של אותה החברה, כשבזמן ההצטרפות לשירותי האינטרנט הוא קיבל את הזכות לצפות בשידורי המונדיאל (אשר היו, כידוע, בתשלום) בתמורה להתחייבות ל-15 חודשים לחבילה. אם היה מתנתק מחבילת הגלישה, היה אמור לשלם 309 ש"ח.

בנובמבר 2006 ביקש ברונשטיין להתנתק ממסלול השיחות, תוך שהוא נשאר במסלול אינטרנט, ואז החלו הבעיות.נציגת שירות הלקוחות ראתה את שתי החבילות אליהן היה מנוי כעסקה אחת, והודיעה כי יש לו התחייבות, אותה הוא לא יכול להפר בלי לשלם קנס. הבקשה לדבר עם נציג אחראי נענתה בתשובה כי הנציג יחזור אליו תוך 48 שעות. בפועל, חזר אליו נציג רק אחרי 9 ימים, ולא בגלל הבקשה עצמה. כשראה גיל ברונשטיין שלא חוזרים אליו, התקשר לחברת האשראי והורה לבטל את הוראת התשלום לאינטרנט זהב. הנציג אשר חזר – עשה זאת בשביל להבין למה בוטל אמצעי התשלום.

מבחינת אינטרנט זהב, ביטול אמצעי התשלום היה גם הוא הפרת חוזה, וברונשטיין נדרש לשלם את הקנס. גם כשהסביר כי כל מה שהוא רוצה זה להתנתק ממסלול השיחות, והסיבה להוראת ביטול הייתה היעדר היחס והרצון שלו לקבל שירות – דרשו ממנו בחברה לשלם להם את הכסף. כל זה הגיע, כאמור, לבית משפט, והיום פסק כבוד השופט אברהם טננבוים את פסק דינו בתיק הזה.

בהחלטתו קיבל השופט טננבוים את גרסתו של התובע, כשהוא כותב: "לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי בשום שלב לא ביטל התובע את החוזה ובשום שלב לא התכחש לאחריותו על פי החוזה ולחבילת האינטרנט. כל שביקש היה לעורר את תשומת ליבה של הנתבעת. כשכשל בניסיונו לעשות כן, השתמש באמצעי היחיד שיש בידו אמצעי התשלום."

בסופו של דבר, החלטת השופט הייתה לבטל את החוזה בין התובע לנתבעת ולא לאפשר לה לגבות ממנו קנסות, אך הורה לתובע לשלם את חובו על מסלול השיחות – אם קיים כזה. בנוסף, הורה השופט לאינטרנט זהב לשלם לגיל ברונשטיין 2,500 ש"ח על עגמת הנפש שנגרמה לו. סכום זה נמוך משמעותית מ-17,800 אותם ביקש התובע, אך השופט גם ציין כי "סכום זה הוא על פי האומדן אך אם יראו בתי המשפט כי עדיין ממשיכה התנהגות מעין זו, לא יהיה מנוס מפיצויים גבוהים משמעותית.".