הטכנופובית עוברת דירה

"הלו? הלו? תמיכה טכנית?"

למי אני מדברת. הטלפון בכלל לא מחובר. ולא בטוח שיהיה מחובר לעולם.

בדרך כלל, לי ולמכשירים חשמליים יש הבנה מסויימת. או לפחות, שביתת נשק מסוג כזה או אחר. לדוגמה – אם השבוע תורו של הוידאו למרוד בי, המחשב יחכה שבוע שלם כדי להצהיר שגם הוא לא רוצה לעבוד עם מישהי שמשתמשת בכונן הדיסקים כמשטח להנחת כוס הקפה. אם המצלמה הדיגיטלית לא מוכנה להתחבר לכבל, מכונת הכביסה תעבוד לפחות עוד חודש. תמיד זה היה כך, והיה בעניין כולו משהו מרגיע למדי. תמיד כשהכל עבד חייתי בדריכות נוראה, וברגע שהתקלקל המקרר – ידעתי שעכשיו הכל בסדר. לפחות המחשב והטלויזיה עובדים.

השבוע היתה הפעם הראשונה שהדירה החדשה שלי, וכל מכשיריה, קמו עלי להורגי. זה היה מראה מזעזע לכל הדעות, במהלכו היו מעורבים כבלים חשמליים, שקעים רופפים, תיבות חשמל ומים.

טכנופוביות, מסתבר, לא יכולות לעבור דירה לבד.

למזלי, בשביל זה יש אבא. ואחרי שהתחשמל כמה פעמים, הביא את כל ארגז הכלים שלו, רטן והתלונן וחיבר מחדש את כל קופסת החשמל בכוך הקטן והמתפרק שלי, עזב אותי לאנחות, מתוך מחשבה שאת הכיריים החשמליות אפילו אני אוכל לדחוף לשקע.

הייתם מצפים שאחרי עשרים וחמש שנות היכרות הוא כבר יידע.

ואז העולם החל לקרוס.

זה התחיל בטכנאים שהגיעו. שלושה באותו יום, אבל היה נדמה שהם תריסר. קדחו בקירות, חיברו כבלים, בדקו מתח, החליפו קופסאות חשמל בקופסאות אחרות, ניתקו את הכבלים שקודמם חיבר, חיברו את הכבלים שקודמם ניתק, חפרו בחורים הקיימים, סגרו אותם ופתחו חדשים. בסיום אחר הצהריים, אני הייתי על סף ייאוש, אבל הטכנאים היו מעודדים והבטיחו לי, ביחד וכל אחד לחוד, שעכשיו אפשר גם לראות טלויזיה, גם להתחבר לאינטרנט וגם להתקשר.

כולם טעו, כמובן.

בתור התחלה, השלט של הטלויזיה לא הדליק כלום, וכשהדלקתי אותה ידנית היה רק מסך כחול. אני לא מבינה את הקונספט החדשני הזה של המסך הכחול. אני מתגעגעת לשלג. השלג היה מנחם. אם משהו לא היה בסדר, היו רעשים סטטיים איומים ונקודות שחורות, לבנות ואפורות על המסך. היום, המסך הכחול הזה יכול להעיד על המון דברים. למשל, כך הסתבר, שהתדרים של הממיר הדיגיטלי, הוידאו והטלויזיה התבלבלו, וצריך ללחוץ על החץ הקטן בשלט של הטלויזיה, אבל הוידאו חייב לעבוד, והכבלים צריכים לחבר בין כל השלושה בדיוק כמו שהטכנאי בטלפון אומר.

לפני כן, צריך כמובן להתקשר לטכנאי בטלפון. בעיה חמורה, שכן הטלפון לא עובד. בזמני, בזק היו החברה היקרה-להחריד ההיא, שאפשר לסמוך עליה לחלוטין. אין שביתות, אין הפסקות, אין שום צורך בתמיכה טכנית. פשוט מרימים את השפופרת ושומעים את צליל החיוג הארוך והמרגיע.

אין צליל חיוג. אין צליל תפוס. רק שקט. הטלפון שקט כמו מוות, שזה, סביר להניח, מצבו הנתון כרגע.
שיחה למוקד החיוג היקר להחריד של בזק, מהפלאפון (!) הבהירה ש...

למעשה, הבהירה זה מונח החלטי מדי, שלא מרמז על השעה הארוכה שביליתי עם מוקד השירות בטלפון רק כדי להבין שהטכנאי בלבל בטעות בין הכבל של המודם והכבל של הטלפון. יש שני חיבורים זהים במפסק החדש של בזק, והטלפון צריך להיות למעלה, המודם למטה. יש היררכיה בבזק, שזה חשוב.

עד כאן הכל בסדר. יש טלפון. יש טלויזיה. ואפילו די מהר, יחסית לטכנופובית. למה אין אינטרנט?

התקשרתי לתמיכה הטכנית של יס. ביס הפנו אותי לתמיכה הטכנית של בזק. התקשרתי לתמיכה הטכנית של בזק. בבזק הפנו אותי לתמיכה הטכנית של ספקית האינטרנט. התקשרתי לתמיכה הטכנית של ספקית האינטרנט. בספקית האינטרנט שאלו אותי אם חיברתי את המודם. הכרתי במעורפל את המושג, ושאלתי אותם אם זה הקופסה הקטנה השחורה שקיבלתי עם כל הכבלים שצריך לחבר אותם לכל מיני חורים.
הם שלחו טכנאי.

וכך, תמורת אי-אלו מעות, חוברתי בחזרה לרשת הבינלאומית, הגדולה, המאושרת.

בפועל, התברר שהאתרים לא עולים כי הייתי צריכה להוריד חייגן חדש. תהיתי האם אנשי האינטרנט מסוגלים לפתור את הפרדוקס של הורדת חייגן מהאינטרנט כדי שיהיה אפשר להתחבר לאינטרנט. להפתעתי, הם הצליחו.

1. בסיכומו של דבר, הרבה יותר פשוט להתחבר לכבלים. כשעושים עסקה של טלפון+אינטרנט+טלויזיה בכבלים, צריך בסך הכל לדבר עם הוט. כשעושים עסקה כזאת עם יס, צריך לדבר גם עם בזק, להזמין שני טכנאים נפרדים, ללכת לבזקסטור ולהביא משם מודם, להתקין אותו לבד, ואז אין שום דבר שמבטיח לך שזה יעבוד. טכנאים של הוט עושים בשבילך הכל.

2. מצד שני, יותר קל באופן יחסי להפעיל את השלט של יס, ובניגוד לזה של הוט הוא מתכוונן אוטומטית לתדרים של הטלויזיה כדי להפעיל גם אותה.

3. מצד שלישי, בסופו של דבר הכל תלוי אלו תכנים אתם מעדיפים בטלויזיה. כי המחירים, השירות והחבילה די זהים אחרי הכל. רק במקרה של יס, תבדקו לפני ההתקנה עצמה שיש על הבניין שלכם צלחת שלהם – אחרת תצטרכו לשלם הרבה יותר.

בשלב זה התברר שכשפועלים בדירת חדר קטנטנה המקרר, המחשב, הכיריים החשמליות, המודם, המסך, הטלויזיה, הוידאו, הממיר, הטלפון (שמתחבר לחשמל משום מה), וגם המזגן, פשוט כי היה נורא חם, כל אותם חיבורים חשמליים חבוטים זועקים הצילו, כמה ניצוצות עפים ממה שיש לי חשד שהוא קופסת החשמל (אך יכול בהחלט להיות שעון המים, או מתקן גישוש חייזרי, או כל דבר אחר), והכל נכבה בבת אחת, בעוד אד ירקרק וריח חרוך-קלות עולים בחדר. שקלתי להתקשר למכסחי השדים.

במקום התקשרתי לאבא.