מי צריך טכנולוגיה?

סטנדאפיסט לא מפורסם במיוחד מספר במופע שלו על אנשים שאומרים "אה...מחשבים זה לא כל כך בשבילי...אני לא איש מחשבים", ולטענתו זה כמו אנשים שלפני עשר שנים היו אומרים "אה...טלפונים זה לא כל כך בשבילי...אני לא איש טלפונים". אכן, כיום, כאשר יש מחשב בכל משרד וכמעט בכל בית, לחיות בלי זה הופך להיות קשה יותר ויותר. למרות זאת, מדי פעם רואים בתקשורת לעיתים קרובות עיתונאי זה או אחר שמתבטא בחריפות יתרה כנגד הטכנולוגיה ש-"משתלטת על חיינו" או "מכניסה זבל אלינו הביתה" או אפילו "הופכת את ילדינו לאלימים". לפני ימים אחדים פרסם כלי תקשורת ישראלי מוכר כתבה שבה מתגאה הכותב על כך שהוא נפטר מהטלוויזיה שמזרימה, לטענתו, "כמויות אדירות של פסולת תרבותית אל בתינו", ולפניו ראינו עשרות אם לא מאות כתבות בנוסח דומה. חלקן ממליצות לבעוט את המחשבים החוצה, עם כל המשחקים האלימים שבהם. אחרות מסתפקות בקריאה להתנתקות מהאינטרנט המוקדשת כולה לפורנוגרפיה. מדי פעם מבליח אורו של כתב שמאס בסלולריים המצלצלים בכל מקום. כל כתבה כזו מלווה במאות טוקבקים שמסכימים בהתלהבות עם דעותיו של הכותב, וגם חברים ובני משפחה שבפניהם הצגתי אני את הסוגייה הזדרזו גם הם לקפוץ על הגל. האם כולם צודקים ורק אני טכנופיל חולני?

במחשבה ראשונה, נראה שהם צודקים. הרי במקום להיפגש עם חברים, אני מתכתב איתם באימייל. במקום לצאת עם חברים לקולנוע, אני רואה את ה-DVD לבד בבית. אם כבר יצאתי מהבית, במקום ליהנות מהארוחה במסעדה הטלפון הסלולרי מצלצל כל חמש דקות עם איזה חבר שנתקע לו המחשב. למה הדברים לא יכולים להיות כמו פעם? למה לא לזרוק לפח את כל הגאדג'טים ולעצור "להריח את הקפה", כפי שאומרים באנגלית. למה?

הבעיה עם כל קריאות הבוז לטכנולוגיה היא שהן ממקדות את תשומת הלב בכיוון הלא נכון. הטכנולוגיה היא כלי שהומצא על ידי האדם בשביל לשרת את האדם. בכל טכנולוגיה אפשר להשתמש לדברים טובים או רעים. אפילו הטכנולוגיה הידידותית ביותר יכולה להפוך לכלי נשק בידיו של מי שירצה בכך, וגם להיפך – אדם חכם וטוב עושה בטכנולוגיה שימוש חכם וטוב. בטלוויזיה יש תוכניות שטחיות, מעצבנות, מטומטמות ומסוכנות, אבל זה לא בגלל הטלוויזיה אלא בגלל החלטות שנעשות על ידי קברניטי הערוצים. מעבר לכך, העובדות הן שהחלטות אלה נובעות משיקולים מסחריים – זה מה שהקהל רוצה, הן בארץ והן בעולם. בשנים האחרונות קיימת תחושה שהטלוויזיה מלאה עד להתפקע בתוכניות ריאליטי רדודות (שלא לומר בלתי-ריאליסטיות) ופרסומות רועשות, אבל זוהי אשליה. מדי חודש כמות התוכן המשודר גדלה, הן בעקבות תוספת ערוצים חדשים והן בעקבות הרחבת שעות השידור של ערוצים קיימים. ביחד עם כמות החומר, גדלה גם כמות התוספות הפחות נעימות, אבל היחס המתמטי בין העיקר לטפל או בין הטוב לרע לא השתנה משמעותית כפי שנראה לרבים. שעות השיא ("פריים טיים") כוללות יותר תוכן עממי ומסחרי, אבל הטלוויזיה כמדיום עדיין מציעה תוכן איכותי ומעניין במקביל, למי שיודע איפה לחפש.

טלפונים סלולריים, במיוחד עם הרינגטונים הנפוצים כיום הם דבר לא נעים למשתמש מהצד. אכן, לפעמים ארוחה במסעדה נשמעת כמו ארוחה בתחנת אוטובוס, אבל האשם פה הוא לא במכשיר וגם לא בספקי השיחות אלא בבעלי המכשירים שבוחרים להשאיר אותם פעילים מסביב לשעון, עם רינגטון חצוף ומעצבן ועוצמת ווליום מקסימלית. רוצים שקט? העבירו את המכשירים שלכם למצב "שקט" כאשר אתם בציבור, ובקרו במקום בו האנשים תרבותיים יותר ולא יהיה צריך להזכיר להם ששיחה באמצע המסעדה היא לא מקובלת.

מחשבים ורשת האינטרנט עוברים גם הם דמוניזציה ודה-לגיטימציה לעיתים קרובות, אבל גם פה הבעיה נעוצה במשתמשים ולא בטכנולוגיה. ילד שהוריו מחנכים אותו היטב לא יהפוך לאלים בעקבות משחק ב-GTA וילד משכיל שהוריו משגיחים עליו היטב לא ירוץ להיפגש עם דמות עלומה שפגש ברשת. אכן, כידוע, בשביל לנהוג במכונית צריך רישיון נהיגה, אבל כדי להביא ילדים לעולם (מה שמשול, בעיני, לנהיגה בחייו של אדם אחר למשך 18 שנה) לא צריך לעבור שום מבחן או מיון. הורים שבוחרים לשתול את ילדם מול הטלוויזיה כי יותר חשוב להם כמה שעות שקט מאשר החינוך של הילד הם הגורם לבעיה, ולא רמתן הפדגוגית של תוכניות הילדים המודרניות.

בל נשכח, קוראים יקרים, שכל דבר מלא סכנות, והפתרון הוא לא לבטל את הדבר, אלא ללמוד להיזהר מהסכנות. האם נפסיק לצאת מהבית כי יש ברחוב גנבים, מסוממים וזונות? לא! אנחנו לא חוששים לצאת מהבית כי אנחנו חכמים מספיק כדי להתרחק מגורמי הצרות. האם נפסיק לנסוע במכוניות כי לפעמים יש תאונות דרכים? לא! כולנו נוהגים מדי יום ומשתדלים לא לעשות שטויות ולהיזהר מאלה שכן עושים. כך גם צריך להיות עם כל סוגי הטכנולוגיות האחרים. השגיחו על ילדיכם שלא ישחקו במשחקים אלימים ושימו לב באילו אתרים הם גולשים, הדליקו את הטלוויזיה רק בשעות ובערוצים שבהם מוצג תוכן איכותי, פנו לעצמכם זמן גם למפגשים פנים-אל-פנים עם חבריכם הטובים, השתיקו את הטלפונים שלכם כאשר אתם במקומות ציבוריים (או לפחות דברו בשקט) וצאו לקולנוע כדי ליהנות מהחוויה התרבותית והחברתית גם אם הסרט זול יותר בספריית הוידאו. השליטה בטכנולוגיה היא בידיים שלנו, ובידיים אלו, ניתן להפיק ממנה את המיטב. הדואר האלקטרוני יכול להיות קריר, אבל הוא גם יכול לאפשר לכם לשמור על קשר עם אנשים רחוקים או עסוקים. הטלוויזיה משדרת שטויות, אבל גם חושפת אתכם ואת ילדיכם למידע ותרבות מכל העולם. הטלפונים יכולים להיות מטרידים, אבל הם גם מאפשרים לכם להיות שם בשביל חבריכם ומשפחתיכם גם אם אתם ברחוב נידח בהודו. המחשב עלול לחשוף את ילדיכם בפני תמונות גסות, אבל הוא גם מאפשר להם לבקר בספרייה הגדולה ביותר בעולם במהירות ובזול.